כשנכנסתי לשליחותי בעבודת-קודש זו ב'רשת', אחד הדברים הראשונים שעשיתי, לקחתי את מכתבי הרבי שנכתבו במשך השנים ל'רשת אוהלי יוסף –יצחק ליובאוויטש' בכדי ליישמם בעבודתי. אחד הדברים ששמתי-לב שהרבי מאוד דרש – זה קיום כינוס לילדים הלומדים במוסדות של ה'רשת'.

לאורך כל תקופת החורף, הרבי מתעניין ושואל: האם החלו בהכנות לכינוס הארצי לי' שבט, כיצד מתכוננים לכינוס וכולי, ומיד לאחר הכינוס החל הרבי לאודות ולשבח על המאמצים והתוכניות שעשו למען הכינוס של בתי-הספר של ה'רשת'. נראה שפשוט הרבי התעניין בכל פרט ופרט בכינוס זה ואני אמרתי לעצמי שלא יתכן שלא נארגן השנה כינוס לילדי ה'רשת'.

כשחושבים על כינוס בסדר-גודל שכזה, זה נשמע מעין חלום. אבל אמרנו לעצמנו שחייבים לעשות את כל המאמץ. במשך חודשים ארוכים עמלנו ויזענו וברוך-השם, הכינוס עבר בהצלחה מרובה.

צוות 'רשת אוהלי יוסף-יצחק ליובאוויטש', עבד ללא לאות. השקיע, טרח ויזע. והתוצאות, היו בהתאם. המולטימדיה ששולבה באירוע, ריתקה את כל רבבת הילדים שנכחו בכינוס מהשכבות הנמוכות ועד לכיתות הגבוהות ועל-כך התודה הגדולה לר' נועם רוט ולר' מענדי כהן.

*
מספר שעות לאחר האירוע, מתקשרת אלי מנהלת של אחד מבתי-הספר. "הרב שמואל", היא אומרת לי, "המורות לא מפסיקות לדבר על האירוע. הם לא האמינו לכמות התגובות של ההורים. זה פשוט היה מקסים".

הטלפונים לא מפסיקים לזרום. מורים, מורות, מנהלים ומנהלות, הורים של ילדים ועוד, מעניקים עידוד וממריצים אותנו להמשיך במלאכתנו. עוד טלפון מעניין קיבלתי הערב משליח הרבי מהצפון והוא מספר לי שהילד שלו החליט כשחזר מהאירוע שהוא נותן עוד מתנה אישית לרבי.

*
כשישבתי על הבימה והבטתי על רבבת ילדי 'רשת אוהלי יוסף-יצחק', אמרתי לעצמי: איזה נחת-רוח זה נותן לרבי, כשכל ילדי ה'רשת' מתאחדים יחדיו לכינוס שהרבי כל-כך רצה ודרש שיתקיים.

הרגע המרגש ביותר שחוויתי בכינוס היה הרגע בו החל המנחה בקריאת שמות בתי-הספר וכמות המתנות אותם הגישו התלמידים לרבי.

כאשר הגיע המנחה לסיכום המתנות היה זה רגע השיא. המנחה התרגש עד דמעות והכריז בקול גדול – חמש-עשרה אלף ומאתיים חמישים-ושלוש מתנות הגישו לך, רבי! קבל אותם!

הביא לדפוס: חיים ברון