"אי אפשר לנצח את אנשי חב"ד, אז למה לא להצטרף אליהם?"
צביקה קליין, 'ג'רוזלם פוסט'
אני זוכר את רגע ההפתעה – ואולי גם הקנאה – כאילו היה זה אתמול. דמיינו: מינוס 22 מעלות צלזיוס בהלסינקי, פינלנד, באחד מלילות חנוכה. הייתי חלק מ“קרוואן חנוכה” של תנועת בני עקיבא העולמית וההסתדרות הציונית העולמית – יוזמה יפהפייה שפועלת כבר שנים. שליחים ציוניים מרחבי סקנדינביה היו מתכנסים, מעלים מופע, מחלקים סביבונים וסופגניות, ורוקדים עם ילדים וקשישים כאחד במרכזים קהילתיים יהודיים ובבתי אבות.
באחד הערבים התרחשה תקלה. האירוע שלנו עם הקהילה היהודית המקומית נקבע לאותה שעה בדיוק שבה נערך אירוע חב״ד במרכז העיר. אנשי הקהילה ביקשו מאיתנו להגיע לאירוע של חב״ד, להודיע על נוכחותנו ולהזמין אנשים להגיע אלינו. התנדבתי ללכת, יחד עם אחת השליחות – צעירה בשנות העשרים המוקדמות לחייה שתפרה לעצמה תחפושת סביבון. כשהגענו – כמעט התעלפנו.
חנוכייה ענקית מפוסלת מקרחון. משטח החלקה על הקרח. שוקו חם ויותר סופגניות מכפי שאפשר לאכול – הכול בחינם. לטקס הדלקת הנרות הוזמנו האנשים המקושרים והמשפיעים ביותר בפינלנד: ראש עיריית הלסינקי, פוליטיקאים מקומיים ואנשי עסקים אמידים. חברתי לקחה את המיקרופון והכריזה באנגלית ובעברית על האירוע שלנו. כמעט אף אחד לא שם לב. חזרנו דרך הקור המקפיא, מנענעים בראשנו. איך אפשר להתחרות בזה?
לא דיברנו פינית. איש מאיתנו לא דיבר. חלקנו דיברו שוודית רצוצה. נכון, היה לנו קסם אישי. ואכן, האירוע שלנו היה אולי יותר ברוח הישראלית – עם אנרגיה והתלהבות. אבל הקישוטים שלנו היו עשויים מבריסטולים גדולים. לא היה לנו סיכוי להשוות למה שראינו.
לא הצלחתי להפסיק לחשוב על הפער בין שני האירועים.
כאן כדי להישאר
שנים לאחר מכן, כשנעשיתי עיתונאי המסקר את העולם היהודי, המשכתי להיתקל באותה דינמיקה: קהילות יהודיות ותיקות ובעלות היסטוריה מפוארת שנמצאות במתח עם שליח חב״ד המקומי. התבנית הזו חוזרת מעיר לעיר, ונשארת עקבית להפליא.
משפחת חב״ד צעירה מגיעה עם אנרגיה בלתי נדלית, רעיונות מבריקים ומיתוג ייחודי. ובעיקר – עם זמן. הם כאן כדי להישאר. הרבי מליובאוויטש שלח אותם, ועד ביאת המשיח – מתי שלא יהיה – הם לא הולכים לשום מקום.
שליחי הסוכנות היהודית, מוכשרים ככל שיהיו, נשארים בקהילה לכל היותר ארבע שנים. רב קהילה מקצועי תמיד בוחן את ההזדמנות הבאה: קהילה גדולה יותר, שכר טוב יותר, תנאים טובים יותר. ואילו אותו רב חב״ד, יחד עם אשתו וילדיו, נטוע באותו מקום, באותו תפקיד, שנה אחר שנה.
שליחי חב״ד גם נוטים למשוך אליהם את הקהילה הישראלית המקומית. ברוב הערים יש הפרדה בין הקהילה היהודית לבין הישראלים המתגוררים בהן – הם כמעט לא מתערבבים. זה תרבותי. זה גם עניין חברתי-סגור.
בקהילות יהודיות רבות נדרש לשלם דמי חבר או לרכוש מושב לתפילות הימים הנוראים. בחב״ד המנהג שונה: אין דמי חובה, אין רכישת מושבים. ישראלים, שמעולם לא שמעו על תשלום עבור מקום בבית הכנסת, מרגישים שם הרבה יותר בנוח. כך גם סטודנטים ומשפחות צעירות.
מיתוג תאגידי
מה שהופך את שליחי חב״ד לייחודיים באמת הוא עד כמה השליחות הזו טבועה בהם מלידה. הם מתחנכים ומוכשרים לתפקיד הזה מרגע שהם מסוגלים להבין אותו. הם לא מבזבזים זמן בשאלות על עצם השליחות. ויש גם המיתוג – ואני רוצה להתעכב עליו, כי הוא אחד ממפתחות ההצלחה.
שליח חב״ד לא יכול פשוט לצבוע את בית חב״ד המקומי בצבעים אחרים או להשתמש בגופן שונה. חב״ד פועלת במשמעת של התאגידים הגדולים בעולם, כמו קוקה-קולה. יש כללים – וכולם פועלים לפיהם.
השליחים הם גם אמני קשרי אנוש. הם יודעים להעניק שירות יוצא דופן בתחומי מומחיותם. לכן, ברוב המקרים, מסעדת חב״ד תשרוד יותר ממסעדה יהודית מקומית. גם נושא הכשרות משחק כאן תפקיד. חב״ד מקפידה על רמת כשרות מחמירה יותר; ואם חברי חב״ד עצמם רוצים לאכול במקום – לעיתים נדרש מוסד נפרד.
מעבר לכך, שליחי חב״ד מטפחים קשרים עם רשויות מקומיות, ראשי ערים ואנשי עסקים מצליחים – וממנפים אותם למימון פעילותם.
כעיתונאי למדתי גם שרבני חב״ד תמיד זמינים. אפשר להתקשר בכל שעה. הם לא רק יענו – הם יספקו בדיוק את מה שנדרש באותו רגע: ציטוט חד, תמונות וסרטונים באיכות גבוהה, ולעיתים אפילו הודעה לעיתונות מוכנה.
זה לא סוד שכל כתב חדשות בישראל יודע לפנות לבית חב״ד כשמתרחש אירוע משמעותי בעיר כלשהי. פעם אחת נתקלתי במקרה שבו רב חב״ד לא היה הכתובת הנכונה במהלך פיגוע מתמשך בעיר אירופית. אני הכרתי את הקהילה מספיק טוב כדי להגיע לרב הרלוונטי, בעוד שאר העיתונאים התרוצצו בחיפוש אחר מידע.
לפעול כמו סטארט-אפ
האם רבנים מזרמים אחרים פחות מחויבים לקהילותיהם? בוודאי שלא. אבל הם פועלים כמו IBM – שיטתיים, מבוססים, מוכחים. חב״ד פועלת כמו סטארט-אפ: תמיד חושבת מחדש, תמיד ממציאה את עצמה, ורעבה להצלחה ולנוכחות.
כמאמר הפתגם: אם אינך יכול לנצח אותם – הצטרף אליהם. לא כולם הפנימו זאת. יש אגו בשני הצדדים – בקהילות הוותיקות וגם בחב״ד. אבל חב״ד כנראה תאריך ימים יותר מכולם. ובקהילות רבות, חב״ד אינה רק נוכחות – היא הקהילה עצמה.
זה לא המצב בכל מקום. לפעמים רב חב״ד מצטרף לקהילה קיימת כשכיר. ולעיתים הרבנים מקימים מוסדות מקבילים משלהם. אבל אי אפשר באמת “לנצח” את חב״ד – ואולי קהילות צריכות להפסיק לנסות.
תחרות היא דבר בריא, כן. אך עם השנים חב״ד נעשית משפיעה ופופולרית יותר ויותר. לא יהיה זה מוגזם לומר שבקהילות רבות – במיוחד הקטנות – חב״ד היא העתיד. אינני אומר זאת כדי לנקוט צד או מתוך אינטרס אישי. זו פשוט מציאות שנעשית בלתי ניתנת להכחשה. חב״ד מצטיינת במה שהיא עושה. היא מקושרת היטב. ודלתותיה פתוחות תמיד – בכל מצב.
במקום להילחם בחב״ד, ארגונים וקהילות יהודיות ברחבי העולם צריכים לשקול לשלב כוחות עמה. כי בקהילות רבות היא אינה רק מתחרה – היא העתיד.
מאפשרים לכם לקבל
