ספר תורה ראשון הוכנס להיכל ישיבת חב"ד בהונגריה | צפו
הישיבה החדשה שעל פתיחתה פרסמנו כאן לפני כשנה, ממוקמת בצפון הונגריה, סמוך לגבול האוסטרי, בינות לשטחי המרעה הנרחבים של איזור מושונמגירארובר. מיד עם פתיחתה היא הפכה למקור של תורה וחסידות בלב יבשת אירופה, כששלוחים רבים מכל רחבי היבשת הביעו בה את אמונם ושלחו אליה את ילדיהם.
הישיבה שוכנת במתחם ששימש בעבר כבית מלון, והחדרים המרווחים שבכל אחד מהם מזנון, אמבטיה ומרפסת, תורמים משמעותית לשהותם הנעימה של התמימים, בין כתליה, ולצמיחתם העשירה ברוחניות.
היא ממוקמת על אם הדרך בין שלש בירות מרכזיות באירופה – וינה, בודפשט וברטסילבה, אך יחד עם זאת היא רחוקה משאון העיר, ובין מדשאותיה ניתן למצוא גם גדיים ותרנגולות שמוספים נופך בתורם לאווירה הציורית של העיירה, "על דרך כבליובאוויטש".
עתה, כאמור, הוכנס אליה ספר תורה ברוב פאר והדר, בחגיגה ששילבה את חנוכת הזאל החדש והמפואר שנבנה בהשקעת כספית מרובה. למעלה ממאתיים שלוחים וידידים מהקהילות בוינה ובבודפשט הגיעו לחגיגה המיוחדת, על נשיהם וטפם. מחזה מרנין במיוחד היה לראות את ההורים לתלמידים אשר הגיעו מקרוב ומרחוק, מוינה ועד מילאנו, מבודפשט ועד אנטיב, ואפילו מארץ ישראל, במיוחד בכדי לחגוג עם בניהם את יום חגם. "כשהיחס בישיבה בין הצוות והתלמידים ובין התלמידים עצמם הוא כבמשפחה אחת גדולה, היה ברור לי שאעשה כל מאמץ לבוא ולשמוח בשמחה המשפחתית", היטיב להגדיר אחד ההורים.
את האירוע כיבדו בנוכחותם עשרות שלוחים, רבנים ודיינים, לצד כלל הר"מים והמשפיעים במשפחת הישיבה, בראשם: השליח הראשי להונגריה ואב"ד דקהילות החרדים במדינה הגאון הרב ברוך אבערלאנדער; מנהל הישיבה השליח בבודפשט הרב שמואל גליצנשטיין; השליח הראשי לאוסטריה שייסד את הישיבה הרב יעקב בידרמן; איש החזון והמעש שנטל על כתפיו הרחבות את הישיבה יו"ר מוסדות חב"ד בהונגריה הרב שלמה כובש: השליח הראשי לסלובקיה הרב ברוך מייערס, ועוד – אשר הודו איש איש בתורו לנגיד ר' עמנואל מאירוב מנכבדי הקהילה בוינה שתרם את הספר, וכן לסופר הרב ראובן גרינברג, אב לתלמיד בישיבה.
לאחר תהלוכה באבוקות של אור וריקודים סוערים משך זמן רב בחצר הישיבה ובזאל הגדול והמרווח, ישבו תלמידי הישיבה, הוריהם ויתר האורחים לסעודת מצווה. את סיפורו של הספר וההשגחה הפרטית המופלאה שליוותה את כתיבתו, שיתף עם הקהל הרב ראש הישיבה בעת סעודת המצוה: "היה זה לפני כשנתיים קרוב לחצות הלילה, כשר' עמנואל הציע לקחתני מהישיבה לבית. במהלך הנסיעה בת כשתי הדקות הוא העלה לפתע את חפצו להיות שותף בישיבה בתרומת ספר תורה. היה זה בימים בהם התכוננו ל'מעמד הסיומים', במהלכו כל אחד מתלמידי הישיבה ערך סיום מסכת אותה למד נוסף על סדרי הלימוד הרגילים. מיד חשתי כי מן השמים מזמנים לנו איחוד נפלא בין תורה שבכתב ותורה שבעל פה. לא חלפו ימים אחדים והרב ראובן הסופר ניגש אלי, מבלי לדעת דבר וחצי דבר אודות האמור, והציע להתחיל בכתיבת ספר תורה לישיבה, וכולי האי ואולי יימצא תורם אשר יואיל לנדב את הספר השלם. היה ברור כי יש כאן זיווג מלמעלה, וכך התחלנו בכתיבת הספר.
"לקראת הסיום חיפשנו תאריך מתאים לחגיגה. היה בזכרוני כי יש הוראה מהרבי לקבוע ביום סגולה, וכך הסכמנו על התאריך ר"ח בשבט. כעבור זמן קצר אינה ה' לידי מכתב מהרבי, בו מציין הרבי את ההוראה האמורה, ונוקב מפורשות בשלושה תאריכים, כשהראשון הוא – ראש חודש שבט, והוא על פי מה שכתוב בדברים (א,ג;ה) כי "בעשתי עשר חודש באחד לחודש . . הואיל משה באר את התורה הזאת".
"וכאילו לא די בכך, לפני ימים אחדים, בראותנו את השלג והברד המכסים את עין הארץ, עלה בדעת כמה מאיתנו לדחות את התאריך למועד אחר. כששבתי ועיינתי במכתב האמור מצאתי כי את התאריך ר"ח שבט מזכיר הרבי בתוך הוראה ברורה כי אין לדחות את חגיגת הסיום: "אין נראה לי דחיית הסיום למשך חדשים, אף שאין נוהגים דוקא למהר בזה (ובאמת צריך עיון הטעם לאי זריזות זו), אבל אין זה מוכיח דיחוי לכמה שבועות ועל-אחת-כמה-וכמה חדשים, וכשהסופר יעמוד בסיומה יש לקובעו בימי הסגולה הסמוכים למועד הסיום, וכמעט בכל חודש מחודשי השנה יש למצאם, וכמו בחודש שבט – ראש החודש ועל-פי מה-שכתוב דברים א,ג".
את אדי והדי החגיגה ניתן עדיין לחוש בערים הסמוכות ימים ארוכים לאחריה. "היה שם משהו באויר שאכן הרגיש תומכי תמימים, כמו פעם...", כתב אחד מחשובי השלוחים. "הרגשנו ממש כמו בציור של ר' זלמן קליימן", שיתפה אחת מהשלוחות.
לאור ההצלחה הרבה בתות"ל אוסטרו-הונגריה מתכוונים לפתוח בימים הקרובים את ההרשמה לשנה"ל הבאה, וכהנהלה הקשובה לביקוש מצד הורים ביבשת אירופה יש בכוונתם לפתוח גם שיעור מיוחד (לתלמידי כיתה ח') עם תוכנית לימודים ייחודית כמכינה לישיבה קטנה.
מאפשרים לכם לקבל
