השליחה חנה גופין | יום ה' שבט ה׳תשפ״ו 23.01.2026

אזל הדלק \ השליחה חנה גופין, אבולון קייב

השליחה חנה גופין משכונת אבולון בקייב, משתפת בקשיים ובהתמודדות מהעיר המופגזת, הקפואה והנתונה במלחמת הישרדות קשה | "מתנדנדת בין יהיה בסדר וגם זה יעבור לבין חיפוש פתרונות לחושך ולכפור. נופלת מדי פעם לבור, ואז מטפסת עם כל קרן אור. קייב, חורף תשפ״ו - זה עוד לא היה ברפרטואר" 
אזל הדלק \ השליחה חנה גופין, אבולון קייב
אין חשמל, מבשלים על גזיה. משאל: בנם של השלוחים מנגן על פסנתר בחשיכה

אזל הדלק

לא יום לא יומיים, כבר קרוב לחודשיים, קפאו לנו הקרביים. קפאה המדינה, גנרטורים רועשים בכל פינה. הישרדות, שלום! עוד עונה. התקפות חוזרות ונשנות על תשתיות אנרגיה, ניסיונות בלתי פוסקים לדומם את המנגינה. ללא חימום ללא חשמל 15-20 שעות ביממה (!), מינוס 15 מעלות בחוץ, ובבית קר וחשוך, גם בנשמה.

לפני כמה ימים, כשקפאו המים במיכלים, הפטיר ישעיהו בחיוך - אין חשמל ואין חימום, אז עכשיו גם אין מים… ממש משמים. 

תורים ארוכים בתחנות הדלק בקייב הקפואה, לקנות סולר עבור הגנרטורים:

ילדים בשגרת מלחמה - מכפילים את הקושי, גם מפזרים אבקה זרחנית, הופכים את ההישרדות לקצת יותר צבעונית. מכריחים אותנו ליצור מהבלגן חוויות, לא מלחמת קיום אלא ממש לחיות. מקנאה בהם לפעמים - הכל פשוט יותר לקטנים, משתבשים במהירות אבל גם מתאזנים, לא מנפחים באוויר בלונים. חיים בסרט רב חושים, מנהלים את אנרגיית הבית בריגושים - כמה ק"ב צורך הקומקום, כמה הרדיאטור - מכשירים חזקים וחלשים  - ילדים בוגרים וגמישים.

בחמישי בערב תהיתי אם לאפות חלות - הראש אמר ברור לוותר, לא הזמן להתאתגר. הפסקות חשמל בקייב יצאו מכלל שליטה, וכשאין חשמל - המטבח בשביתה, לא שקשוקה לא חביתה. מצד שני ריח חלות יקל על הנשימה, יחמם לנו את הנשמה. אז לשתי התפחתי והכנסתי לתנור, עשרים דקות וכבה החשמל במתריסנות. חורקת שיניים, תסכול מריר ועצבנות. לא נותר לי הרבה לעשות, רק לנסות - מי שאמר לחומץ שידלק יאמר לחלות בתנור מכובה להיאפות. זה מה שהיה בשולחן שבת - חלות נמוכות דחוסות עם טעם מתוק במיוחד. 

שואלת את עצמי מדי פעם איך אני מרגישה - איך זה להסתובב בבית ראש עד רגל עטופה, מהבוידעם לחלץ עוד שמיכה, לכסות את הילדים בעוד שכבה. להעמיד מרק על גזיה, תה לשפות זו בעיה, לוותר על אפייה. כביסות על הולד בהמתנה, חצות לקום למכונה, כבלים נורות בכל פינה…

קשה למלא כשאתה מרוקן, וזה לא רק כוס או קנקן. בשבת בבוקר צעדתי לבית כנסת אחרי לילה חשוך וקר - מכסה בצעיף את הפנים, מעלות נמוכות אצלי בפנים. מחכות לי נשים, עשרים שלושים, עקב בצד אגודל, לא להחליק על הכבישים, קומנדו נחושים. מחכות בחיוך למילים חמות, להטעין את המיכל בשיחות מרוממות. מחכה גם אני.. אזל לו הדלק, מגרדת בתוכי פירורים של עוצמות.

לא אוהבת ליפול למסכנות, אויב האדם הוא התקרבנות. יודעת להיטען בימים של שלום, גם בשנות מלחמה, מתרגלת בלייב את המשימה. הולכת להתחמם - סוודר צמר ועדיף קשמיר, חייבת להתרומם. 

יש לי פגישה עם ידיד זקן - קשוח קצת ודומם, לא זז אבל מתרומם, פורט על קלידים ומגן, גם מפרגן.

זזתי לנגן…

הוסף תגובה
0 תגובות
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.