שמתי לב שהצעירים מקטלגים את החסידים לפי מדד מסוים
הטור הנוכחי נכתב בימים הסמוכים לימי הפורים הבעל"ט וכנודע הוא שבעת השמחה הפורימית נשמעים דברים שאף שבכל השנה נזהרים לא להעלות אותם על דל שפתיים, אך בעת המשתה וההתוועדות דפורים מרשים לעצמם ראשי המדברים לעסוק בנקודות רגישות השמורות רק לעיתים מיוחדים.
ופעם שמעתי מהרבי שדיבר על נושא מסויים רגיש בשמחת תורה וציין כי הוא מדבר על כך בשמחת תורה משום ש"הזייטיק'ע" [כינוי לכוחות השליליים] אינם מתפקדים ביום זה. כך הוא הדבר גם בעת הפורים שמאיר בו אור עליון ביותר שאינו נותן מקום ליניקה לחיצונים.
ואף שהדברים הרגישים נשמעים כטוב לב המלך ביין ולאחר אמירת הלחיים ועדיין לא הסבנו לסעודת הפורים מכל מקום אוירת הפורים מתפשטת לפניה ולאחריה.
השבוע נקראתי להתוועד עם צעירי הצאן ובין היתר נסבה השיחה על חסידים מסויימים ואנשי מעשה ובין הדברים שמתי לב שהצעירים מקטלגים את החסידים לפי סולם מסויים. ישנם את אלו החסידים שהרבי מאוד קירב אותם בקירובים מיוחדים ובהתבטאויות נדירות שנאמרו אליהם ועליהם וישנם את אלו שלא זכו שהרבי יתייחס אליהם באותה מידה ויש חסידים שכלל לא ידוע על איזה התבטאות כזו אחרת מהרבי כלפיהם.
ולאחר בקשת סליחתם של השומעים אמרתי להם כי לעניות דעתי - ומותר לחלוק עלי - לא הקירובים הללו הם הסולם שלי. ולסעייתא לדעתי זו הוספתי כי ישנו ביטוי של הרבי שאמר פעם בהתוועדות שיבוא יום שכל אלו שיושבים כאן למעלה ישבו למטה ואלו שלמטה יעלו למעלה.
הדוגמא שנתתי לענין זה הוא היחס שלנו למצביא הגדול שצלח את התעלה במלחמת יום הכיפורים ועוד כתרים רבים נקשרו לראשו על פעולות הצלה והגנה לעם ישראל בתקופות שונות לאורך הימים של התיישבות העם בארצו הקדושה והנה לימים היה הוא זה שהביא את האסון הגדול ביותר לעם היושב בציון עם ההתנתקות הנוראית שממנה צמח הבסיס הטירוריסטי הגדול ביותר בעולם כשתוצאותיה הרות הגורל צפו ונחשפו בטבח הנורא האחרון היה לא תהיה ולא תקום פעמיים צרה.
ואם ישאלוני היכן הוא יושב כעת למעלה אינני יודע. האם מעשיו החיוביים מול השליליים הם שקולים? ואם כן האם אדם נמדד לפי מעשיו האחרונים או שמתחשבים גם במעשיו הראשונים. באמת שאינני יודע וגם אין לי את כלי המדידה שניתן למדוד בהם את האמור.
כהדין ממש אמרתי לצעירי הצאן כי גם כאן אינני יודע למדוד רשימה של כו"כ חסידים שמחד גיסא פעלו גדולות ונצורות למען הרבי ותנועת חב"ד ועל שמם רשומים דברים מאוד מבורכים ואילו בתקופה מסויימת בחייהם גרמו לחורבן של ממש ואף נשמעו מהרבי עליהם התבטאויות קשות ביותר.
כמובן שישנם יוצאים מן הכלל שהרבי העיד על מעלתם בדברים נכוחים וכתב עליהם שורות נוראות הוד שעליהם אין אצלי ספק שהם אנשי מעלה. ואף שאינני מזכיר כלל שמות ח"ו אבל אחרוג בלהזכיר את משפיענו הדגול רבי מנחם מענדל פוטרפאס ע"ה שפעם אמרו עליו לרבי ביחידות שלמרות גדלותו וחסידותו איננו מכיר את דרך העסקנות הנכונה וגרם להרס בתחום מסויים וכשהרבי שמע זאת הגיב מיד ש"ר' מענדל איז צו הירוס ניט שייך", היינו שהרבי העיד עליו שממנו לא תצא הרעות ולא שייך שמתוך ידיו יווצר הרס.
לעומתו היו כאלו שהרבי מחד זכו להתייחסויות וקירובים רבים ומנגד היו זמנים שהרבי ניתק עמם קשר במכתבים ובתשובות והביע את מורת רוחו מהם באופנים שונים כמו למשל שלא ענה להם באמירת "לחיים" בעת התוועדות או למשל שהורה לא לקבל מהם דמי מעמד וכדומה לזה.
זכורני שבשנות הממ"ים היה מאבק משפטי מסויים באה"ק למען טובת ליובאוויטש וכל חסידי חב"ד מימין ומשמאל התגייסו להצלחת המאבק ובסופו של דבר לאחר כמה חודשים היה נצחון מוחלט לטובת ליובאוויטש וקרננו עלתה בקרב כל החוגים והעדות. עטרות זוהרות ונוצצות נקשרו לראשם של שניים שלושה עסקנים וכולם שיבחו והודו לשמם.
אלא שלאחר כמה ימים הרבי שוחח הרבי עם מזכירו הרב קליין ע"ה ואמר שחבל שכלל יצאו למאבק זה והובילו אותו כי היה זה דבר מסוכן מאוד לכלל תנועת חב"ד ורק בגלל ה"מופת של הרבי דער שווער" הצליחו לנצח במאבק זה ועדיף היה אילו היו מונעים זאת מראש. ורק בגלל כבוד ליובאוויטש שלא יאמרו שהם נסוגו מענין שהתחילו בו לא היתה ברירה ונצרכתי להכנס אליו.
ללמדך שגם איננו יודעים תמיד לכוון אל נכון מי הוא הגורם לנחת רוח לרבי ומי להפכו. והדבר אמור גם לכו"כ מהחסידים שאולי הם רשומים בדברי הימים בצד הלא נכון של המפה אבל יתכן שאצל הרבי שמורה להם פינה חמה בשל דברים מכריעים שנעשו על ידם.
מפיו השנון של המשפיע רבי מענדל שמענו פעם בהתוועדות פתגם מעניין וכה אמר: "נישט די גאנצע צידקות געפינט זיך ביי [רבי] בערק'ע חן, און נישט די גאנצע רשעות געפינט זיך ביי פלוני בן פלוני (נקב בשמו). [= לא כל הצדקנות נמצאת אצל רבי בערק'ע חן ולא כל הרשעות נמצאת אצל פב"פ]. הקיטלוג הזה של גרויסע חסידים מול אלו שאינם לא היו קיימים אצלו בחוש ההבחנה הנדיר שלו.
לפני שנים רבות כאשר הרב שמחה עלבערג ע"ה התקרב לרבי ופעל לטובת חב"ד הוא נרדף ע"י קבוצת רבנים שהיו סרים למשמעתו של גדול שונאינו בא"י. לימים נשא הרב עלבערג את אחד הנאומים המכוננים שלו ובו אמר בפאתוס כי כאשר הוא קורא בעיתון על פלוני שהוכתר ב"כתר התורה" הוא יודע שבינו ובין כתר התורה אין ולא כלום וכאשר הוא שומע שפלוני זכה ל"כתר החסד" הוא יודע שהקשר בינו לבין חסדים הוא מקרי בלבד. הוא העביר מסר מעניין לקהל שומעיו שכאשר מרחפת על אדם מסויים הילה מסויימת הוא לא מקבל אותה כתורה מסיני אלא הדברים צריכים להבחן לאורך כל ימיו ושנותיו. כי לפעמים זקנותו מביישת את נעוריו.
ונקודה נוספת בדבר: הרבי בהיותו מקור החסד והרחמים זכר תמיד חסד נעורים לכל אלו שפעלו למענו והקריבו עצמם גם אם היה זה רק בתקופה מסויימת והרבי המשיך לקרב אותם בקירובים רבים אבל עדיין עבורי אינם דוגמא של חיילים נאמנים המכריעים את הקרב.
כללו של דבר סיכמתי את הדברים לפני צעירי הצאן שכולנו מייחלים להתקשר לאילנא דחיי ולהמנות על גדודי חסידיו אך עלינו לתקוע בנפשנו בחוזק ובהתמדה שגם פעילות מבורכת רבות בשנים איננה מבטיחה עדיין כלום והדריכות והזהירות מלעשות צעדים מוטעים צריכים ללוות אותנו כל ימי חיינו.
המלך מושיט לנו את שרביט הזהב אבל אין לנו ביטוח שכל ימי חיינו ניגע בראש השרביט. רק ערנות מוגברת ובחינה מחודשת כל ימינו יסייעו בידינו להצמד לרבי ולהוראותיו תמיד כל הימים.
פורים שמח!
להערות והארות אשמח ואשיב לדורשיי במייל: menorabadarom@gmail.com ובווצאפ 0522711532
מאפשרים לכם לקבל
