ילדים ב-COL: פרשת בשלח
השבוע היהודי
פָּרָשַׁת בְּשַׁלַּח
יְצִיאַת מִצְרַיִם לֻוְּתָה בַּהֲמוֹן נִסִּים גְּדוֹלִים וְנִפְלָאִים אַךְ בֵּין כָּל הַנִּסִּים בּוֹלֵט נֵס קְרִיעַת יַם-סוּף כְּמַדְהִים וּבַעַל עָצְמָה מְיֻחֶדֶת.
עַכְשָׁו הָבָה נְנַסֶּה רֶגַע לַחְשֹׁב עַל הַשְּׁאֵלָה הַבָּאָה: הַאֻמְנָם לֹא הָיְתָה לַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא כִּבְיָכוֹל 'בְּרֵרָה', אֶלָּא לִקְרֹעַ אֶת הַיָּם וּלְאַפְשֵׁר לִבְנֵי-יִשְׂרָאֵל לַעֲבֹר דַּרְכּוֹ? הַאִם הָיָה בִּלְתִּי-אֶפְשָׁרִי לַעֲשׂוֹת נֵס אַחֵר, יוֹתֵר פָּשׁוּט, שֶׁיַּצִּיל אֶת הַמַּצָּב?
לְמָשָׁל, שֶׁתִּפְרֹץ מַגֵּפָה בֵּין הַחַיָּלִים הַמִּצְרִיִּים, שֶׁסּוּפַת חוֹל תְּכַסֶּה עֲלֵיהֶם, שֶׁיַּתְחִילוּ לְהִלָּחֵם זֶה בָּזֶה...
מַדּוּעַ אִם-כֵּן, בָּחַר ה' דַּוְקָא לִבְקֹעַ אֶת הַיָּם לִבְנֵי-יִשְׂרָאֵל?
שְׁמַעְיָה וַאֲחִיסָמָךְ הֵם חֲבֵרִים טוֹבִים. יַחְדָּו נִצְּלוּ מִמֵּי הַיְּאוֹר בִּהְיוֹתָם תִּינוֹקוֹת, יַחְדָּו עָזְרוּ לְהוֹרֵיהֶם בַּעֲבוֹדַת הַפֶּרֶךְ, יַחְדָּו לָמְדוּ וְשִׁנְּנוּ אֶת מִנְהֲגֵי אֲבוֹתֵיהֶם, וְיַחְדָּו שׁוֹטְטוּ בְּבָתֵּי הַמִּצְרִים בִּימֵי הַחֹשֶׁךְ הַגָּדוֹל. הֵם גַּם הָיוּ בֵּין הַיְּלָדִים הָרַבִּים שֶׁנֶּהֱנוּ לְבַלְבֵּל אֶת פַּרְעֹה הָרָשָׁע כַּאֲשֶׁר רָץ בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה לְחַפֵּשׂ אֶת בֵּיתָם שֶׁל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן...
עַתָּה עוֹמְדִים הַשְּׁנַיִם עַל שְׂפַת יַם-סוּף. הַצָּבָא הַמִּצְרִי מֵאֲחוֹרֵיהֶם, הַיָּם הַגָּדוֹל לִפְנֵיהֶם – מָה עוֹשִׂים? "אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁיִּקְרֶה לָנוּ נֵס!" – אוֹמֵר אֲחִיסָמָךְ בְּקוֹל הֶחְלֵטִי וּפָנָיו רְגוּעוֹת וּבְטוּחוֹת.
"גַּם אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁיִּקְרֶה לָנוּ נֵס" – מְהַרְהֵר שְׁמַעְיָה בְּקוֹל. "אֲבָל יֵשׁ לִי הַרְגָּשָׁה שֶׁזֶּה יִהְיֶה נֵס מְיֻחָד, לֹא סְתָם עוֹד נֵס"...
"וְכִי אֵיזֶה נֵס הָיָה 'סְתָם'?" – תָּמֵהַּ אֲחִיסָמָךְ. "כְּבָר שָׁכַחְתָּ אֵיךְ הִתְרַגַּשְׁנוּ מִכָּל נֵס וְנֵס?".
"בְּוַדַּאי!" – מְמַהֵר שְׁמַעְיָה לְהַסְבִּיר – "כָּל נֵס הוּא מֻפְלָא וּמַדְהִים. אֲנִי מִתְכַּוֵּן לְכָךְ שֶׁהַנֵּס שֶׁל עַכְשָׁו בֶּטַח יַעֲשֶׂה בָּנוּ עַצְמֵנוּ שִׁנּוּי גָּדוֹל. הוּא בֶּטַח יַהֲפֹךְ אוֹתָנוּ לְמַשֶּׁהוּ אַחֵר. הֲרֵי – אַל תִּשְׁכַּח, בְּעוֹד זְמַן לֹא רַב עָלֵינוּ לְקַבֵּל אֶת תּוֹרַת ה' עַל הַר-סִינַי. הַאִם אַתָּה מַרְגִּישׁ שֶׁאֲנַחְנוּ כְּבָר מוּכָנִים לָזֶה?".
שְׁמַעְיָה צוֹדֵק. נֵס קְרִיעַת יַם-סוּף חוֹלֵל בִּבְנֵי-יִשְׂרָאֵל שִׁנּוּי עָצוּם. פִּתְאוֹם, כַּאֲשֶׁר הַיָּם הָיָה גָּלוּי וּפָתוּחַ, יָכְלוּ הַיְּלָדִים לְהַצְבִּיעַ וְלוֹמַר "זֶה אֵ-לִי וְאַנְוֵהוּ". תַּחְשְׁבוּ עַל זֶה, הֵם רָאוּ בְּמוֹ עֵינֵיהֶם – אֱלֹקוּת!
אֵיךְ עֵינַיִם גַּשְׁמִיּוֹת יְכוֹלוֹת לִרְאוֹת דַּרְגוֹת רוּחָנִיּוּת גְּבוֹהוֹת וּבִלְתִּי-נִתְפָּסוֹת? – בִּזְכוּת קְרִיעַת הַיָּם. בְּדֶרֶךְ כְּלָל תַּפְקִידוֹ שֶׁל הַיָּם, לְהַעֲלִים וּלְהַסְתִּיר עַל הָעוֹלָם הַמֻּפְלָא הַנִּמְצָא בְּתוֹכוֹ. אַךְ כָּאן הַיָּם פִּתְאוֹם נִקְרָע וּפְנִימִיּוּתוֹ הִתְגַּלְּתָה וְאָז גַּם לְמַעְלָה 'נִקְרְעוּ' כָּל הַהַעֲלָמוֹת וְהַהֶסְתֵּרִים, וְהִתְגַּלָּה אוֹר ה' בָּהִיר וְזַךְ...
לָכֵן נֵס קְרִיעַת יַם-סוּף הָיָה בְּעֶצֶם הִתְכּוֹנְנוּת הֶכְרֵחִית לְמַתַּן-תּוֹרָה. הַתּוֹרָה הָיְתָה יְכוֹלָה לָרֶדֶת וּלְהִנָּתֵן לְעַם-יִשְׂרָאֵל, רַק אַחֲרֵי שֶׁנִּבְקְעוּ כָּל הַמָּסַכִּים.
לְ'בֵית-חַבַּ"ד' נִכְנַס בָּחוּר שֶׁהִצִּיג עַצְמוֹ בְּשֵׁם רוֹנִי. "בְּמִקְרֶה עָבַרְתִּי בַּסְּבִיבָה, וְרָאִיתִי שֶׁלֶט עַל 'לִמּוּד פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה לִקְרַאת הַגְּאֻלָּה'. אֶפְשָׁר לְהָבִין מָה זֶה 'פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה', וּמַהִי 'גְּאוּלָה'?".
ר' אֶלִי מִהֵר וְהִזְמִין אֶת רוֹנִי לְהִשְׁתַּתֵּף בַּשִּׁעוּר, וְכָךְ לְהָבִין לָעֹמֶק אֶת שְׁנֵי הַמֻּשָּׂגִים. "אֲבָל בְּאֹפֶן כְּלָלִי, לִמּוּד פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה, זוֹהִי 'טְעִימָה קַלָּה' מִן הַמַּמְתִּין לָנוּ בְּבוֹא הַגְּאֻלָּה" – הִסְבִּיר ר' אֶלִי. "כַּאֲשֶׁר תִּלְמַד חֲסִידוּת, תְּגַלֶּה שֶׁנִּגְלִים לְפָנֶיךָ עוֹלָמוֹת רוּחָנִיִּים שֶׁלֹּא שִׁעַרְתָּ שֶׁהֵם קַיָּמִים"...
כֵּן, לִמּוּד תּוֹרַת הַחֲסִידוּת עוֹזֵר לָנוּ לְהִתְבּוֹנֵן בִּגְדֻלַּת ה' וּלְהִתְפַּעֵל וּלְהִתְרַגֵּשׁ מֵאֱלֹקוּת, כִּמְעַט כְּאִלּוּ אָנוּ עוֹמְדִים בְּתוֹךְ יַם-סוּף וּמַצְבִּיעִים "זֶה אֵ-לִי וְאַנְוֵהוּ"...
כָּךְ אָנוּ מִתְכּוֹנְנִים לַיּוֹם הַמְּאֻשָּׁר שֶׁבּוֹ יִקְרֶה מָה שֶׁכָּתוּב עַל הַמָּשִׁיחַ – "וְהֵנִיף יָדוֹ עַל הַנָּהָר בַּעְיָם רוּחוֹ"... כַּאֲשֶׁר יִבָּקַע הַנָּהָר, נִזְכֶּה גַּם אֲנַחְנוּ לְאוֹר הַגְּאֻלָּה, לִרְאוֹת אֱלֹקוּת בְּמוּחָשׁ וּלְקַבֵּל אֶת תּוֹרַת הַמָּשִׁיחַ.
הסיפור השבועי
פֵּרוֹת ט"וּ בִּשְׁבָט
סִפֵּר ר' מָרְדְּכַי חַנְזִין זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה מִבְּנֵי-בְּרַק:
הָיוּ אֵלּוּ יְמֵי 'מִשְׁפַּט הָרוֹפְאִים' בִּבְרִית-הַמּוֹעָצוֹת. יְהוּדִים הִסְתַּגְּרוּ בְּבָתֵּיהֶם מִפְּנֵי הֶהָמוֹן הַמּוּסָת. מִי שֶׁיָּצְאוּ לָרְחוֹבוֹת נֶחְשְׂפוּ לְבוּז וּלְלַעַג, בַּמִּקְרֶה הַטּוֹב, וּלְהִתְנַכְּלֻיּוֹת פִיזִיּוֹת קָשׁוֹת בַּמִּקְרֶה הַפָּחוֹת טוֹב. לֹא-מְעַט מַעֲשֵׂי טֶבַח וּבִזָּה אֵרְעוּ בִּסְבִיבוֹת מוֹסְקְבָה. עַל קְרוֹנוֹת הָרַכֶּבֶת צֻיְּרוּ כְּרָזוֹת בִּגְנוּת הַיְּהוּדִים.
בְּאוֹתָם יָמִים סִיַּמְתִּי עֶשֶׂר שְׁנוֹת גָּלוּת בִּצְפוֹן סִיבִּיר, בַּעֲווֹן שְׁאִיפָתִי לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. לְמוֹסְקְבָה, עִיר מְגוּרַי, לֹא הֻרְשֵׁיתִי לַחְזֹר, לָכֵן נֶאֱלַצְנוּ אֲנִי וְרַעְיָתִי לְהִתְגּוֹרֵר בִּכְפָר קָטָן וְנִדָּח.
גַּם שָׁם הַחַיִּים לֹא הָיוּ קַלִּים. רַבִּים סֵרְבוּ לְהַשְׂכִּיר דִּירָה לִיהוּדִים. בַּחוּץ צָרִיךְ הָיָה לְהִתְעַטֵּף בְּצַוָּארוֹן הַמְּעִיל כְּדֵי לְהַסְתִּיר אֶת 'הָאַף הַיְּהוּדִי'. מַפְחִיד הָיָה לְהִתְיַצֵּב בַּתּוֹר לִקְנִיַּת לֶחֶם, חֶמְאָה, אוֹ סֻכָּר. בְּכָל מָקוֹם הִתְלַחֲשׁוּ אֲנָשִׁים מֵאֲחוֹרֵי גַּבֵּנוּ, סָנְטוּ, הֶעֱלִיבוּ וְאִיְּמוּ.
יוֹם אֶחָד שָׁמַעְתִּי בְּתַחֲנַת הָאוֹטוֹבּוּס שְׁתֵּי נָשִׁים מְשׂוֹחֲחוֹת בֵּינֵיהֶן. "מַרְפּוּשְׁקָה שֶׁלִּי בַּת הָאַרְבַּע חוֹלָה אֲנוּשָׁה", אָמְרָה הָאַחַת. "וּמַדּוּעַ לֹא תִּקְרְאִי לְרוֹפֵא?", שָׁאֲלָה חֲבַרְתָּהּ. "קָרָאתִי, אוּלָם רוֹפְאֵי הָעִיר כֻּלָּם סַנְדְּלָרִים. רַק רוֹפֵא אֶחָד יֵשׁ, סוֹרְקִין הַיְּהוּדִי. אֲבָל הַאִם אוּכַל לִקְרֹא לוֹ, כַּאֲשֶׁר רוֹפְאִים יְהוּדִים רוֹצְחִים אֶת מַנְהִיגֵינוּ?!"...
בְּאוֹתוֹ יוֹם הֵבַנּוּ שֶׁעָלֵינוּ לַעֲזֹב אֶת הַכְּפָר וְהֶחְלַטְנוּ לִנְסֹעַ אֶל אִמָּהּ וַאֲחוֹתָהּ שֶׁל רַעְיָתִי, שֶׁהִתְגּוֹרְרָה אָז בַּאֲתַר קַיִט, לֹא הַרְחֵק מִמּוֹסְקְבָה. יָצָאנוּ בְּחֶשְׁכַת הַלַּיְלָה, כַּאֲשֶׁר אֵין כִּמְעַט אֲנָשִׁים בַּחוּצוֹת וְסַכָּנַת הַדְּרָכִים פְּחוּתָה.
תְּשׁוּשִׁים וַעֲיֵפִים הִגַּעְנוּ לִמְחוֹז-חֶפְצֵנוּ, אוּלָם בְּהִתְקָרְבֵנוּ אֶל הַבַּיִת מִהֲרָה אֵלֵינוּ סוֹנְיָה הַשְּׁכֵנָה: "יִשְׁמָרְכֶם הָאֵ-ל. יֵשׁ הָעֶרֶב חִפּוּשִׂים בְּבָתֵּי הַיְּהוּדִים. מַהֲרוּ וּבִרְחוּ מִכָּאן!".
לְרֶגַע הִצַּעְתִּי לְאִשְׁתִּי לָגֶשֶׁת לְבַדָּהּ לְבֵית אִמָּהּ, בְּעוֹד אֲנִי אֲחַפֵּשׂ לִי מִקְלָט אַחֵר, אֲבָל הִיא סֵרְבָה וְהוֹדִיעָה לִי כִּי "בַּאֲשֶׁר תֵּלֵךְ, אֵלֵךְ". לְאַחַר מַחְשָׁבָה קְצָרָה הֶחְלַטְנוּ לִנְסֹעַ אֶל בֶּן-דּוֹדֵנוּ, יוֹסִי, שֶׁהִתְגּוֹרֵר כְּאַרְבָּעִים קִילוֹמֶטֶר מִמּוֹסְקְבָה.
שׁוּב חָזַרְנוּ לָרַכֶּבֶת, אַךְ גַּם שָׁם, בְּהִתְקָרְבֵנוּ אֶל הַבַּיִת, הִבְחַנּוּ בִּתְכוּנָה מְיֻחֶדֶת. מִיָּד הִתְפַּצַּלְנוּ וּפָנִינוּ לִשְׁתֵּי סִמְטָאוֹת שׁוֹנוֹת. לְהִתְקָרֵב לַבַּיִת לֹא יָכֹלְנוּ. הַבּוֹלֶשֶׁת כְּבָר הָיְתָה בִּפְנִים...
"וְעַכְשָׁו לְאָן?", שָׁאַלְנוּ זֶה אֶת זֶה בְּיֵאוּשׁ גּוֹבֵר. אִשְׁתִּי הִרְהֲרָה קְצָרוֹת וְאָמְרָה: "אֶל סוֹפָה". סוֹפָה אִיזְרָאִילוֹבְנָה הָיְתָה קְרוֹבָתֵנוּ הַיְּחִידָה בָּאֵזוֹר, שֶׁבֵּיתָהּ הָיָה 'בָּטוּחַ'. שׁוּב מָצָאנוּ אֶת עַצְמֵנוּ בַּדֶּרֶךְ אֶל אֶחָד מִפַּרְוָרֵי מוֹסְקְבָה. הַאִם יְרַחֲמוּ עָלֵינוּ בְּשָׁעָה כֹּה קָשָׁה? בְּכָל זֹאת קְרוֹבֵי מִשְׁפָּחָה אֲנַחְנוּ.
בְּבֵיתָם שֶׁל סוֹפָה וּבַעֲלָהּ חַם וּמוּאָר. אֲנַחְנוּ נִכְנָסִים פְּנִימָה וְנִתְקָלִים בְּמַבָּטִים חַשְׁדָנִיִּים, אוּלַי אַף עוֹיְנִים. אַךְ יָצְאָה בַּעֲלַת-הַבַּיִת מֵהַחֶדֶר, וּבַעֲלָהּ בּוֹרִיס פּוֹנֶה אֵלֵינוּ: "אַתְּ, חַיָּה, יְכוֹלָה לְהִשָּׁאֵר, אֲבָל אַתָּה, תִּצְטָרֵךְ לַעֲזֹב אֶת הַבַּיִת"...
סוֹפָה חָזְרָה לַחֶדֶר וּבְפִיהָ אוֹתָהּ מַנְגִּינָה: "לֹא נְסַכֵּן אֶת בֵּיתֵנוּ. יְהוּדִים צְמֵאֵי-דָּם מָאֳשָׁמִים בְּרֶצַח הַמַּנְהִיגִים וְאָנוּ לֹא נִתֵּן לְפוֹשֵׁעַ פּוֹלִיטִי מִקְלָט בְּבֵיתֵנוּ". הָיִינוּ בְּהֶלֶם מֻחְלָט. בְּעוֹדָהּ שׁוֹפֶכֶת אֵשׁ וְגָפְרִית עַל 'הַיְּהוּדִים' וְעַל 'הַצִּיּוֹנִים', קַמְנוּ וְיָצָאנוּ מִן הַבַּיִת.
לְאָן עַכְשָׁו? כְּבָר תַּמָּה רְשִׁימַת קְרוֹבֵי הַמִּשְׁפָּחָה. הַקֹּר צוֹרֵב, רוּחַ זִלְעָפוֹת מַקְפִּיאָה אֶת עוֹר הַפָּנִים, וַאֲנַחְנוּ מְדַדִּים עַל רַגְלֵינוּ הַכּוֹשְׁלוֹת וְהָעֲיֵפוֹת. "אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל ר' אִיצִי מִינְץ", אָמַרְתִּי לְפֶתַע. "הוּא הָאַחֲרוֹן שֶׁעוֹד נוֹתַר לָנוּ בֵּין מַכָּרֵינוּ".
שׁוּב יָצָאנוּ, בְּלֵב כָּבֵד וְחוֹשֵׁשׁ. בֵּיתוֹ שֶׁל ר' אִיצִי, הוּא בַּיִת יְהוּדִי מָסָרְתִּי, שֶׁבְּוַדַּאי נִמְצָא בְּאַחַד הַמְּקוֹמוֹת הַמְּכֻבָּדִים בְּכַרְטֶסֶת הַבּוֹלֶשֶׁת. הַאִם יוּכְלוּ לְקַבְּלֵנוּ בְּלַיְלָה שֶׁבּוֹ נֶעֱרָכִים חִפּוּשִׂים נִרְחָבִים בְּבָתֵּי הַיְּהוּדִים?
הַשָּׁעָה כְּבָר הָיְתָה מְאֻחֶרֶת מְאוֹד. בְּיַד הַסְסָנִית נָקַשְׁנוּ עַל דֶּלֶת הַבַּיִת. וְהִנֵּה קוֹלָהּ הַמֻּכָּר שֶׁל הַגְּבֶרֶת חַוָּה מִינְץ: "מִי שָׁם?".
"אֲנַחְנוּ", מְשִׁיבָה אִשְׁתִּי בַּחֲשָׁשׁ.
"אוֹי, חַיְיקָ'לֶה", קוֹרֵאת הִיא בְּחֶדְוָה וּפוֹתַחַת אֶת הַדֶּלֶת. "וּמוֹטֶלֶה! מָה אִתְּכֶם? בַּקֹּר הַזֶּה?! הִכָּנְסוּ פְּנִימָה!".
אָנוּ נִכְנָסִים וְלָרִאשׁוֹנָה זֶה זְמַן חָשִׁים רְצוּיִים. אָנוּ מְגוֹלְלִים אֶת שֶׁעָבַר עָלֵינוּ מִתְּחִלַּת הָעֶרֶב וְעַד עַתָּה, לוֹגְמִים כּוֹס תֵּה מַהְבִּיל וּמְשִׁיבִים אֶת נַפְשׁוֹתֵינוּ. "הַאִם שְׁכַחְתֶּם אֶת הַדֶּרֶךְ לְבֵיתֵנוּ? מַדּוּעַ לֹא הִגַּעְתֶּם יָשָׁר לְכָאן?!", תָּמְהָה חַוָּה מִינְץ וּבַעֲלָהּ מוֹסִיף, בִּנְעִימָה, "שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַצִּילֵנוּ מִיָּדָם".
אָנוּ נוֹפְלִים שְׁדוּדִים עַל מִטּוֹתֵינוּ. בַּבֹּקֶר קָמִים וּמְשַׁחְזְרִים אֶת שֶׁעָבַר עָלֵינוּ אֶמֶשׁ, וּמוֹדִים לַה' עַל הַחֲמִימוּת הַיְּהוּדִית שֶׁבָּאָה לְעֶזְרָתֵנוּ רֶגַע לִפְנֵי הַשְּׁבִירָה. וּפִתְאוֹם נְקִישָׁה קַלָּה עַל דֶּלֶת הַחֶדֶר. חַוָּה הַטּוֹבָה נִכְנֶסֶת פְּנִימָה וּבְיָדָהּ מַגָּשׁ קָטָן. הִיא מְסִירָה אֶת הַמַּפִּית הַלְּבָנָה שֶׁעָלָיו וְהִנֵּה הַפְתָּעָה: עַל הַמַּגָּשׁ – תְּאֵנִים וּשְׁנֵי תַּפּוּזִים כְּתֻמִּים. "קִינְדֶערְלַאךְ!" (=יְלָדִים), הִיא מַכְרִיזָה, "יוֹם חַג הַיּוֹם. ט"וּ בִּשְׁבָט! כֵּן, כֵּן! טַעֲמוּ מְפֵרוֹת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וּרְאוּ כִּי טוֹב ה'!".
אָנוּ מֻפְתָּעִים לְגַמְרֵי. בְּאוֹתוֹ רֶגַע מְצִיפִים אוֹתָנוּ גַּעְגּוּעִים עַזִּים, שֶׁכְּמוֹתָם טֶרֶם חַשְׁנוּ, אֶל אֶרֶץ-אֲבוֹתֵינוּ, אֶרֶץ חֶמְדָּה. אֶת אוֹתוֹ ט"וּ בִּשְׁבָט לֹא שָׁכַחְנוּ מֵעוֹלָם, גַּם לְאַחַר שָׁנִים רַבּוֹת שֶׁכְּבָר זָכִינוּ לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל.
מבט לגאולה – עם סיפור
שֵׁנָה אֲרֻכָּה, חֲלוֹמוֹת וַחֲרוּבִים...
קוֹלוֹת שִׁיר וּמִזְמוֹר נִשְׁמְעוּ מֵחֲצַר הַבַּיִת. אֲוִירָה חֲגִיגִית שָׂרְרָה בּוֹ כְּבָר שָׁבוּעַ יָמִים וּמִטֶּבַע הַדְּבָרִים גַּם הַשְּׁכֵנִים וְתוֹשָׁבֵי הַבָּתִּים הַסְּמוּכִים נִדְבְּקוּ בְּשִׂמְחָה זוֹ.
"שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחוֹלְמִים" – שָׁרוּ הַמְּסֻבִּים בְּסִיּוּמָהּ שֶׁל סְעוּדַת שֶׁבַע-בְּרָכוֹת, בְּדִיּוּק כְּשֶׁהַתַּנָּא חֹנִי הַמְּעַגֵּל עָבַר בִּסְמִיכוּת. וּמִי שֶׁרָאָה אוֹתוֹ בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע יָכֹל הָיָה לְהַבְחִין בַּעֲנָנָה שֶׁל תְּמִיהָה הַחוֹלֶפֶת עַל פָּנָיו.
כָּל יְמֵי חַיָּיו הִשְׁתּוֹקֵק הַצַּדִּיק לְהָבִין פָּסוּק זֶה שֶׁאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ בִּתְהִלִּים: "בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחוֹלְמִים". הַתַּנָּא חֹנִי יָדַע הֵיטֵב שֶׁהַפָּסוּק מִתְיַחֵס לַזְּמַן בּוֹ שָׁבוּ יִשְׂרָאֵל מִגָּלוּת בָּבֶל, שֶׁכֵּן בְּשֶׁל הַחֲטָאִים גָּלוּ מֵהָאָרֶץ כַּאֲשֶׁר בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ הָרִאשׁוֹן חָרַב וְחַיוּ שִׁבְעִים שָׁנָה בְּבָבֶל, בָּנוּ בָּתִּים, נָטְעוּ כְּרָמִים וְיִחֲלוּ לַה' שֶׁתִּגָּמֵר הַגָּלוּת בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה. לְסוֹף שִׁבְעִים שָׁנָה חָזְרוּ לְאַרְצָם עִם עֶזְרָא וּזְרוּבָּבֶל וְרָאוּ בְּדִמְיוֹנָם אֶת שִׁבְעִים הַשָּׁנִים בְּגָלוּת בָּבֶל כְּמוֹ חֲלוֹם אָרֹךְ-אָרֹךְ, שֶׁחָלְמוּ בְּשֵׁנָה שֶׁל שִׁבְעִים שָׁנָה.
דָּבָר זֶה לֹא הִצְלִיחַ הַתַּנָּא לְהָבִין – מַדּוּעַ נָתַן דָּוִד הַמֶּלֶךְ דֻּגְמָא זוֹ לַגָּלוּת? כֵּיצַד יִתָּכֵן שֶׁבֶּן-אָדָם יִישַׁן שִׁבְעִים שָׁנָה בְּלִי הַפְסָקָה?
אוּלָם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לֹא הוֹתִיר לִשְׁאֵלָה זוֹ לְנַקֵּר בְּרֹאשׁוֹ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הַצַּדִּיק הַרְבֵּה זְמַן, וְסִבֵּב דֶּרֶךְ לְהַסְבִּיר לוֹ אֶת הַקֻּשְׁיָה.
*
פַּעַם אַחַת יָצָא הַתַּנָּא חֹנִי הַמְּעַגֵּל לַדֶּרֶךְ. בְּעוֹדוֹ פּוֹסֵעַ בֵּין שְׁבִילִים מוֹרִיקִים וְגַנֵּי אִילָן מְטֻפָּחִים פָּגַשׁ בְּאָדָם שֶׁעָסַק בִּנְטִיעַת עֵצִים. נִגַּשׁ אֵלָיו חֹנִי הִתְבּוֹנֵן הֵיטֵב בַּעֲבוֹדָתוֹ וּבְטִפּוּלוֹ בַּזְּרָעִים וּבַשְּׁתִילִים וְשָׂם לֵב שֶׁהוּא נוֹטֵעַ עֵץ חֲרוּבִים.
"הוֹ... עֵץ חֲרוּבִים אַתָּה נוֹטֵעַ", אָמַר לוֹ חֹנִי הַמְּעַגֵּל.
"אָכֵן כֵּן", עָנָה לוֹ הָאִישׁ.
"כַּמָּה זְמַן יִקַּח לָעֵץ לְהִקָּלֵט הֵיטֵב בָּאֲדָמָה וְלָתֵת פֵּרוֹת טוֹבִים רְאוּיִים לַאֲכִילָה?", שָׁאַל הַתַּנָּא אֶת הָאִישׁ.
"שִׁבְעִים שָׁנָה יַעַבְרוּ עַד שֶׁהָעֵץ יָנִיב אֶת תּוֹצַרְתּוֹ ", עָנָה לוֹ הָאִישׁ.
"שִׁבְעִים שָׁנָה?", הִתְפַּלֵּא הַצַּדִּיק, "הַאִם אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁתִּזְכֶּה לִחְיוֹת עוֹד שִׁבְעִים שָׁנָה וְלֶאֱכֹל מִפֵּרוֹת הָעֵץ, הֲרֵי אַתָּה כְּבָר בָּרוּךְ ה' מְבֻגָּר מְאוֹד".
"נָכוֹן רַבִּי, עָנָה לוֹ הָאִישׁ, "מְבֻגָּר הִנְנִי וְאֵינִי חוֹשֵׁב שֶׁאַצְלִיחַ לֶאֱכֹל מִפֵּרוֹת הָאִילָן, אַךְ נוֹטֵעַ אֲנִי עֵצִים עֲבוּר יְלָדַי וּנְכָדַי. הוֹרַי דָּאֲגוּ לָטַעַת עֵצִים בַּעֲבוּרִי וַאֲנִי דּוֹאֵג לַבָּאִים אַחֲרַי", עָנָה הָאִישׁ.
נִפְרַד הַצַּדִּיק מִן הָאִישׁ וְהִמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ, בְּהַגִּיעוֹ לְשָׂדֶה סָמוּךְ הוֹצִיא מִתַּרְמִילוֹ לֶחֶם וּמַיִם וְסָעַד אֶת לִבּוֹ, כְּשֶׁסִּיֵּם אֶת אֲרוּחָתוֹ חָשׁ בַּעֲיֵפוּת גְּדוֹלָה הָאוֹפֶפֶת אוֹתוֹ וְתוֹךְ רֶגַע קָט – נִרְדַּם.
כְּדֵי שֶׁאַף אֶחָד לֹא יַפְרִיעַ אֶת מְנוּחַת הַצַּדִּיק, עָשָׂה לוֹ ה' נֵס גָּדוֹל. סֶלַע עֲנָק צָמַח מִן הָאֲדָמָה סְבִיבוֹ וְאִפְשֵׁר לַתַּנָּא לִישֹׁן שֵׁנָה עֲרֵבָה וַאֲרֻכָּה בִּמְיֻחָד. שֵׁנָה שֶׁל שִׁבְעִים שָׁנָה!
כַּעֲבֹר שִׁבְעִים שָׁנָה הִתְעוֹרֵר הַצַּדִּיק חֹנִי הַמְּעַגֵּל וְיָצָא מִן הַסֶּלַע, הִסְתַּכֵּל סְבִיבוֹ, פָּסַע מְעַט בַּשְּׁבִיל שֶׁלְּיָדוֹ וְתוֹךְ מִסְפַּר רְגָעִים הִגִּיעַ לְשָׂדֶה מָלֵא עֲצֵי פְּרִי. לְיַד אַחַד הָעֵצִים רָאָה אִישׁ הַקּוֹטֵף חֲרוּבִים. נִזְכַּר הַצַּדִּיק שֶׁלִּפְנֵי שֶׁנִּרְדַּם רָאָה אִישׁ זָקֵן נוֹטֵעַ אֶת הָעֵץ וְשָׁאַל אֶת הַקּוֹטֵף – "הַאִם אַתָּה הוּא זֶה שֶׁנָּטַע אֶת הָעֵץ?".
"לֹא, לֹא אֲנִי נָטַעְתִּי אֶת עֵץ הַחֲרוּבִים, סָבִי זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה נָטַע אוֹתוֹ לִפְנֵי שִׁבְעִים שָׁנָה", עָנָה לוֹ הַצָּעִיר.
"שִׁבְעִים שָׁנָה... שִׁבְעִים שָׁנָה?", חָשַׁב הַצַּדִּיק בְּלִבּוֹ. "אֲנִי רָאִיתִי לִפְנֵי שְׁנָתִי אֶת הָאִישׁ נוֹטֵעַ אֶת עֵץ הַחֲרוּבִים, עַכְשָׁו אֲנִי רוֹאֶה אֶת נֶכְדּוֹ קוֹטֵף אֶת הַפֵּרוֹת – בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁחָשַׁב אוֹתוֹ הָאִישׁ. אִם כָּךְ, יוֹצֵא שֶׁיָּשַׁנְתִּי שֵׁנָה שֶׁל שִׁבְעִים שָׁנָה!".
רַק אָז הֵבִין חֹנִי הַמְּעַגֵּל אֶת דִּבְרֵי נְעִים זְמִירוֹת יִשְׂרָאֵל – "הָיִינוּ כְּחוֹלְמִים".
*
וְכָמוֹהוּ גַּם אֲנַחְנוּ.
כְּשֶׁיָּבוֹא מְשִׁיחַ-צִדְקֵנוּ תֵּרָאֶה לָנוּ הַגָּלוּת כַּחֲלוֹם אָרֹךְ-אָרֹךְ, חֲלוֹם שֶׁל שָׁנִים רַבּוֹת. בְּעֵינַיִם שֶׁל גְּאֻלָּה פִּתְאוֹם נָבִין שֶׁחָיִינוּ תְּקוּפָה מְמֻשֶּׁכֶת בְּתוֹךְ מְצִיאוּת מוּזָרָה כָּל-כָּךְ, כְּמוֹ חֲלוֹם בּוֹ אֲפִלּוּ פִּיל גָּדוֹל יָכוֹל לְהִכָּנֵס לְקוּף מַחַט, כָּךְ אָנוּ רָצִינוּ דְּבָרִים גַּשְׁמִיִּים וְהִתְיַחַסְנוּ בְּצוּרָה שֶׁאֵינָהּ מַתְאִימָה לָעוֹלָם שֶׁסְּבִיבֵנוּ.
בּוֹאוּ יַחַד, נִתְעוֹרֵר מֵהַחֲלוֹם, נְשַׁפְשֵׁף אֶת הָעֵינַיִם, נִפְקַח אוֹתָן וְנִצְעַד עִם מְשִׁיחַ-צִדְקֵנוּ כְּשֶׁתְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת בְּסַלֵּינוּ לְבֵית-הַמִּקְדָּשׁ הַשְּׁלִישִׁי, נַאוּ!
סיפורי חסידים
סֵפֶר תּוֹרָה מְיֻחָד בְּמִינוֹ
"שִׂישׂוּ וְשִׂמְחוּ בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה וּתְנוּ כָּבוֹד לַתּוֹרָה"... נִשְׁמְעוּ מִלּוֹת הַשִּׁיר מִתְגַּלְגְּלוֹת בֵּין חַצְרוֹת הַבָּתִּים וּמִשְׁעוֹלֵי הַגַּנִּים בַּיִּשּׁוּב. עַל הַכְּבִישׁ נִשְׁמְעוּ נְקִישׁוֹת עֲמוּמוֹת שֶׁל סוּלְיוֹת נַעֲלֵינוּ עֵת רָקַדְנוּ בִּמְלֹא הַמֶּרֶץ וְהַחַיּוּת. וְעַל-אַף הָרוּחַ הַחָרְפִּית שֶׁנָּשְׁפָה בְּעָרְפֵּנוּ וּמֶזֶג הָאֲוִיר הַקּוֹדֵר, נָטַפְנוּ כֻּלָּנוּ זֵעָה שֶׁל מִצְוָה.
יַלְדֵי הַתַּלְמוּד-תּוֹרָה מֵהַיִּשּׁוּב הַסָּמוּךְ צָעֲדוּ כְּשֶׁאֲבוּקוֹת וְלַפִּידִים בִּידֵיהֶם, רֶכֶב מוּאָר בִּשְׁלַל נוּרוֹת צִבְעוֹנִיּוֹת וּמוּזִיקָה שְׂמֵחָה נָסַע לְפָנֵינוּ, וְתַחַת לְחֻפָּה רְקוּמָה וַחֲדָשָׁה הוֹבִילוּ מִתְפַּלְּלֵי בֵּית-הַכְּנֶסֶת בְּרֹב הִתְרַגְּשׁוּת אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה הֶחָדָשׁ שֶׁבְּעוֹד רֶגַע קָט יִכָּנֵס לַאֲרוֹן-הַקֹּדֶשׁ.
"שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד"... כְּבָר שָׁמַעְנוּ אֶת הַתִּזְמֹרֶת פּוֹצַחַת בְּעֹז וְרָאִינוּ דֶּרֶךְ הַפֶּתַח הַגָּדוֹל אֶת סִפְרֵי הַתּוֹרָה מוּצָאִים מֵאֲרוֹן-הַקֹּדֶשׁ מוּכָנִים לְקַבֵּל אֶת חֲבֵרָם הֶחָדָשׁ.
שְׂרוֹלִיק וַאֲנִי הִתְיַשַּׁבְנוּ בַּחֲצַר בֵּית-הַכְּנֶסֶת לַמְרוֹת הַקֹּר. מִסְפַּר שָׁבוּעוֹת הִתְכּוֹנַנּוּ וְחִכִּינוּ לְרֶגַע מְרַגֵּשׁ זֶה, הַכְנָסַת סֵפֶר תּוֹרָה לְעִלּוּי-נִשְׁמַת סָבֵינוּ הַיָּקָר – מִמְּיַסְּדֵי הַיִּשּׁוּב וּמִבּוֹנָיו מֶשֶׁךְ עֶשְׂרוֹת שָׁנִים. כָּל הַמִּשְׁפָּחָה הַמֻּרְחֶבֶת תָּרְמָה אֶת חֶלְקָהּ הָחֵל מֵהַיּוֹם בּוֹ אַבָּא הִכְרִיז כִּי הוּא סִכֵּם עִם סוֹפֵר סְתָ"ם שֶׁבַּשָּׁבוּעַ הַקָּרוֹב יַתְחִיל אֶת מְלֶאכֶת כְּתִיבַת סֵפֶר הַתּוֹרָה – חֲלוֹמוֹ שֶׁל סַבָּא מִשֶּׁכְּבָר הַיָּמִים.
אֲנִי זוֹכֵר אֶת הַיּוֹם בְּבֵרוּר, אַבָּא אָמַר לָנוּ שֶׁבְּעֶזְרַת ה' בְּיוֹם רְבִיעִי יַתְחִיל הַסּוֹפֵר בִּמְלַאכְתוֹ.
"לָמָּה דַּוְקָא בְּיוֹם רְבִיעִי, אַבָּא?", שָׁאֲלָה רוּת בִּתְמִיהָה. וְאַבָּא עָנָה לָהּ בִּרְצִינוּת מְיֻחֶדֶת: "כֵּן, דַּוְקָא יוֹם רְבִיעִי, ט' שְׁבָט, זֶה יִהְיֶה הַיּוֹם בּוֹ יַתְחִילוּ אֶת הַכְּתִיבָה וּבוֹ בְּעֶזְרַת ה' יְסַיְּמוּ אוֹתָהּ".
אַף אֶחָד מֵאִתָּנוּ לֹא יִחֵס חֲשִׁיבוּת גְּדוֹלָה לַיּוֹם וְלַתַּאֲרִיךְ. כֻּלָּנוּ הִתְרַגַּשְׁנוּ מֵעֶצֶם הַכְּתִיבָה – סֵפֶר תּוֹרָה!
אֲבָל הַיּוֹם, שְׁנָתַיִם אַחַר-כָּךְ, יוֹם רְבִיעִי ט' שְׁבָט פִּתְאוֹם שַׂמְנוּ לֵב שֶׁאַבָּא צָדַק. בַּבֹּקֶר שְׂרוֹלִיק הֵעִיר אֶת תְּשׂוּמַת-לִבִּי לְכָךְ שֶׁאַבָּא קָבַע אֶת הַתַּאֲרִיךְ הַזֶּה כְּבָר בִּתְחִלַּת הַכְּתִיבָה, וּשְׁנֵינוּ חִכִּינוּ לְסִיּוּם הַסְּעוּדָה כְּדֵי לְקַבֵּל מֵאַבָּא תְּשׁוּבָה בְּרוּרָה, לָמָּה ט' שְׁבָט?
שִׂמְחַת-תּוֹרָה ה'תש"ב
הַכֹּל הִתְחִיל בְּשִׂמְחַת-תּוֹרָה ה'תש"ב, פָּתַח אַבָּא בְּסִפּוּרוֹ.
בֵּית-הַמִּדְרָשׁ שֶׁל הָרַבִּי הַקּוֹדֵם – רַבֵּנוּ יוֹסֵף-יִצְחָק – אַדְמוֹ"ר הָרַיַּי"ץ הָמָה חֲסִידִים. בַּהִתְוַעֲדוּת הַגְּדוֹלָה לְרֶגֶל הַחַג אָמַר הָרַבִּי: "בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ וּבִזְכוּת אֲבוֹתַי הַקְּדוֹשִׁים זִכְרָם יָגֵן עָלֵינוּ, זָכִיתִי – שֶׁיַּעֲלֶה בְּרַעְיוֹנִי לִהְיוֹת, בְּלִי-נֶדֶר, שָׁלִיחַ לְטוֹבַת וְלִזְכוּת כְּלַל יִשְׂרָאֵל לִכְתֹּב סֵפֶר תּוֹרָה מְיֻחָד 'לְקַבָּלַת פְּנֵי מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ', לְקַבֵּל בּוֹ אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ".
הַחֲסִידִים קִבְּלוּ אֶת הַבְּשׂוֹרָה בְּהִתְרַגְּשׁוּת גְּדוֹלָה – סֵפֶר תּוֹרָה לְקַבָּלַת פְּנֵי מָשִׁיחַ בִּשֵּׂר לְכֻלָּם בְּצוּרָה בְּרוּרָה בְּיוֹתֵר שֶׁאָכֵן – אוֹ-טוֹ-טוֹ מָשִׁיחַ כְּבָר מַמָּשׁ מַגִּיעַ, וְהַלְוַאי וְסֵפֶר הַתּוֹרָה יִפְתַּח עֲבוּרֵנוּ אֶת עִדַּן הַגְּאֻלָּה.
הַתְחָלַת הַכְּתִיבָה תֻּכְנְנָה לְכ' מַר-חֶשְׁוָן – יוֹם הֻלֶּדֶת הָאַדְמוֹ"ר מוֹהַרְשַׁ"בּ נ"ע (רַבִּי שָׁלוֹם-דּוֹבֶּער), אַךְ בְּפֹעַל נִדְחֲתָה בְּמִסְפַּר חֳדָשִׁים.
בְּמִכְתָּב שֶׁל הָרַבִּי הָרַיַּי"צ מִיּוֹם כ"ד טֵבֵת שֶׁל אוֹתָהּ שָׁנָה הֵבִינוּ הַחֲסִידִים שֶׁסֵּפֶר תּוֹרָה זֶה יִהְיֶה סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁל אַהֲבַת-יִשְׂרָאֵל וְאַחְדוּת גְּדוֹלָה שֶׁכֵּן הָרַבִּי כָּתַב: "וּמִפְּנֵי אַהֲבַת-יִשְׂרָאֵל הִנֵּה כָּל הֶחָפֵץ לְהִשְׁתַּתֵּף בִּכְתִיבַת אוֹתִיּוֹת הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ...
בַּיּוֹם ב' אִיָּר התש"ב הוּחַל בְּפֹעַל בִּכְתִיבַת סֵפֶר הַתּוֹרָה. עַל-פִּי בַּקָּשַׁת הָרַבִּי נִשְׁמַר הַדָּבָר בְּסוֹד וּבֻצַּע בַּחֲשָׁאִיּוּת. סֵפֶר הַתּוֹרָה נִכְתַּב עַל קְלָף מְיֻחָד שֶׁל עוֹר בְּהֵמוֹת שְׁחוּטוֹת וּכְשֵׁרוֹת וְכָל הַהוֹצָאוֹת הַקְּשׁוּרוֹת לְסֵפֶר הַתּוֹרָה הָיוּ עַל חֶשְׁבּוֹנוֹ הַפְּרָטִי שֶׁל הָרַבִּי הָרַיַּי"צ וְאֶת הַתְּרוּמוֹת שֶׁנָּדְבוּ עֲבוּר סֵפֶר הַתּוֹרָה הֶעֱבִיר הָרַבִּי לְקֻפַּת 'הַמֶּרְכָּז לְעִנְיְנֵי חִנּוּךְ'.
עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנִים אַחַר-כָּךְ...
שַׁבַּת פָּרָשַׁת וָאֵרָא, ג' שְׁבָט ה'תש"ל – שָׁבוּעַ לִפְנֵי יוֹם הַיָּארְצַיְיט הָ-20 שֶׁל הָרַבִּי הָרַיַּי"צ. הֵיכַל 'בֵּית רַבֵּנוּ שֶׁבְּבָבֶל' הוֹמֶה אֲנָשִׁים וְטַף, בְּאֶמְצַע הַהִתְוַעֲדוּת הוֹדִיעַ לְפֶתַע הָרַבִּי נְשִׂיא דּוֹרֵנוּ עַל סִיּוּם כְּתִיבַת סֵפֶר הַתּוֹרָה שֶׁהֵחֵל בּוֹ הָרַבִּי הַקּוֹדֵם לִפְנֵי כ"ח שָׁנִים!
"מִטְּעָמִים מוּבָנִים רָצוּ שֶׁסִּיּוּם סֵפֶר הַתּוֹרָה שֶׁכְּבוֹד-קְדֻשַּׁת מוֹרִי וְחָמִי אַדְמוֹ"ר הֵחֵל לִכְתֹּב, יִהְיֶה בְּסִיּוּם תְּקוּפַת הָעֶשְׂרִים שָׁנָה מֵהִסְתַּלְּקוּתוֹ... וְלָכֵן הַסִּיּוּם יֵעָרֵךְ לְאַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם שֶׁזֶּה בִּסְמִיכוּת הֲכִי אֶפְשָׁרִית לְי' שְׁבָט שֶׁבִּקְבִיעוּת שָׁנָה זוֹ חָל בְּשַׁבָּת (כְּמוֹ בִּשְׁנַת הַהִסְתַּלְּקוּת)" – אָמַר הָרַבִּי בְּשִׂיחָה.
וְאָכֵן בְּיוֹם עֶרֶב שַׁבַּת-קֹדֶשׁ פָּרָשַׁת בֹּא, ט' שְׁבָט, לְאַחַר חֲצוֹת, נֶעֱרַךְ סִיּוּם כְּתִיבַת סֵפֶר תּוֹרָה לְקַבָּלַת פְּנֵי מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ. בְּשָׁעָה שְׁתַּיִם וָחֵצִי בְּצָהֳרֵי הַיּוֹם נִכְנַס הָרַב הֶחָסִיד ר' אֵלִיָּהוּ סִימְפְּסוֹן כְּשֶׁבְּיָדָיו סֵפֶר הַתּוֹרָה, אַחֲרָיו פָּסַע הָרַבִּי כְּשֶׁהוּא מַחְזִיק בְּיָדוֹ הַקְּדוֹשָׁה קֻפְסָה וּבְתוֹכָהּ כֶּתֶר הַתּוֹרָה. בְּהַדְרַת מַלְכוּת הִתְיַשֵּׁב הָרַבִּי בִּמְקוֹמוֹ וּלְיָדוֹ הֵנִיחוּ אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה שֶׁל מָשִׁיחַ וְהָרַבִּי אָמַר שִׂיחָה קְצָרָה עַל הַקֶּשֶׁר בֵּין עֶרֶב שַׁבַּת-קֹדֶשׁ לְסִיּוּם סֵפֶר הַתּוֹרָה.
הָרַבִּי הוֹרָה לָרַב הֶחָסִיד ר' שְׁמוּאֵל לְוִיטִין לוֹמַר אֶת פֶּרֶק כ' בִּתְהִלִּים פָּסוּק בְּפָסוּק כְּשֶׁהַקָּהָל כֻּלּוֹ חוֹזֵר אַחֲרָיו, בְּהִתְעוֹרְרוּת עֲצוּמָה נִגְּנוּ הַחֲסִידִים אֶת נִגּוּנֵי רַבּוֹתֵינוּ נְשִׂיאֵנוּ וּמִיָּד אַחַר-כָּךְ סִיֵּם הַסּוֹפֵר אֶת כְּתִיבַת הָאוֹתִיּוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת.
פְּסוּקֵי "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת" הִדְהֲדוּ בְּכָל רַחֲבֵי הַשְּׁכוּנָה, אֶת הַפָּסוּק הָרִאשׁוֹן וְהָאַחֲרוֹן אָמַר הָרַבִּי וּבְכָל שְׁאָר הַפְּסוּקִים כֻּבְּדוּ חֲסִידִים, מַשְׁפִּיעִים, שְׁלִיחִים וּנְצִיגֵי הַקְּהִלּוֹת מִכָּל רַחֲבֵי הָעוֹלָם.
לְאַחַר הַגְּלִילָה הִלְבִּישׁ הָרַבִּי אֶת כֶּתֶר הַתּוֹרָה הַמֻּזְהָב עַל הַסֵּפֶר, נָטַל אוֹתוֹ בִּזְרוֹעוֹתָיו וְהוֹלִיךְ אוֹתוֹ בְּהִתְרַגְּשׁוּת גְּדוֹלָה תַּחַת חֻפָּה וּבְלִוְיַת נֵרוֹת דּוֹלְקִים לַאֲרוֹן-הַקֹּדֶשׁ.
אבל יש גם משחקים (אפשר לעשות את המשחקים באופן חינוכי וחסידי אם אתם חושבים שזה לא חסידי) ????????? ואם לא שיהיה!!!!!!
0
0
ויפורסמו לאחר אישורן
ויוצגו במערכת התמונות
מאפשרים לכם לקבל
