מערכת COL | יום ח' אדר ה׳תשפ״ו 25.02.2026

4 שנים: האזעקות, החילוצים, ההימלטות - והתיעוד שלא יישכח

היום, בדיוק לפני 4 שנים, העולם השתנה, עם פרוץ המלחמה הקשה באוקראינה | מהרגע הראשון: שלוחי הרבי בכל רחבי המדינה ורשת חב"ד אוקראינה JRNU, הפכו לקו החירום של הקהילות היהודיות | חילוצים תחת אש, אספקת מזון ותרופות, ליווי פליטים במעברי הגבול וקליטה בישראל ובמדינות נוספות בעולם | ארבע שנים אחרי, עבודת השלוחים עדיין לא נעצרה | בחזרה לתיעוד ההיסטורי
4 שנים: האזעקות, החילוצים, ההימלטות - והתיעוד שלא יישכח

ארבע שנים חלפו מאז אותו בוקר שבו השקט התפוצץ באוקראינה. האזעקות הראשונות פילחו את האוויר, הטנקים החלו לנוע, והכבישים התמלאו באנשים מבוהלים שחיפשו לאן לברוח. 

בתוך הכאוס הזה, שלוחי הרבי בכל ערי אוקראינה, יחד עם JRNU - ארגון הגג של מוסדות חב"ד באוקראינה, נכנסו לפעולה עוד לפני שהעולם הבין את גודל האירוע.

ביום הראשון של המלחמה, כשערים שלמות רעדו מהפגזות, בתי חב"ד הפכו למרכזי חירום. שלוחים ניהלו ערוץ חירום מהיר עם אינספור יהודים כדי לוודא שאיש לא נשאר מאחור. 

במקביל החלו החילוצים הראשונים: קשישים שלא יכלו לרדת במדרגות, משפחות עם ילדים קטנים, חולים שנזקקו לפינוי מיידי. הכול תחת אזעקות בלתי פוסקות.

כבר בשעות הראשונות התברר שהמצב הולך להחריף. רשת JRNU הקימה מערך לוגיסטי אדיר: משאיות מזון, תרופות, מים, שמיכות, מוצרי תינוקות וציוד חירום, לצד שינוע של רכבי חירום שחילצו יהודים בזה אחר זה. שלוחים נסעו בקווי אש כדי להביא חבילות סיוע למי שנותרו מבודדים. במקומות שבהם לא ניתן היה להגיע ברכב, הם הלכו ברגל.

אחד המוקדים הדרמטיים ביותר היה במעברי הגבול. אלפי פליטים זרמו אליהם בבהלה, חלקם אחרי ימים של בריחה. השלוחים הקימו תחנות סיוע מאולתרות: אוכל חם, שמיכות, טלפונים ליצירת קשר עם משפחות, סיוע במסמכים, ליווי לילדים שאיבדו את הוריהם. רבים מהפליטים מספרים עד היום שהפנים הראשונות שראו אחרי החושך, היו של שליח חב"ד.

במקביל, בישראל נפתח מערך קליטה רחב היקף. משפחות שהגיעו מותשות קיבלו ליווי אישי: דיור זמני, ציוד בסיסי, רישום לבתי ספר, סיוע רפואי ורגשי. השלוחים שמרו על קשר עם הפליטים גם לאחר שהגיעו לארץ, כדי לוודא שאיש לא נופל בין הכיסאות.

פרק מיוחד שמור לבתי היתומים בז'יטומיר ובאודסה, אותם חילצו השלוחים באופן מיידי מאיזור מגוריהם. פעילות זו הייתה כרוכה במסירות נפש של ממש ובסופו של דבר הילדים הגיעו לחוף מבטחים, ללא פגע. 

ארבע שנים אחרי והעבודה של שלוחי הרבי באוקראינה לא נעצרה לרגע. חלק מהקהילות עדיין מפוזרות, חלק מהמשפחות עדיין מתמודדות עם טראומה, חלק שבו לאוקראינה - והסיוע ממשיך. יום אחרי יום, לילה אחרי לילה. 

התיעוד מאותם ימים ראשונים - האזעקות, החילוצים, הדמעות, החיבוקים, נשאר חרוט בלבבות כולם. אבל יותר מכל, נותרת תחושת השליחות, הצד האחר של המלחמה: גם ברגעים הקשים ביותר, מעט אור דוחה הרבה מן החושך. 

צפו בתיעודים מהימים הראשונים של המלחמה הקשה.

הוסף תגובה
0 תגובות
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.