מראות קשים: כך התגלגלתי לתפקיד ראש זק"א באילת
בימים האחרונים שמעתי את השליח הרב לוי יצחק פעווזנער רב עיירת קראנס-מונטנה מתראיין מעל גלי האתר ברשת ב' ומדווח לעם ישראל היושב בציון על מה שקורה בשוויץ ועל הצפיה לשמוע מה אירע לשלוש היהודיות שהיו מנותקות קשר באסון הגדול שאירע שם. מספר ימים הוא שהה בזירה ובחפ"ק שהוקם במקום ע"י כוחות החרום השוויצרים עד שהנעדרות הובאו לקבר ישראל.
אירוע זה כמו גם אירועים נוספים מציפים את העובדה המעניינת שכל שליח במקומו הוא לא רק מפיץ יהדות ומפיח רוח חיים בנשמות בני ישראל אלא גם מי שעוסק בכל תחומי היהדות ובין היתר גם בקבורת בני ברית ונטילת אחריות על בתי העלמין שבתחומו.
כל מקרה מצער של פטירה בכל פינה נידחת בעולם מביאה את השליח המקומי באין אחרים המטפלים בכך, לעסוק בכבוד המת ולהביאו לקבורת עולמים.
סיפר לי מחותני הרה"ח הרה"ת רבי זעליג אשכנזי רבה של יקטרינבורג עד כמה נושא 'קבר ישראל' מעסיק אותו ועד כמה הוא משקיע בהבאת תושבי מקומו לקבורה. לצערו הרב במקום שליחותו אחוז האנשים המבקש בצוואתו לשרוף את גופתו ולאסוף את אפרו לתוככי כד הוא גדול מאוד.
שעות רבות הוא משוחח עם יהודים מבוגרים שיורו להביאם לאחר מאה ועשרים לקבורה כדת וכדין ולפעמים לאחר הפטירה עליו לשכנע את צאצאי הנפטר שכן הוא דרכם של יהודים וכל אפשרות אחרת פוגעת במת ומצערת את נשמתו. כל פעם שהוא מצליח במשימה שכזו הוא מתמלא בסיפוק על עוד אחד ועוד אחד שהובא לקבר ישראל כנדרש.
*
התעוררתי לכתוב על הנ"ל משום שלפני שבוע התקיים 'שבת גיבוש' למתנדבי זק"א מאילת במלון מפואר בירושלים ובו ישבנו בשבת אחים גם יחד המתנדבים ובני ביתם שבדרך כלל נפגשים בזירות קשות ופועלים מתוך הקרבה להביא אנשים לקבר ישראל גם לאחר שאיבדו צלם אנוש.
אנו מכירים זה את זה עטופים בסרבלים ומכוסים במסכות מיוחדות ולפעמים כאשר הטמפרטורה באילת מטפסת לחמישים מעלות כולנו נוספים אגלי זיעה והנה לראשונה יושבים כולם זה לצד זה בבגדי שבת נינוחים ושלוים ויכולים להחליף דברי תורה ולחייך - דבר שנמנע בקרבתם של המתים.
הגיבוש התקיים בשבת שבה קראו בתורה את פרשת ויחי ואת בקשתו של יעקב אבינו לבנו: "ועשית עמדי חסד של אמת" וכדברי רש"י: "חסד שעושים עם המתים הוא חסד של אמת שאינו מצפה לתשלום גמול".
משמים זיכוני לעמוד זה שנים רבות בראש קבוצת המתנדבים באילת ולהנחותם בעבודת הקודש הן באופן הטיפול הפיזי והן בדרך ההלכתית שבה יש לנהוג בכבוד המתים. הגעתי לתפקיד זה משום שבעת שרותי בצבא הייתי אחראי על מקרי קבורה וטיפול בחללי צה"ל במרחב אילת והיה זה אך טבעי שלאחר כמה שנים אתבקש לעמוד בראש צוות זק"א באילת.
עבודת קודש זו המעוררת השתאות והוקרה עמוקה לעוסקים בה משתלבת היטב בעבודת השליחות שכן אלה שנחשפים לעבודת התנדבות זו מחברים את ההקרבה בטיפול ביקירם לאיש העומד לפניהם שמייצג את הדבקות בתורת ישראל ובמצוותיה.
כמו כן בעבודה זו נוצר קשר הדוק בין משפחות הנפטרים לשליח וישנן כו"כ שאנו מלווים אותן שנים רבות באזכרות ובחלקן השליח הופך להיות חלק מהמשפחה אותה הוא מלווה.
*
הנהלת ארגון זק"א ובראשם ר' דובי ויסנשטרן - ועוד רבים שאי אפשר לפורטם - לא חסכו מאתנו מאומה ובמשך שלושה ימים הרעיפו עלינו כל טוב עד בלי די החל מאירוח מפואר וסעודות כיד המלך ועד לתכנית עמוסה ומרתקת בכל הימים הללו.
היינו במנהרות הכותל ובמקומות קדושים בירושלים, התקיימו סיורים מעניינים בעיר הקודש אבל בעיקר זכינו לסדנאות מיוחדות, גם הלכתיות וגם סדנאות הפותחות את סגור ליבם של המתנדבים ומדובבים אותם לנקות חדרים ותאים פנימיים שאולי אוגרים בתוכם משקעים מסוכנים שעלולם לצוף החוצה. אנשי מקצוע הנחו את המתנדבים ולימדו אותם תובנות מעניינות בנושא.
סעודות השבת היו רוויות בדברי תורה וחיזוק הנלמדים מפרשת השבוע והנהלת הארגון אף הזמינו אמנים תורניים שהופיעו לפנינו להנעים למשפחותינו את השבת. למותר לציין שהרוח החב"דית ואמרות השפר מתורתו של רבינו נכחו לאורך השבת ותכניותיה.
יצויין כי מתוך אלפי מתנדבי זק"א ישנה נוכחות מכובדת של חסידי חב"ד הן אלו המשמשים כמתנדבים והן בתפקידי מפקדים וניתן להמליץ על כך שבזק"א ישנה נוכחות מחוב"דת.
*
בשולי סקירה זו אשתף בדבר נוסף מגיבוש זה שאולי מחמת חשיבותו הייתי צריך לפתוח בו את הטור.
בין הסדנאות של המתנדבים התקיימה הרצאתו של הרה"ג רבי יעקב רוזה שליט"א רב העיר בת ים וחבר מועצת הרבנות לישראל שהוא האורים ותומים בכל הסוגיות הקשות להכרעה בנושא קבורת המת והטיפול בו ודעתו נשמעה רבות במלחמה האחרונה בהתכנסויות הרבנות הצבאית לקבל החלטות לא פשוטות לאורך השנתיים האחרונות.
הרב רוזה שהוא מומחה עליון בתחום זה הוא אחד המרצים המבוקשים ביותר בשל הכשרון המיוחד שניחון בו להעביר את ההלכות הרבות והמורכבות כשהוא מתבל אותן באמרות שנונות ובהומור נדיר השמור רק לו.
בין היתר עסק הרב בטעם ובסיבת קבורת המת והביא את דברי החת"ס בסי' שנ"ג שיהודי דומה לספר תורה וכשם שהקלף של הבהמה שאין בה כלום הופכת לקדושה משום שנכתבו עליה אותיות קדושות מהתורה כמו כן גופו הגשמי של האדם העשוי מבשר ודם מקבל את קדושתו מהנשמה האלוקית ששוכנת בו כל ימי חייו ולכן כשם שכל חלק מספר תורה ולו הקטן ביותר טעון גניזה כך גם גופו של האיש הישראלי חייב בקבורה גם אם מדובר בריקמה קטנה או בטיפת דם מועטת.
תוך כדי הדברים הצעתי לפני הרב שע"פ הנאמר בזוהר ומוסבר בתורת החסידות הרי הגוף היהודי עצמו קדוש מחמת עצמו ולא רק בגלל הנשמה ששכנה בו. וכלשון הזוהר "גופא דילהון קדישא".
אדה"ז אומר בתניא שאתה בחרתנו מכל העמים לא היתה הבחירה בנשמה אלא בגוף הגשמי שדומה בחומריותו לגוף אומות העולם ומכח בחירה זו נתקדש הגוף הגשמי.
הדברים הסתעפו ובימים שלאחר מכן התכתבנו על רעיון זה ומצאתי כמה מקורות בלקוטי שיחות לקדושת הגוף הגשמי מצד עצמו אך באחת משיחותיו של הרבי נמצא גם כתוב שאותו קשר של הגוף הגשמי של יהודי לבורא מתגלה דרך הנשמה ובלעדיה אין קדושת הגוף ניכרת וגלויה. אם כן שוב אנו זקוקים לנשמת האדם כדי להנכיח את קדושת הגוף. ועוד חזון למועד.
להערות והארות אשמח ואשיב לדורשיי במייל: menorabadarom@gmail.com ובווצאפ 2711532-052
מאפשרים לכם לקבל
