הייתי בטוח שהיא מתבלבלת: לא חשבתי שכך אקבל תרומה הגונה
בפרשתנו פרשת תרומה נאמר: ויקחו לי תרומה, וידועה השאלה מדוע נאמר ויקחו לי ולא ויתנו לי? וכבר נאמרו על כך כמה ביאורים, ובדרך הצחות ניתן לומר שיש כאן רמז לשלוחי הרבי שרואים נסים ונפלאות בכל מה שקשור לקושש תרומות לעבודת השליחות שלהם. היינו שמן השמים אומרים להם "ויקחו לי תרומה" התרומה מוכנה אתם רק צריכים לקחת אותה. הוא מוכנה ומזומנת עבורכם.
בטח כל שליח יכול לשבת ולספר את הנסים והנפלאות בתחום זה עד שיגיע קריאת שמע של שחרית וכל המרבה הרי זה משובח כי הדבר מלמד על ההשגחה העליונה ששורה על השלוחים שהם מקריבים את עצמם למטרות שליחותם.
*
בית הספר שלנו באילת הוא המבנה הישן ביותר באילת שהוקם לפני כשבעים שנה והוא הותיק מכולם. כגודל הוותק שלו כך גם היתה הנראות שלו. מבנים ישנים בסגנון של פעם ואם כי מפעם לפעם שיפצו בו חלקים מסויימים וכיתות מסויימות אבל כלל המבנה העיד על הימים הרבים שעברו עליו.
לפני כמה שנים היתה לנו מחשבה לעשות צ'רידי ולגייס כספים כדי לשפר את חזותו החיצונית והפנימית. מדוע היתה לנו רק מחשבה? שכן במשרד החינוך יש תכנית הנקראת בשם "חיזוק מבנים" ובו משקיעים ממון רב לשפץ את בתי הספר הישנים. משרד החינוך מקדם את התוכנית הזו דרך הרשות המקומית וראשי העירייה אמרו לנו כי אנו בתור אולם יש רשימה ארוכה של מבנים הזקוקים לשיפוץ. כל שנה נבחר מוסד אחר לשיפוץ ואנו נדחקנו לאחור. יכול להיות שהסיבה היתה שבתי הספר האחרים למדו בהם כארבע מאות ילד ואילו אצלנו המספר היה כמאתיים. ואולי הסיבה היתה שבתי ספר דתיים אולי נמצאים בעדיפות משנית לאלו הממלכתיים.
כך או כך בית הספר החל לפרוח בשנים האחרונות עד שכיום הוא מונה כ-400 ילדים כן ירבו. המוניטין שלו שהלכו וגדלו ובית הספר אף זכה בפרסי חינוך משכו את תשומת הלב אלינו והיינו בטוחים שיקחו אותנו ברצינות הראויה לנו. למרות זאת לא הצלחנו להכנס לפרוייקט השיפוץ.
לאחר דחיות רבות התייאשנו וכבר לא היה לנו ציפיות והתחלתי לחשוב על צ'רידי רציני ולשפץ בכוחות עצמנו ודוקא באותו הזמן קיבלנו הודעה בהפתעה שעומדים לשפץ את בית הספר לקראת שנת הלימודים הבאה. עלות השיפוץ היתה בסדר גודל של שמונה וחצי מליון שקל!
בחודשי יולי אוגוסט נכנסו הטרקטורים ומשאיות הבטון אל מתחם בית הספר והוא כמו נבנה מחדש. שלושת החודשים הראשונים של השנה בית ספרנו התארח במוסד אחר בעיר ורק לקראת חנוכה חנכנו אותו מחדש. הבנין היה נראה חדיש ומחודש והמראה שלו המשודרג הוסיף עוד יותר בדירה נאה המרחבת דעתו של אדם והרחיבה את דעתם של התלמידים והצוות החינוכי וכמובן את החשק של ההורים לשלוח את ילדיהם לבית הספר שם הם למדו גם את התכנים הנכונים וגם בבנין מפואר "תפוחי זהב במשכיות כסף".
בעת חנוכת הבית לבנין המחודש סיפר ראש העיר שמשרד החינוך הקצה כשבע מליון שקל לצורך הפרוייקט וכיון שהעלות היתה גבוהה יותר העיריה הוסיפה משלה את כל היתר!
השיפוץ רומם את רוחה של המנהלת רעייתי הרבנית לאה אייזנבך ומאז בית הספר פרץ את כל המחסומים ומכל קצות העיר מבקשים להרשם אליו כאשר בשנה האחרונה נפתחו ארבע! כיתות א', דבר שאינו קיים בכל בתי הספר האחרים בעיר ויהי לפלא.
*
לפעמים רואים את התרומות הגדולות כמו זו האחרונה ולפעמים גם בקטנה רואים את ההשגחה העליונה ואת ברכת הרבי לשלוחים שמיום צאתם לשליחות הם אוכלים מן. הם יאכלו לחם מן השמים באופן נסי.
בא' הימים הגיע ה-1 לחודש והייתי צריך לשלם משכורות למורים שלנו. הייתי מקפיד מאוד לשלם את השכר המגיע להם ביום ה-1 לחודש ולא לאחר כלל אפילו לא בשעה. כי רק כך הם חשים שיש הערכה אמיתית לעבודתם. עדיין היה חסר לי סכום נכבד להשלים את הסכום שנזקקתי לו ובמוחי הקודח התחלתי לחשוב כיצד אני משיג אותו.
באותו יום הלכתי לדואר כדי לשלוח דבר מה דחוף. עמדתי בתור ולפניי עמדה אשה צעירה עם עגלת תינוק ממוצא אתיופי ולאחר שסיימה ניגשתי לאשנב היא יצאה החוצה. לאחר שיצאתי מהדואר ונכנסתי לרכב אני רואה אותה מתקרבת לרכב ונוקשת לי על החלון כמבקשת לשאול דבר מה. פתחתי את החלון והיא אומרת לי שהיא רוצה לתת לי תרומה. הייתי בטוח שהיא מתבלבלת בין לקבל תרומה ללתת תרומה. היא היתה נראית כאחת שנזקקת לתרומה ושאלתי אותה שוב לרצונה והיא חוזרת ואומרת לי שהיא מעוניינת לתת לי תרומה. כשהבנתי שאינני טועה אמרתי לה כי אשמח לקבל.
היא מגוללת באוזניי סיפור מעניין שהיא התחתנה עם בעלה ולאחר שנולד להם הילד המשותף הוא נטש אותה וניסה לטשטש את עקבותיו. בצר לה היא פנתה לרשויות החוק והגישה תביעה נגדו למזונות וכו' ובבית המשפט פסקו לו שהוא חייב לתת לה ארבעים אלף שקל. במשך זמן רב הוא התחמק מלשלם לה וטען שאין לו את הכסף והיא לא ידעה את נפשה.
"אתמול החלטתי שאני חייבת להתפלל לבורא עולם בשמים. לקחתי את הסידור שלי והתפללתי בכל הכוח כפי שאף פעם לא התפללתי. היום בבוקר קיבלתי הודעה שהכסף הופקד בחשבוני בבנק הדואר ועכשיו באתי לדואר והוצאתי את הכסף. אני רוצה לתת לך תרומה כי אני מרגישה שאני חייבת להודות לה'".
תוך כדי שהיא מסיימת את סיפורה היא מוציאה את המעטפה ובאצבעותיה היא שולפת חבילת שטרות גדולה מבלי שתספור אותם כלל ונותנת אותם לי. שאלתי אותה למי לרשום את הקבלה והיא אומרת לי שיש לה רק בקשה אחת: "יש לי סידור מאוד מאוד ישן וקרוע. אשמח אם תביא לי סידור חדש ואם אפשר אשמח לסידור שיש בו גם פירושים על התפילות". היא היתה בטוחה שאם בסידור ישן מגיעה הישועה אז בטח בסידור חדש התפילות שלה יהיו יותר אפקטיביות.
כמובן שבהזדמנות ראשונה העברתי לה סידור משובח ומפואר והודיתי לה מקרב לב על התרומה הגדולה שלה.
עד היום כאשר אני נזכר בקטע הזה נראה לי שהייתי שותף למשהו שמיימי כדוגמת הסיפורים שגדלנו עליהם שאליהו הנביא היה מופיע ונחלץ לעזרת אנשים בעת דוחקם. אני מבין שהתרומות והנדבות שאנו מקוששים נשלחים אלינו מן השמים ולפעמים גם מראים לנו שהן מן השמים שכן אילו הייתם שמים אותה בשורה עם מאה אנשים ושואלים אותי מי מכל אלו יתרום לך היא היתה האחרונה מכל המאה שהייתי מצביע לעברה.
*
הסיפורים במשך השנים מפליאים וניתן לשמוע אותם מכל שליח ומכל מי שעובד בצרכי ציבור ואולי כדאי שמאן דהו יקבצם לספר להלל ולשבח ולברך על נסיך שבכל יום עמנו.
מאפשרים לכם לקבל
