COL | יום ז' שבט ה׳תשפ״ו 25.01.2026

בביתר עילית חנכו 'בית מנחם' לע"נ הרב שמעון אליטוב ע"ה

 שלוש שנים לאחר הסתלקותו של הרב הגאון החסיד הרב חיים שמעון גד אליטוב ע״ה, נחנך בביתר עילית בניין בית הכנסת חב״ד הוותיק שנשא את חזונו ואת דרכו וקיבל את השם 'בית מנחם' ע"ש הרבי נשיא דורנו. כיבדו בהשתתפותם הראשל"צ הגאון הרב יצחק יוסף שליט"א, רבנים חשובים, שלוחים, בני משפחה וקהילה | מסע של שנים, מקהילה קטנה ומניין מצומצם ועד מגדלור של תורה, חסידות והלכה, שהפך לאנדרטה חיה של אהבת ישראל והשפעה לדורות
בביתר עילית חנכו 'בית מנחם' לע

 

זיכרון חי לנשמת הרב והחסיד שנגע בלבבות של אלפים, עם חנוכת בית כנסת ובית מדרש על שמו. / “מזמור שיר חנוכת הבית”

מקראוון צר – למגדל אור של חסידות

שלוש שנים חלפו מאז הסתלקותו של הרב הגאון החסיד, הרב חיים שמעון גד אליטוב ע״ה, מחשובי רבני ומשפיעי חב״ד בירושלים; אך דמותו המאירה עודנה פועמת בלבבות רבים. בשבוע שעבר, ביום ג׳ שבט, חל יום היארצייט של הרב והחסיד שנגע בלבבות של אלפי יהודים מסביב לעולם. באירוע מרגש ורב רושם נחנך נר זיכרון לעילוי נשמתו, עם חנוכת בניין בית הכנסת חב״ד הוותיק והגדול בשכונת הדקל בעיר ביתר עילית. בניין בית הכנסת המכובד הגיע בשעה טובה להשלמתו הודות לתרומת משפחתו, תלמידיו ומוקיריו של הרב אליטוב ע״ה.

סיפורו של בית הכנסת הוא סיפור של שליחות. בשנת ה׳תשנ״ז הוקמה העיר החרדית הראשונה בשטחי יהודה ושומרון – ביתר עילית. קבוצה קטנה של חסידי חב״ד שהתקבצה בעיר החלה לגבש מניין צנוע, ששכן בקראוון צר ברחובות העיר הטרייה. ברבות השנים הפך בית הכנסת לחממה חסידית בוערת, והוא מארח כיום בשעריו מנייני תפילה ושיעורים בנגלה ובחסידות לכל אורך שעות היום. את בית הכנסת פוקדים יהודים רבים שאינם נמנים על עדת חסידי חב״ד, וזוכים להתבשם מאורה של החסידות בשיעורים הרבים וההתוועדויות שמתקיימות במקום דבר יום ביומו. האווירה המיוחדת, המשלבת רצינות ויראת שמיים עם חום ולבביות, הפכה את המקום למגדלור של תורה וחסידות ולמוקד חי של אהבת ישראל.

לאורך השנים בית הכנסת צמח והשתכלל במניין ובבניין על ידי המתפללים המסורים, בהובלת המרא דאתרא הגה״ח הרב בנימין הכהן לרר, המשפיעים הרה״ח שמואל ויספיש והרה״ח מנחם מענדל הכהן רוט, הגבאים הרה״ח שניאור הלוי וינפלד והרה״ח מאיר למברוזו, והרוח החיה שעומדת מאחורי הקמת הקהילה עוד מימי הבראשית הרה״ח מאיר אליטוב. בימי בראשית, נרתם המשב"ק הרה"ח ר' יענק'ל הולצמן ז"ל וסייע בכל מאודו, בגוף ובממון, ובנו יבדלח"ט ר' אורי הולצמן המשיך גם הוא לסייע בלו"נ ובמסירות. כעת, כשבניין בית הכנסת כבר רוחש תורה ותפילה, הוא הגיע לכדי בניין שלם, ומעתה ייקרא “בית מנחם” על שמו של כ״ק אדמו״ר זי״ע, ויוקדש לעילוי נשמתו של הרב אליטוב ע״ה.

במעמד מרגש ורב רושם התקבצו חברי הקהילה ומוקירי זכרו של הרב אליטוב למעמד חנוכת בית הכנסת. אורח הכבוד של הערב היה הראשון לציון, הגאון הרב יצחק יוסף שליט״א, נשיא מועצת חכמי התורה, שכובד בהסרת הלוט משלט בית הכנסת החדש ונשא דברים לזכרו של הרב אליטוב. הרב בירך את המתפללים ואת משפחתו של הרב, ונשא דברים בדבר החשיבות לקבוע עיתים בבית הכנסת ללימוד התורה, ובייחוד ללימוד לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא. בין הדברים גולל הרב את מסכת הקשרים הענפה שלו ושל אביו, הגר״ע יוסף זצ״ל, עם חסידות חב״ד ובייחוד עם הרב אליטוב ע״ה.

נאומו של הראשון לציון, נשיא מועצת חכמי התורה, הרב יצחק יוסף שליט״א:

הגמרא במסכת ברכות מביאה דבר נפלא על הפסוק: “אוהב ה׳ שערי ציון מכל משכנות יעקב” – אוהב השם שערים המצוינים בהלכה יותר מבתי כנסיות ובתי מדרשות. קושיה גדולה שואל המהרש״א על המקום: כיצד ניתן לומר שהקב״ה אוהב יותר שערים המצוינים בהלכה מאשר בתי מדרשות, והרי גם הם מקומות של תורה? ומיד הוא מתרץ יסוד גדול בדרכי התורה: אכן ישנם רבים שעסוקים בלימוד בעיון חריף ובפלפול רב, אך לימוד זה אינו עומד באותה דרגה כמו הלימוד לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא. זו כוונת הגמרא – אהבה מיוחדת יש להקב״ה דווקא לאותם מרכזי תורה שעיקר עסקם אינו בפלפול בעלמא, אלא בהסקה הלכתית הנוגעת להוראה ולמעשה בפועל. מיד ממשיכה שם הגמרא ומפארת עוד את לימוד ההלכה: מיום שנחרב בית המקדש אין להקב״ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה.

כאשר חונכים בית כנסת חדש לזכרו של ידידנו, הגאון החסיד הרב שמעון גד ע״ה, מקום כזה צריך להיות מתאים לרוחו ולמורשת הגדולה שלו – העיסוק בשערים המצוינים בהלכה.

הכרתי את הרב אליטוב רבות בשנים. ״כד הוינא טליא”. היינו גרים בשכנות זה לזה. משפחתנו גרה ברחוב אלקנה 8, ומשפחתו של הרב אליטוב שכנה בבניין 10 הסמוך. כבר אז היה מקורב מאוד לאבינו מרן זצ״ל. אבי חיבב אותו וקירבו, לאחר שראה כיצד כולו רוח לוהטת להפצת תורה וחסידות. אבי התבטא עליו שהוא זה שהקים עולה של תורה בארגנטינה והעמיד שם גדרות של קדושה וטהרה. לפני כמעט חמישים שנה, כאשר בא אבי לביקור בקהילות היהודיות בארגנטינה, היה זה הרב אליטוב שדאג לקבלת הפנים שלו שם ורתם את הגעתו למדינה כדי לבצע שינויים הכרחיים במוסדות החינוך על טהרת הקודש שרוממו מאוד את החוגים התורניים על פני הפשרנים.

עד היום המניינים מסביב לשעון של בית הכנסת המרכזי “סוכת דוד” בעיר בואנוס איירס מתקיימים בזכות פעילותו הענפה. הוא טרח לשכנע במתק שפתיו מאות משפחות לשלוח את בניהן ללמוד בישיבות ולא לעסוק במסחר. הוא הבטיח להם שאחרי שלוש שנות לימוד בישיבה ישובו ויוכלו להשתלב בעסקים, אך לבסוף, כאשר הילדים כבר בחרו להישאר באוהלה של תורה, אמר להורים: תראו, התורה היא בעצם העסק הטוב ביותר שיש. אלפים מבני התורה מהמשפחות הסוריות בארגנטינה חייבים את דרכם לרב אליטוב.

עוד לפני כן, בשנות החמישים והשישים, עמל במלאכת החינוך בשליחות הרבי זי״ע כמורה ומחנך, במסירות רבה והעמיד תלמידים הרבה. הוא נטע אהבת תורה, אמונה, יראת שמיים והלכה באלפי נערים צעירים. הוא גם היה זה שעמל בבניית ישיבת “אור החיים” המפורסמת, יחד עם בן דודו הגאון הרב ראובן אלבז שליט״א. מאוחר יותר, כאשר כיהן מטעם הרבנות הראשית ביישובים שסביב ירושלים, היה תמיד פעיל ונמרץ להגדיל תורה ולהאדירה.

גדולי ישראל שלחו אותו לכהן כחבר מועצת הרבנות הראשית, בה שימש במשך חמש־עשרה שנים. אני זוכר בישיבות המועצה שכאשר הרב אליטוב היה פותח את פיו – כולם היו שותקים ומקשיבים לדבריו ביראת כבוד. כולם הרגישו שהוא מדבר מכל ליבו, ומעולם לא עמדו מאחוריו אינטרסים זרים. זהו קול שחסרונו בעולם הרבנות נרגש ובולט – קול של השקפה טהורה. הוא היה שופרו של הרבי מליובאוויטש ברבנות הראשית. בכל נושא היה מסדר את דבריו בטוב טעם, בצורה מנומקת ומסבירה.

בית הכנסת כאן הוא כבר מקום של תורה, חסידות והלכה. צריך רק לדעת במה להשקיע ואיפה לשים את הדגש.

כידוע, אנו מאורסים לתורה: “תורה ציווה לנו משה מורשה קהילת יעקב”. אומרים חכמינו: אל תקרי מורשה אלא מאורשה. רבנו האריז״ל מגלה סוד גדול – כיצד אנו נעשים מאורסים לתורה? הוא מפנה את תשומת הלב לכך שאותיות “הלכה” ואותיות “כלה” הן אותן אותיות בשינוי סדר. מי שלומד אליבא דהלכתא – כגון בספרים שולחן ערוך, שולחן ערוך הרב, קונטרס אחרון, צמח צדק ושערי הלכה – זוכה להיות מאורס לתורה. אך מי שלומד ומפלפל בדברי הגמרא ואינו ניגש לראות מה נפסק להלכה בפועל, אינו זוכה לחתום אירוסין עם התורה; הוא עודנו כבחור בשלב הפגישות וההכנה לקשירת הקשר עם הכלה.

זה מה שרצה בעל התניא בשולחן ערוך הרב ובקונטרס אחרון, וכך תמיד נהגו חסידי חב״ד. פעם נפגשתי לשיחה עם רבה של כפר חב״ד, הגאון רבי מרדכי שמואל אשכנזי ע״ה. הוא היה בקי גדול בשולחן ערוך. התפלפלנו בסתירות שבין דברי אדמו״ר הזקן בשולחן ערוך לעומת דבריו בסידור, ודנו יחד אחרי איזה מקור יש לפסוק את ההלכה בפועל. גם המשנה ברורה נותן מקום של כבוד בין גדולי הפוסקים לשולחן ערוך הרב, ובריבוי מקומות הוא מזכיר: “כן כתב הגרש״ז”. צריך לזכור: לא עם הארץ חסיד. חסידות חב״ד תמיד נשאה את דגל ההלכה. גם בדור האחרון תשובותיו של הרבי בספר שערי הלכה ומנהג מכילות פנינים יקרות.

הצמח צדק ביורה דעה סימן א׳ כותב תשובה מעניינת על אדם ששאל הלכה מרב שעיקר עיסוקו היה בפלפול ובדברי הש״ס, אך לא בהלכה למעשה. אותו רב פסק לו הלכה וטעה בה. הצ״צ דן אם מדובר בשוגג או במזיד, ומסיק למעשה שזו תקלה של מזיד – שגגת תלמוד עולה זדון. כל גדולי הדורות עסקו לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא. בדור האחרון עלה מאוד קרן לימוד הפלפול, אך אין זה צריך, חלילה, לבוא על חשבון העיון ההלכתי הנוגע למעשה בפועל. בשיעוריו של הרב אליטוב תמיד היה הדגש על הוראת הלכה.

ישנו קשר הדוק מאוד בינינו לבין חסידות חב״ד. הגאון הזה רבי יוסף שלמה זוין ע״ה היה ידיד נפש של אבי, מרן זצ״ל. כאשר כיהן ברבנות הראשית ונתגלעו חילוקי דעות בינו לבין הרב שלמה גורן, שהיה הרב הראשי האשכנזי, היה זה הרב זוין – כחבר מועצת הרבנות הראשית – שידע לפשר ביניהם.

גם הקשר האישי שלי עם חסידות חב״ד החל בגיל צעיר מאוד. בילדותי בירושלים היו הלימודים מסתיימים בשעה מוקדמת, ואבא היה שולח אותנו ללמוד בישיבת ערב של חסידות חב״ד ברחוב אלקנה בניצוחו של הגאון רבי נפתלי הכהן רוט שנמצא עמנו כאן. שם היינו לומדים בחברותא עם הרב שמעון אייזנבאך, שליח הרבי באילת. בין השאר היינו לומדים שם חת״ת. במעמד חנוכת הבית של מוסדות חב״ד בירושלים, אבא – שהיה אז חבר בית הדין הרבני – הגיע להשתתף במעמד, אותו פיארו כל גדולי התורה. גם אני, בכל מדינה בעולם שאני פוקד, מתארח תמיד בבתי חב״ד. חסידי חב״ד דואגים ליהודים מסביב לעולם לאוכל כשר ולזיכוי הרבים. מתקיים בהם: “יפוצו מעיינותיך חוצה… ופרצת ימה וקדמה צפונה ונגבה”.

זכה הרב אליטוב שרבים מצאצאיו הולכים אף הם בדרכו ועוסקים בהפצת יהדות – כל זאת מכוחו הגדול שהרעיף עליהם. כאן המקום לברך ולהוקיר את משפחתו הנכבדה של הרב אליטוב: נוות ביתו, הרבנית מזל תחי׳, שעמדה לימינו בנאמנות ובמסירות; בנו הרב יוסף יצחק, הפועל רבות בזירה הציבורית, מרביץ תורה ומקדש שם שמיים ברבים; וכן הבן היקר, המשפיע הרב שאול משה. חתניו – הגאון החביב הרב אליהו אסולין, המכהן ברבנות בחדרה ובהרצליה, והגאון הרב יעקב שווכה, ראש ישיבת תומכי תמימים בכפר חב״ד וחבר בית דין רבני חב״ד, אשר בקרוב עם ישראל כולו יזכה להתבשר על מינויו כרב הראשי של העיר קריית מלאכי ויפה שעה אחת קודם.

בנו של הרב אליטוב, הרב יוסף יצחק אליטוב שיבלחטו״א, מחשובי המתפללים בבית הכנסת, נשא דברים על אביו:
“אין מקום הולם יותר להנציח את אבא מאשר בבית כנסת חב״די־חסידי. התודעה החסידית שלו נצרבה כבר מימי הילדות בין כותלי בית הכנסת החב״די, ובהם נקשרה נפשו באילן החיים. כבר בהיותו זאטוט, ילד בן שש או שבע, היה בא להתפלל בבית הכנסת ‘צמח צדק’ שהיה ממוקם מול ביתו בעיר העתיקה, ונפשו נקשרה בנפשם של החסידים מחברון שהיו שם. ברבות השנים השתלב בין החסידים בבית הכנסת נחלת בנימין בתל אביב ולאחר מכן, בשיכון חב״ד בירושלים, עד שזכה לעמוד כבעל תפילה ב־770 בשנות הלמ״דים. שם ראו את הקורת רוח המיוחדת שהייתה נסוכה על פני הרבי בכל פעם שהיה ניגש לעמוד להתפלל.

בית הכנסת היה זירת חייו המרכזית. שם היה שופך את ליבו בתפילה, שם היה קובע את שיעוריו הקבועים, ושם היה מאיר פנים לכל אדם – ניגש לקבצנים ולסובלים. הוא הפך לידידם הטוב של נשמות עזובות שאיש לא נתן עליהן את ליבו. לכן מקום כזה, של בית תורה ותפילה, הוא המקום הטבעי הראוי להיות מוקדש לזכרו. נאים הדברים עוד יותר בכך שבית הכנסת לזכרו נקרא בשם ‘בית מנחם’, על שם הרבי. כל חייו, מיום עמדו על דעתו, הדבקות ברבי הייתה משאת נפשו. כל בוקר היה קם ושואל: מה הרבי רוצה ממני. אין ספק שנשמתו שוכנת כאן במקום הזה, וכמו בחייו – הוא יהיה צינור של שפע וברכה לכל המתפללים ולכל הבאים ומידבקים בשערי בית המדרש”.

הרב אליטוב הזכיר גם את אחדות השורות הנדירה בין מתפללי בית הכנסת. הוא ציין את ההתגייסות המתפללים והמסירות רבת השנים למען המקום פיתוח ושכלול המקום. “התרומה המכרעת מידי מושפעים ותלמידיו של הרב אליטוב הביאה לגמר מסע רב־שנים של יהודים רבים שנתנו מהונם ומאונם למען בית הכנסת”.

הוא סיים בהכרת הטוב מיוחדת לנחשונים שמסרו את נפשם על הקמת ובניית בית הכנסת: המרא דאתרא הרב בנימין לרר, הגבאים הרב שניאור וינפלד והרב מאיר למברוזו, המשפיע הרב שמואל ויספיש, מהדיר תורת הרמב״ם בשיחות הרבי, הרב מאיר אליטוב, הרב דוב בעריש הכהן הלפרין שפועל במרץ להרחבת וביסוס הקהילה, והודה להגה״ח הרב אברהם אשר בלינוב, ראש ישיבת תומכי תמימים באלעד ומחשובי המתפללים, והרב אברהם ליפסקר והרב יוסף יצחק וולף, שפעלו במרץ וביוזמה יחד עם חברי ועד הבניין. לכל חברי ועד הבניין ומתפללי בית הכנסת על פועלם ומרצם לאורך השנים.

הרב יי"צ אליטוב ביקש להוקיר את הדמויות שפעלו ב-30 השנים האחרונות לצידו של אביו הרב שמעון גד אליטוב ע"ה, ובמיוחד לאיש הרבנות הראשית הרב שניאור זלמן משי זהב, שסייע למאות רבנים ושלוחי הרבי לצידו של הרב אליטוב בכל התחנות בעולם הרבנות.

שפת הלב

הגאון הרב זבדיה הכהן, ראש אבות בתי הדין של תל אביב ומבאי בית מדרשו של הרב אליטוב ע״ה, נשא אף הוא דברים באירוע וסיפר מזיכרונותיו:
“מהרב אליטוב ניתן ללמוד חוכמה ושיעור גדול באומנות הנהגת הציבור. מנהיגים בישראל יודעים לזהות את החלשים ולחשוב על טובת הציבור ולא על עצמם. כאשר הקב״ה מצווה על משה למנות שבעים זקנים ולהאציל עליהם רוח הקודש, הוא אומר לו לקחת לא רק מזקני העם אלא גם משוטריו. היכן מצאנו ששוטר זכאי לרוח הקודש? שואל המדרש, ומתרץ: השוטרים הקריבו את עצמם למען טובת בני ישראל בגלות מצרים, ובזכות זאת קיבלו השראת רוח הקודש. הרב אליטוב אמר לי, כאשר התמניתי לדיין: תמיד תסתכל בגובה העיניים על האדם שעומד מולך. מאז אני נושא עמי את המסר הזה בכל יום ויום. אנו עוסקים בסוגיות רגישות ומורכבות בבתי הדין, ובזכות העצה הזאת הצלחנו לפתור משברים ארוכי שנים – כמו נשים שעוגנו שנים רבות. זו הייתה היכולת שלמדנו מהרב אליטוב: לדבר בשפת הלב של כל אדם”.

הגאון הרב אוריאל שטרית, רבה של תל ציון, גולל בפני המשתתפים את מסכת הקשרים שלו עם הרב אליטוב לאורך עשרים שנה. הוא תיאר בהתרגשות כיצד הרב אליטוב לקח אותו יד ביד מתחילת דרכו כמשגיח כשרות במועצה האזורית מטה בנימין, וליווה אותו כאב לבן עד שהתמנה לרב היישוב תל ציון, העומד בראשות כולל של כ־200 אברכים. “התקיים בו הפסוק ‘ויט שכמו’ – הוא ידע לייעץ ולהדריך רבבות כיצד לרומם את עצמם. כל מילה והנהגה אצלו היו שולחן ערוך חי. כל מרכזי התורה ביישוב אדם ובתל ציון נבנו בזכות מסירותו הגדולה”, סיים הרב.

אחיו של הרב אליטוב, הגאון הרב שלמה אליטוב שיבלחט״א, שכיהן שנים רבות כרב ואב״ד במנצ׳סטר שבאנגליה וזכה לקירובים גדולים מהרבי, דיבר אף הוא במהלך האירוע. הוא תיאר את המקום המרכזי שתפס בית הכנסת בחייו של הרב אליטוב, וכיצד הותיר את חותמו ביהדות דרום אמריקה בזכות החיבור הרגשי והאהבה לארבע אמות של בית הכנסת. “זקן וצעיר, תלמיד חכם או בעל מלאכה – כולם צריכים למצוא בבית הכנסת מקום של כבוד ואהבה”, אמר.

המרא דאתרא, הרב בנימין הכהן לרר, הקריא מכתב ברכה של הרבי לחנוכת בית כנסת, וסיפר על מאור הפנים שאפיין את הרב אליטוב ועל יכולתו להרעיף חום ואהבה על כל יהודי שפגש – גם בתקופות של קושי ואתגר.

הגה״ח הרב נפתלי הכהן רוט, יו״ר צעירי אגודת חב״ד בירושלים וידידו של הרב אליטוב ע״ה, קשר גימטריות והאריך בדברים על מורשתו של הרב ועל השמחה הגדולה בשמיים עם בניית בית כנסת, המשלים את מלאכת בריאת העולם.

הרב מאיר אליטוב, אחיינו של הרב אליטוב וממתפללי ובוני בית הכנסת, תיאר בצבעים חיים זיכרונות מדודו: “כולם הכירו את החיות שבה היה מספר מעשייה חסידית. בתחילה לא הבנתי מדוע הוא חוזר שוב ושוב על אותו סיפור, עד שהבנתי שהוא חי את הדברים ומחיה אחרים דרכם. הוא לא סיפר סיפורים בעלמא – הוא היה דמות של חסיד אמיתי”.

הגה״ח הרב אליהו אסולין, חבר לשכת הרבנות בחדרה ורבה של הרצליה וחתנו הבכור של הרב אליטוב, נשא דברים בשם המשפחה וסיפר כיצד הרב ליווה כל אחד מצאצאיו במסירות אין קץ, וכיוון אותם לבניין אישיות וקומה רוחנית בפיקחות ובחוכמת חיים. “הוא היה מחנך אמיתי בכל רמ״ח איבריו”, סיים.

הגה״ח הרב פנחס אלטהויז, חבר לשכת הרבנות בחולון ורבה של ראשון לציון, שיתף זיכרונות ממחיצת הרב אליטוב. הוא תיאר את הקשר הקרוב בינו לבין דודו, החסיד הרב פיני אלטהויז ע״ה, וסיפר על מענה מיוחד שקיבל הרב אליטוב מהרבי בשנת תשט״ז לאחר ששלח את תמונתו. הרבי כתב לו אז מענה נדיר: “אחרי ראותי פניו התחזקה דעתי שאם יתעסק בחינוך על טהרת הקודש – יצליח”. הוא סיים בתיאור הלהבה החסידית שבערה בו כל שנות חייו.

ראש עיריית ביתר עילית, הרב מאיר רובינשטיין, הפוקד את בית הכנסת בקביעות וסייע רבות בבנייתו, תיאר את הבערה התורנית והחסידית השוררת במקום. “כאשר אני זקוק לחיזוק רוחני – בית הכנסת הזה הוא הכתובת עבורי”, אמר, והודה לרב ולמתפללים על המוקד הרוחני המלא חיות של קדושה.

בין המשתתפים נכחו רבנים, ראשי כוללים, מורי צדק ושלוחים, לצד קהל רחב של מוקירי זכרו של הרב אליטוב מכל רחבי הארץ. ביניהם: חבר בית הדין הרבני ברחובות, הגאון הרב אלקנה סננס, מנכ״ל קונגרס יהודי בוכרה בישראל, הרב ברוך יהודה בלוי ועוד. בסיום האירוע פרץ הקהל בריקוד סוער מתוך שמחה של מצווה, ולאחר מכן כובד בברכה על הכוס בנו של הרב, המשפיע והשליח הגה״ח הרב שאול משה אליטוב.

המשפיע הרה"ח ר' מנחם מענדל רוט, שחזר מבית חיינו, התוועד עם רשמים מחצרות קדשינו, וההתוועדות נמשכה בבית הכנסת גם בשבת קודש.

על ניצוח האירוע והנחייתו בכישרון ובטוב טעם עמד אמן המילה, הסופר ואיש התקשורת החב״די ר׳ אריה ארליך.

 

 

 

 

 

 

הוסף תגובה
0 תגובות
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.