רגישות החורף ומערכת הנשימה אצל ילדים: הרופא הבכיר מסביר
לגופו של עניין
עם ד"ר רון ברנט, מנהל המחלקה לרפואה דחופה, מרכז שניידר לרפואת ילדים, מקבוצת 'כללית'
החורף והילדים
נדבר על רגישות החורף. מדוע מערכת הנשימה של תינוקות וילדים רגישה כל כך לשינויי מזג אוויר ולווירוסים בהשוואה למבוגרים?
יש לכך שתי סיבות עיקריות, אחת קשורה למערכת החיסון והשנייה לאנטומיה. מערכת החיסון – בשנים הראשונות לחיים התינוקות לומדים להכיר את העולם ואת הווירוסים השונים. המערכת החיסונית מתפקדת, אך זהו המפגש הראשון שלה עם הווירוס. בעוד שאנחנו כמבוגרים כבר פיתחנו חסינות ממפגשים קודמים, אצל הילד המפגש הראשון מייצר מחלה.
אנטומיה (קוטר דרכי האוויר): דרכי הנשימה של ילדים צרות יותר. אם ניקח דוגמה מספרית: נניח שיש הפרשה בעובי של 2 מ"מ. בדרכי נשימה של מבוגר, שהקוטר שלהן הוא כ-16 מ"מ, הפרשה כזו היא שולית. אבל בתינוק, שקוטר כלי הנשימה שלו הוא כ-8 מ"מ, הפרשה של 2 מ"מ חוסמת כבר 50% ממעבר האוויר. לכן, הפרשות שייגרמו למבוגר להיות רק 'קצת מנוזל', ייתנו ביטוי משמעותי וקשה יותר אצל תינוק.
מה לגבי המושג "אסטמה של הילדות"? האם זה שונה מאסטמה של מבוגרים?
כן, יש מצבים בילדים שאין בבוגרים. בגלל שדרכי הנשימה קטנות, ריבוי וירוסים גורם להם להזדקק לאינהלציות ומשאפים כדי להקל על הנשימה. אצל רבים זה חולף בגיל 3-4, וזו הפיזיולוגיה ה'נורמלית' של חלק מהילדים, בשונה מאסטמה כרונית של מבוגרים.
אילו גורמי סיכון נוספים משפיעים על רגישות נשימתית בילדים?
לפגים יש נטייה מוגברת לאירועים של קוצר נשימה. יש גם סיבות גנטיות: אנשים שיהיו אסמטיים כבוגרים, לרוב יראו סימנים מגיל צעיר. עישון הורים: זהו נתון קריטי. לילדים להורים מעשנים יש יותר סיכוי לקוצר נשימה, דלקות ריאה, דלקות אוזניים ואף מוות בעריסה.
חשוב להדגיש: גם אם ההורה לא מעשן ליד הילד, הוא פולט בנשימתו חלקיקי עשן וסופג אותם בבגדיו ('עישון יד שלישית'). אי אפשר לברוח מהקשר הברור הזה.
איך עובד מנגנון וויסות הטמפרטורה אצל תינוקות?
קצב הנשימה של ילדים מהיר יותר באופן טבעי. בנוסף, הם חסרים את היכולת ההתנהגותית לווסת חום. מבוגר שקר לו ילך למקום חם או ילבש סוודר. תינוק לא יכול לעשות זאת. מצד שני, הורים לעיתים עוטפים את הילד יותר מדי בשכבות, הילד מזיע, מאבד נוזלים ולא יכול להוריד בגדים או להדליק מזגן.
בחורף אנחנו מחממים את הבית. באילו אמצעי חימום כדאי להשתמש וממה להיזהר?
תנורי ספירלה – מסוכנים בטיחותית (סכנת כוויות) ועלולים לגרום לשריפות אם המנגנון מתקלקל.
רדיאטורים – אם זה רדיאטור תקני (צלעות מוגנות) – זה בסדר גמור. רדיאטורים ישנים/חשופים יכולים לגרום לכוויות.
מזגנים – אמצעי החימום המועדף והבטוח ביותר. נכון, זה קצת מייבש את האוויר, אבל אין בכך סיכון.
סכנת הרעלה (CO) – במכשירים עם בערה לא שלמה משתחרר פחמן חד-חמצני (כמו במקרים של תנורי גז או נפט לא תקינים), וזה מסוכן מאוד.
מהי הטמפרטורה המומלצת בחדר?
ההמלצה היא בין 22 ל-24 מעלות. אני רואה בתים שמחממים ל-28-29 מעלות וזה יותר מדי. כמו כן, מומלץ תמיד להשאיר חריץ פתוח בחלון לאוורור.
האם יש אמת בהמלצה לשים כלי עם מים ליד הרדיאטור או להשתמש במכשיר אדים?
אין לזה הוכחה רפואית שזה מונע מחלות, אבל ההיגיון אומר שזה מוסיף לחות לאוויר ומונע יובש. זו המלצה שלא מזיקה ('המלצת סבתא' עם היגיון), אז אפשר לעשות זאת או לשים מגבת רטובה.
איך נכון להלביש את הילד בבית?
הכלל הוא פשוט: שכבה אחת יותר ממה שאתה (המבוגר) לובש. אם אתה עם חולצה ארוכה – הילד עם שתיים. אם אתה עם סוודר – הילד עם שלוש.
אילו סימנים צריכים להדליק נורה אדומה אצל הורים ולגרום להם לפנות לטיפול רפואי?
אנחנו משתמשים ב'משולש הערכה', הכולל שלושה היבטים שרופאים בודקים מיד בכניסה לחדר, וגם הורים יכולים לשים לב אליהם. מצב ההכרה: הספקטרום נע בין ילד אפאתי (לא מגיב לקול או כאב) לבין ילד באי-שקט קיצוני שאי אפשר להרגיע אותו. כל קיצוניות כזו אינה תקינה.
נשימה: אם היא מהירה מאוד (בילד עד גיל שנה – מעל 60 נשימות לדקה זה לא תקין). אם רואים שהעור נשאב בין הצלעות או מעל עצם הבריח בזמן הנשימה, או אם יש 'רתיעות' של כנפי האף – זה מעיד על מאמץ נשימתי.
צבע העור: ילד חיוור מאוד, אפור (יכול להעיד על שוק), כחול (חוסר חמצן), או אדום מאוד (תגובה אלרגית) – אלו סימנים שמחייבים בדיקה.
האם ירידה בתיאבון קשורה לקושי בנשימה?
בהחלט. תינוק במצוקה נשימתית יאכל פחות, כי הוא לא מצליח לסנכרן בין היניקה לנשימה כשהאף סתום. אם הילד מפסיק לאכול, זה סימן למצוקה. טיפ להורים: אם הילד נראה מנוזל ומתקשה לאכול, שימו מי מלח באף, המתינו 2-3 שניות ושאבו את הנזלת. זה יפתח את דרכי האוויר ויאפשר לו לאכול.
מהן ההנחיות לגבי סביבת השינה של התינוק?
מזרן: חייב להיות מצע נוקשה (קשה), לא רך. נמצא קשר נסיבתי בין מזרנים רכים לעלייה במקרי מוות בעריסה, גם אם הסיבה הפיזיולוגית המדויקת לא לגמרי ברורה.
מיטה ריקה: המיטה צריכה להיות ריקה לחלוטין מצעצועים, בובות או חפצים שהתינוק עלול להיחנק מהם.
ביגוד: כאמור, לא להעמיס שכבות, שכבה אחת יותר מהמבוגר.
לסיום, כאחד שרואה את המקרים הקשים, איזה מסר של רפואה מונעת חשוב לך להעביר להורים?
חיסונים – זה הדבר שעשה את השינוי הגדול ביותר ברפואה ב-100 השנים האחרונות. אנחנו רואים כעת התפרצות חצבת (כ־13 ילדים נפטרו מחצבת השנה), מחלה שהיא ברת מניעה לחלוטין. יש להקפיד על חיסוני השגרה (כגון פרבנר נגד פנומוקוק שהוא המחולל העיקרי לדלקת ריאות).
השנה נכנס חיסון חדש לווירוס ה-RSV, שהוא הגורם העיקרי (כ-50% מהמקרים) לברונכיוליטיס ומצוקה נשימתית בתינוקות. הנתונים מהעולם מראים שהחיסון משנה את תמונת החורף ומפחית דרמטית את התחלואה.
הימנעות מהדבקה: ילד חולה צריך להישאר בבית. אל תשלחו לגן ילד עם חום או מחלה פעילה כדי לא להדביק אחרים.
תודה רבה!
תודה רבה, ורק בריאות לכולם.
באדיבות מערכת 'בריא עדיף' של המחלקה לייעוץ וההכוונה הרפואית של לב חב"ד
ניתן לפנות למוקד הייעוץ וההכוונה הרפואית
בטלפון ובווטסאפ למספר 03-56666-80
אתר לב חב"ד>>>
לב חב"ד הוא פרוייקט מבית צעירי אגודת חב"ד
מאפשרים לכם לקבל
