'שלוחים סטורי': מאחורי הקלעים עם אושיית הרשת דודי קפלר
משה כהנא, COL
גולשי מרכז התקשורת החב"די COL בוודאי הבחינו בסדרה החדשה בדף הבית, של סרטוני וידאו קצרים במדור 'שלוחים סטורי'.
אושיית הרשת דודי קפלר גוייס למשימה, ובכשרון מיוחד כמו שרק הוא יודע, מביא את המיטב ממקומות שאולי לא חלמתם לבקר בהם... מרבית הסרטים קצרים מאוד, באופן שמותאם לסגנון המקובל ברשתות החברתיות, אך סרטו האחרון של בית חב"ד המפואר וגם מקווה הטהרה בטייוואן, גרף צפיות רבות והדים רבים וחיוביים מאוד.
לאחר שבוע שהמדור כבר 'באוויר' באתר COL, הגיע הזמן לשמוע את היוצר המוכשר על הרקע, התכניות, וההתרשמות האישית עד כה מהפרוייקט, שעוקב מקרוב אחרי שלוחים בכל רחבי העולם.
אושיית הרשת דודי קפלר מספר בראיון ל-COL על הרגע שבו נולד הרעיון לפרויקט "שלוחים סטורי".
לדבריו, הכול החל כאשר השליח ר' שלומי פלס נרתם ליוזמה והוביל אותה מן החלום אל המעשה. "ברגע שהוא נכנס לתמונה", הוא מתאר, "התברר שהחיבור נבנה מהטובים ביותר, מצד אחד COL, מן הצד השני מנדי נאבול וצוות ‘פיפל דיגיטל’ ואני פשוט עמדתי מול השילוב הזה והרגשתי שזכיתי להיות חלק מקשר מיוחד שמייצר תוכן עם נשמה."
"סרטון הופך ויראלי ומגיע למיליונים מהדלת האחורית"
כמי שמזוהה במיוחד עם עולם הרשתות החברתיות, קפלר מתאר את עוצמת הפלטפורמה הזו מול הכתבה הקלאסית. הוא מדבר על היכולת להגיע לאנשים שלא בהכרח קוראים אתר או עיתון, על פריצה החוצה אל קהלים חדשים, ועל אותו רגע שבו סרטון הופך לויראלי ומגיע למיליונים "מהדלת האחורית".
הוא מזכיר כדוגמה את הסרטון מבית חב״ד שהפך ללהיט עולמי בתוך שעות — ומדגיש: "זה לא בגלל שהם מנויים לעיתון. זה כוחו של תוכן חי ונושם."
צפו בסרט:
המסע האחרון לסין וטייוואן, הוא אומר, לא צמח ביום אחד. הוא נולד כבר לאחר ביקור קודם ברוסיה, שם פגש את שליח הרבי הרב בערל לאזאר ואת השלוחים הפועלים לצידו. "ראיתי את העשייה, את היהדות הפורחת, וחשתי עד כמה העולם צמא לראות יותר. אמרתי לר' שלומי פלס: אם אנחנו הולכים יחד, אנחנו הולכים הכי רחוק. וזה, מבחינתי, רק הפרק הראשון."
כשהוא מתבונן בשלוחים שאיתם נפגש בשטח, קפלר מתקשה להישאר אדיש. הוא מתאר דמויות צנועות ושקטות, אנשים שמחוץ לרגע הפעילות נראים צנועים ושקטים וכאשר מגיעה שעת פעולה, משהו בהם משתנה. "פתאום מתפרצת חיות", הוא אומר, "כוח, אור, נוכחות שקשה להסביר במילים. זו לא תכונה נרכשת. זה כוח של שליחות, של מסירות, של אהבת ישראל שאין לה גבול."
לצד ההתרגשות, קפלר אינו מסתיר גם את הרגעים הקשים. הוא מתאר בכאב את העובדה שימים ספורים לפני שנרצח השליח ר׳ צבי קוגן באמירויות, הספיק לצלמו בדובאי. "זה היה אחד האירועים המטלטלים שחוויתי", הוא מודה. עם זאת הוא מדגיש כי השלוחים, במקום להיסגר, מגבירים את האור. "ראיתי בחנוכה את הרב יהודה טייכטל בברלין מכפיל את כמות החנוכיות ברחובות. יש כאן אמונה שממשיכה לפעול, גם כשקשה."
בדבריו הוא מזכיר ברמז גם את הגורמים שפועלים מאחורי הקלעים לשמירה על ביטחון השלוחים, אנשים שאינם נראים, אך פועלים מסביב לשעון.
כשהוא חוזר לרגעים שנחרטו במיוחד מן המסע במזרח, הוא מתאר תחושה של שותפות עמוקה ואמונה חזקה. הוא מדבר על ניסים בלתי צפויים, על אנשים רחוקים שחוזרים ומתחברים, ועל יהודים שבמפגש עם פעילות השליחות אומרים לפתע: "זו הפעם הראשונה שאנחנו מרגישים גאווה להיות יהודים". המילים כמעט נעתקות ממנו כשהוא מספר זאת והתחושה ברורה: החוויה אינה מסתיימת במצלמה.
"לרוץ ולהרבות כבוד שמיים"
ולמה בחר בסגנון התיעודי-סיפורי הזה, ולא בעיתונות קלאסית או בשידור אקטואליה רשמי? קפלר משיב בפשטות. "כאשר יש לאדם שליחות," הוא אומר, "ניתנת לו גם תשוקה. בכל יום שאני יוצר תוכן, אני חש אושר. החיים קצרים, והתפקיד שלי הוא לרוץ, להספיק, ולהרבות כבוד שמיים."
ולסיום, הוא מותיר גם טיפה של מסתורין לגולשי COL. בחיוך מרומז הוא מספר כי היעד הבא כבר מעבר לפינה. "בחודש הבא," הוא מגלה, "אנחנו במקום שלא דומה לשום מקום שהיינו בו עד עכשיו. וזה לא באירופה. תכינו דרכונים."
מאפשרים לכם לקבל
