רני גואילי, השוטר האלמוני שמזכיר לנו את עצם עצמיותנו
ביום שני אחר הצהרים הייתי במפעל במרכז שוויץ, היה שם ביקוש להכשרת קו ייצור והתפקיד הוטל עלי. עברתי שם עם כמה מהעובדים בין המיכלים והצינורות ואז ישבנו להמתין לטמפרטורה שתואיל להגיע לנקודת רתיחה. בין לבית התפתחה בינינו שיחה שגלשה למצב בארץ הקודש כשלפתע הצצתי בנייד וראיתי הודעה ״צה״ל מצא את רן גואילי״ ומיד אחרי זה ההודעה של טליק האמא הנדירה שלו ״הראשון לצאת האחרון לחזור - הגיבור שלנו״. הם לא ראו את ההודעה אבל הם ראו שאני דומע, ושאלו מיד מה קרה?
אמרתי להם: אתם לא תבינו. מצאו את רן גואילי. הם ניסו לברר אם אנחנו קרובי משפחה, אולי חברים טובים, אולי מכרים, שמא הם היו פעם בביקור בבית חב״ד באזל. עד שהתייאשו והודו שהם באמת לא מבינים למה העובדה שמצאו עצמות של שוטר אלמוני בעזה גורמת לי לדמוע מהתרגשות של שמחה והודיה באזור ברן.
700 חיילים חיפשו את רני גואילי, 700 חיילים ומאחוריהם עם שלם בכל מקום בעולם עוצר את נשימתו בתפילה אמיתית ואחידה, שימצאו אותו, שיחזירו את עצמותיו לאימו ולעמו.
*
אני מרשה לעצמי להניח שקצת צורם לקרוא את המילה ׳עצמות׳ בהקשר של רני גואילי או כל חטוף אחר שלא היה בן החיים, זה צורם מאוד והאמת שכבר הרבה שנים, עוד מאז שהתורה מספרת לנו בפרשת השבוע אותה למדנו השבוע, פרשת בשלח ״ויקח משה את־עצמות יוסף עמו כי השבע השביע את־בני ישראל לאמר פקד יפקד אלקים אתכם והעליתם את־עצמותי מזה אתכם״ - התורה בחורת במילים ׳עצמות יוסף׳ במקום משהו מכבד יותר יותר כמו ארונו של יוסף או פשוט יוסף.
יוסף הצדיק, המלך שדאג למשפחתו ולעמו, זה שהיה חטוף למעלה מעשרים שנה במצרים, ׳עצמות׳ זה מה שהוא?
את השאלה הזאת שואל הרבי בליקוטי שיחות חלק כו׳ הנה: אמנם בהשבעתו השתמש יוסף על עצמו בביטוי זה, כנאמר בסוף הפסוק, והעליתם את עצמותי מזה אתכם, אך כיון שאין זה ביטוי של כבוד כלפי צדיקים, היתה צריכה התורה לומר, ויקח משה את (ארון) יוסף עמו, ולא להשתמש בביטוי „עצמות“ יוסף?
וכרגיל, בכמה מילים נותן הרבי משמעות פנימית, עמוקה ועוצמתית לבחירה של המילה עצמות. הנה: ויש לומר, שאת זאת מכוונת התורה להדגיש, שביציאה ממצרים לקח משה עמו את „עצמות יוסף” – שהעצמות נקראות כך משום שהן העצם והתוקף של האדם ושל בעל החיים – הוא לקח את עצמיותו של יוסף, את מהותו ועניינו של יוסף.
הרבי ממשיך בשיחה לבאר נפלא מהי עצמיותו של יוסף, מה היה הדבר הכי מהותי אצל יוסף שאותו בעצם העלה עימו משה מארץ מצרים כדי שיהיה איתם לאורך המסע במדבר ויהווה מקור של כוח ועוצמה.
הגוף של רני גואילי חזר, אבל הרבה יותר מכך, עצמיותו שבה והיא נופחת בנו רוח של עוצמה והקרבה, אהבת ישראל ומסירות נפש. לא רק הוא, כל אחד מגיבורי המלחמה שמעגל מאוד משמעותי שלה נסגר השבוע, הביא עימו עוצמה בעצמותיו. עצם זה דבר פשוט ולכן יש דמיון בין עצם לעצם. העצם לא מספרת לך על הגוונים השונים של בני האדם, העצם לא רואה את הבדלים, היא רק מראה את הנקודה העצמית שהיא די זהה בין האנשים ובפרט בין אנשים העם הזה, עם ישראל.
הנה כך אמרה טליק האמא המדהימה של רני בהספד שלו השבוע: ״במהלך השנתיים האלה שמעתי הספדים רבים על גיבורי מלחמת התקומה, וכל הספד הזכיר לי אותך. אותם ערכים ואותה הרוח, כאילו העתיקו אותך אחד לאחד״.
ומה שהכי מדהים אותי תמיד, כל האנשים האלה, כל הלוחמים והחטופים, החללים והחיים, כל הרני גואילים האלה הם כולם אנשים רגילים, סטנדרטיים, אנשים מן השורה, כאלה שחיים לצידנו גם היום, ואיכשהו ברגע אחד של אמת, העצם שלהם יוצא ובא אל הגילוי, האלוקי מתגבר על הבהמי, הרוחני עולה על החומרי. בעצמיות הזאת הם הראו לכולם שאנו עם אחד, משפחה אחת גדולה שדומעת ומתרגשת עם אלמונים מתוכה מבונדי ביץ ועד מיתר.
שבת שלום,
הרב זלמן וישצקי
מאפשרים לכם לקבל
