האזעקה פגשה את 'זכור' וקריאת “הוא רע” הדהדה בבית הכנסת
ערב שבת 'זכור' וכל העולם כבר סער. פינוי דיפלומטים הפך לשיחת היום, ובשטיבלאך ריחפה תחושה שמשהו גדול עומד להתרחש. “בשבת תהיה מתקפה אמריקנית, ואם לא אז בפורים, מקסימום בשושן פורים”, לחשו בעיר החרדית זה לזה. הבדיחות כבר רצו, וגם מי שהכריז בליל שבת במהלך ה'שלום זכר' בפאתוס כי “קיבל מידע מדוייק” שמחר בבוקר תגיע המכה על ראש הצורר.
בשבת בבוקר נשמעה האזעקה. שבת זכור, מצוות עשה לשמוע את מחיית עמלק, קיבלה לפתע ממד מוחשי במיוחד. הדרך לבית הכנסת החב"די 'אוהב ישראל' בביתר, עברה בצל התרעות, ירידות זריזות לחדרי מדרגות והמתנה דרוכה בין פרק לפרק כשאזעקות מייללות ברקע.
בתוך כך התקיימו מניינים נוספים כדי לאפשר לכל אחד ואחת לשמוע את קריאת זכור. הקריאה הייתה חדה ובהירה, והצעקות 'שא שא' על הרעשה במחיית עמלק, היו רפות יותר. המציאות בחוץ דיברה בעד עצמה.
לאחר התפילה ביקש ר’ אריה ארליך, הנואם בחסד, את רשות הדיבור מן הגבאי. כהרגלו דיבר בפאתוס ובבהירות על האירועים ההיסטוריים המתכתבים עם עלילת המן הרשע, שביקש להשמיד, להרוג ולאבד. “ונפל זממו בראשו”, הזכיר, “ותלו אותו על העץ”. המילים מהמגילה קיבלו צליל אקטואלי מאוד.
בהמשך, בעיצומה של ההתוועדות וכשטוב לב המסובים מעט ב'משקה', שב ר’ אריה וסיפר את המעשה הידוע מליובאוויטש על הקריאה “הוא רע”. הסיפור מתרחש בחורף תשי”ג, כאשר יהודי ברית המועצות נאנקו תחת שלטונו של סטאלין. עלילת הרופאים, ההסתה והחשש מגירוש המוני לבירוביג’אן יצרו תחושת מחנק וחוסר מוצא. העולם המתין בדריכות למשפט ראווה שגזר דינו היה ידוע מראש.
באותם ימים, בפורים תשי”ג, התקיימה התוועדות בבית מדרשו של הרבי בברוקלין. לאחר מאמר חסידות ראשון וארוך, פתח הרבי במפתיע בסיפור מתקופת המהפכה ברוסיה. חסיד תמים, שאינו מבין את שפת הסובבים, שומע קריאות עידוד “הורה” בכיכר ברוסיה ומפרש אותן כ“הוא רע”, ומצטרף בהתלהבות לקריאה הזו. הרבי סיים את הסיפור, ובבית המדרש קמו החסידים וזעקו שלוש פעמים בקול: “הוא רע, הוא רע, הוא רע”.
זמן קצר לאחר מכן נפוצו הידיעות על מותו של סטאלין בפורים. רבים ראו בצירוף הזמנים המדוייק אות משמים, ביטוי לכך שהרשע נפל מאותה קריאה בבית מדרשו של הרבי, ועניין שמיימי.
גם כאן, כאשר נשמע הסיפור בבית הכנסת בשבת זו, קמו כולם כאיש אחד וזעקו בקול: “הוא רע, הוא רע”. הכוונה הייתה ברורה. המן של דורנו, מנהיגי האיבה וההשמדה בפרס, עמד מנגד. גם הוא, בדומה לאותו המן מקורי, רוצה ח"ו להשמיד להרוג ולאבד. הקריאה לא הייתה רק שיחזור של ההתוועדות ההיא, אלא תפילה ובקשה בהווה.
והנה, בדיוק בסמיכות לאותן שעות, במוצ"ש הגיעה הידיעה כי הרשע חוסל בבירת איראן, היא פרס. התחושה הייתה של אורה ושמחה, של היפוך גורל בתוך סערת הימים.
וליהודים הייתה אורה ושמחה, כן תהיה לנו בגאולה השלימה, תיכף ומיד ממש.
מאפשרים לכם לקבל
