הספר החדש והמסקרן שעוסק גם בנושאים שלא נגע בהם איש
הרב חיים גיטלר
דורנו זכה ליבול של ספרים עצום ואולי ניתן לומר למבול של ספרים, ולכן ספרים חדשים כמעט ואינם מפתיעים היום את שוחרי התורה ולומדיה, אך בכל זאת כשקיבלתי לידי את הספר החדש של הרב שמעון אייזנבך מאילת נדרכתי והחילותי לעלעל בו שעה ארוכה ועדיין לא הרוויתי ממנו את סקרנותי.
מדובר בספר "שו"ת שאילת שמעון" בן מאות עמודים, ספר תורני שנאספו לתוכו חידושי תורה והגיגים שנצברו במשך כארבעים שנה באמתחת הרב אייזנבך. הספר אינו יעודי לנושא אחד או לתחום מסויים אלא ספר מקיף לכל דיני התורה והלכותיה מסודר לפי סדר ספרי היד החזקה להרמב"ם כפי שכותב המחבר שסידר אותם לחביבות הלימוד היומי ברמב"ם, מה גם שסימנים רבים מבארים את דברי הרמב"ם המפוזרים בכל י"ד ספריו.
בספרו זה נושא ונותן המחבר עם רבני דורנו הגאונים במגוון שאלות הלכתיות ביניהם, הדיין הנודע הגרז"נ גולדברג הגרמ"ש אשכנזי, הגרי"ל גרונר ויבדלחט"א הרבנים הגאונים, הרב שלמה עמאר, הרב יצחק יוסף, הרב שמחה רבינוביץ בעל ה"פסקי תשובות", הרב ברוך אוברלענדר אב"ד בודפסט, מחותנו הרב שבתי יונה פרידמן ועוד רבים.
סימני הספר הם מגוונים ונוגעים בנושאים שבחלקם הם בראשיתים ומשמיא זיכו את המחבר לבאר תמיהות שאולי לא נגע בהם איש. ישנם סימנים ארוכים שבהם הוא מוביל מהלכים מעניינים כמו למשל הוא מעלה סתירה בדברי הרמב"ם האם צריך לטעום טעם באכילת מצה או שאפשר לבלוע אותה לכתחילה מבלי לחוש את טעמה, ומסיק בפלפולו שאין צריך טעם מצה לשם מצות אכילת המצה אלא שצריך את טעמה כדי לומר עליה את ההלל הגדול "בנפש שבעה ובכרס מלאה" (הלכות תענית) וכן צריך לספר כל הלילה בסיפור יציאת מצרים ואף על פי שאין כאן מצה לומר עליה את הסיפור אבל לפחות צריך להותיר את טעמה.
סימן נוסף עוסק במעשה בזוג צעיר שביקש לחדש את חופתו לאחר שנישא בעת הקורונה במעמד יחידים ועתה מעוניין לפרוש חופה מחדש לפני מאות איש ומבקש שיברכו אותו בשבע הברכות ככל חתן וכלה. לאחר שמברר מה מקומם של הברכות בסעודה הנעשית מחמת הנישואין בתוך י"ב חודש לנישואין ולאחר שאין נראה להתיר לומר את הברכות בשם ומלכות הוא דן האם יש מקום לברך את ברכות הנישואין ללא שם ומלכות ובאם כן האם הן מהוות הפסק בין ברכת בפה"ג לשתיית היין. למסקנתו הוא מצרף גם את דברי אדה"ז בסידור בפדיון הבן אימתי שותים היין ומי שותה אותו.
חידוש נפלא מחדש המחבר במצות הקהל עליה כתב הרמב"ם ש"תוקעין בחצוצרות בכל ירושלים כדי להקהיל את העם" והוא תמה מדוע צריך לתקוע בחצוצרות והרי זמנה ידוע לכולם?! ומבאר שאף שמגמת ההקהל היא לזרז את עם ישראל למצוות ולחזק את ידיהם בדת האמת, מכל מקום עיקר פעולת המצוה היא להקהיל את העם ולכן תוקעין בחצוצרות כדי לתת חשיבות להקהל זה (בשונה משאר ההתקהלויות) כפי שתוקעים בחצוצרות על הקרבנות.
כריכת הספר החדש
נגע המחבר גם בהלכות הפחות מוכרות כמו מדוע ברכת החמה שהיא אחת לעשרים ושמונה שנה כאשר התקופה מתחלת בתחילת ליל רביעי קשורה לכוכב שבתאי? בסימן אחר הוא מלמד מהי הגדרת הרמב"ם "עיקרי החשבונות" בהלכות קידוש החודש ולמה הן מכוונות?
אם כי המחבר מסייג עצמו מקביעת ההלכה כהלכה למעשה ומפנה בכמה מקומות שכל אחד יעשה כהוראת רבותיו יש בו אומץ רב לחדש פסיקות מחודשות תוך שהוא צולל לעומקן ולשורש הדברים ומביע את הנראה לו בדעתו.
בכמה מהפרקים שמתי לב שכמה מחידושיו נשענים על לשונות חז"ל ומהדיוק בהן הוא מגיע להגיגיו. למשל: אמרו חז"ל "יקבע מקום לתפילתו", "כל הקובע מקום לתפילתו" ולא אמרו "יתפלל אדם במקום קבוע" ומכך הוא מסיק שהעיקר הוא קביעת המקום ולאו דוקא הישיבה התמידית בו.
דוגמא נוספת: מכסים את הפת בקידוש "כדי שלא יראה הפת בושתו" מדוע לא נאמר שלא תתבייש הפת? אין זאת אלא שלמנוע לגמרי את בושת הפת א"א משום שגם בכיסוי הרי היא שומעת את הקידוש אבל לכל הפחות מכסים שלא תראה הפת והוא כדוגמת מ"ש ש"הכלה הופכת את פניה מפני שהיא בושה". ומכאן מדייק בדברי אדה"ז שבליל הסדר כשמכסים את הפת בהגבהת הכוס ב'והיא שעמדה' מונעים כליל את בושתה כי היא גם אינה שומעת את ברכת הגפן ולכן לא כתב שם אדה"ז "שלא יראה הפת בושתו".
חלק מהסימנים יש בהם רעיונות יצירתיים כמו שאלתו מדוע תיקן עזרא הסופר שתהא אשה משכמת בבוקר לאפות פת לעניים. ומדוע דוקא בבוקר? ומצא לכך תירוץ מהלכות מתנות עניים שיש מיניקות עניות שמשכימות לאכול בתחילת היום ולהן תיקן עזרא את תקנתו.
בהלכות שקלים כותב הרמב"ם ש"בשלושה פרקים תורמין את הלשכה בראש חודש ניסן ובראש חודש תשרי וקודם עצרת בחמשה עשר יום. המחבר תמה אם תרומת הלשכה מספקת לחצי שנה מדוע בתרומה השניה תורמין לאחר פחות מחודשיים? והוא מוצא לה ביאור יפה משלו מעוגן בסימוכין מדברי הרמב"ם עצמו במקומות נוספים.
בהלכות ספירת העומר הוא תמה על לשון אדה"ז: "ציבור המתפללין ערבית עם סמוך לחשיכה" המחבר שואל מהי כפילות הלשון "עם" ו"סמוך" והוא מציע לענ"ד להוסיף תיבה שנשמטה: "ברוב" היינו ציבור המתפללין ערבית "ברוב" עם סמוך לחשיכה" אף שמבהיר ש"מסתפינא להוסיף תיבה שלימה" בדברי אדה"ז.
הפרפראות וההגיגים אינן נשלמות ותקצר היריעה מהכילם והם שזורים לאורכו ולרחבו של הספר ומהוים קילורין לעיניים ותענוג לקרוא בהם ויצויין שהמחבר ניחון בכתיבה משובחת שבה הצליח להעביר את דבריו באופן השווה לכל נפש ולמען ירוץ בו הקורא.
מדור שלם עוסק בהתכתבות עם רבנים ומומחי הלכה שבדרך כלל נדפסו בעיתון "כפר חב"ד" ובבימות חב"דיות נוספות.
לא בכדי יצאו מגדרם המסכימים לספר וכתבו עליו דברי הלל ושבח. הגרי"מ לאו שליט"א כותב לו: "נתכבדתי בגליונות ספרך שו"ת שאילת שמעון אותו הינך מתעתד להוציא לאור. חידוש מרענן יש בהוצאת ספר זה כשרב בישראל העמוס לעייפה בצרכי הרבים בעירו וכהרחבת גבולות הקדושה להרבות חיילים לתורה ולמצוות גם בין יהודים אשר לעת עתה עדיין רחוקים מקיום התורה ומצוותיה, יורד לעומקה של הלכה בבירור הלכות ובשאלות שהופנו אליו, כולל שאלות ובעיות הייחודיות למקום רבנותו אילת"
הראשל"צ הגרש"מ עמאר מקלס אותו: "כבוד מעלת הרה"ג החסיד שמעון בן ציון אייזנבך שליט"א שליחו של כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש בעיר אילת יע"א, זה עשרות בשנים. זכה וזכות אבותיו עמדה לו וחיבר שו"ת "שאילת שמעון" הכולל בתוכו שאלות ותשובות, חקרי ובירורי הלכות מאשר נשאל ע"י קהל עדתו והציבור הרחב בעירו.. ומן המעט שראיתי כמציץ מן החרכים ראיתי שיגע הרבה ומצא כמדתו כאשר קיבלה נשמתו אשרי חלקו וגורלו למצוא כראוי לו".
הראשל"צ הרב יצחק יוסף כותב אליו: "ראיתי גליונות הספר שו"ת "שאילת שמעון" בירורי הלכה על סדר ספר היד החזקה להרמב"ם. מעשה ידיו להתפאר של הרב החשוב, דעסיק באורייתא תדירא, שמן תורק שמו, כש"ת הרב הגאון רבי שמעון בן ציון אייזנבך שליט"א מרבני העיר אילת ת"ו.
עברתי על מקצת הספר וראיתי כי הוא יורד לשורשן של דברים ומבררם היטב. דקדק בדברי הרמב"ם, ונשא ונתן בדבריו בטוב טעם ודעת, וסידר את הכל בסדר נכון, בהבנה ישרה, ולפעלא טבא אמינא איישר, איישר חיליה לאורייתא".
הפוסק הנודע והמפורסם רבי שמחה רבינוביץ שליט"א בעל "פסקי תשובות" כותב בין היתר: "וכל העובר בין בתרי הספר יראה שהוא מלא תבונה וחכמה לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא ובודאי יוסיף תבונה ללומדים ולעוסקים בהלכות כאלו אשר רבים וטובים נבוכים בהם וגם ההנהגה למעשה אצל רבים מן האנשים לוקח בחסר ואינו מדוקדק לפי כל כללי ההלכה וגם נכתב בבהירות ובשפה השוה לכל נפש".
רב העיר קרית גת וראש הישיבה דשם הרב משה הבלין שליט"א כותב לתלמידו: "ביודעי ומכירי קאמינא הלא הוא תלמידי החביב, לפנים מחובשי ספסלי ישיבתנו הק' תומכי תמימים בקרית גת, חיכו ממתקים וכולו מחמדים, כת"ר כמר הרה"ח שמעון אייזנבך שליט"א ועתה מרביץ תורה לעדרים בעיר הדרומית אילת אשר על חוף ים סוף,
.. חיבה יתירה נודעת לדברי התורה המתחדשים בערי השדה הרחק ממעוזי והיכלי התורה והחסידות וכדברי חז"ל על תלמוד בבלי "במחשכים הושיבני" שיתרון האור הבא מן החושך גדלה מעלתו ומביא לבחינת "ולילה כיום יאיר".
הרב חיים שלום דייטש שליט"א ראש הכולל "צמח צדק" בירושלים מתפעל ורושם לו: הנה בא לפניי האברך החשוב הרב שמעון אייזנבך מאילת שהיה מחובשי בית מדרשנו בכולל "צמח צדק" לפני כארבעים שנה ומיד עם סיום לימודיו אצלנו יצא בשליחות כ"ק אדמו"ר למרחקים לעסוק בקירוב בני ישראל לאבינו שבשמים.
מה מאוד שמח ליבי ותגל נפשי בראותי את תכריך כתביו שהוא מתעתד להוציא לאור חידושי תורה, בשם "שו"ת שאילת שמעון", עיונים בתורת הרמב"ם ובירורי הלכות שהגיעו לפתחו וטרח לבררן לאשורן ע"י שצלל לים התלמוד ולספרי הפוסקים הראשונים והאחרונים להשיב לשואליו את דבר ה' זו הלכה. דבר דבור על אופניו בלשון רהוטה וברורה ושוה לכל נפש במגוון נושאים בכל חלקי התורה כיד ה' הטובה עליו.
..כתביו אלו יהיו לאות שחייב כל אדם לעסוק בתורה באופן של לאפשה לה כפסק דין אדה"ז בהל' ת"ת שכל אחד חייב לחדש "לפי רוחב שיש בליבו וישוב דעתו" ולא ימלט מכך גם מי שעיסוקו בצרכי ציבור באמונה. וכ"ז לאות לדורנו שאפשר וצריך לשלב ולחבר לימוד התורה בעיון יחד עם הפצת היהדות וידוע לי שזה רצון קדשו של רבינו.
את הספר מעטרות הסכמות נוספות של הרבנים הגאונים שליט"א, רב העיר הרב משה הדאיה, מזכיר רבני חב"ד והעומד בראשם הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, חמיו של המחבר הרב שמואל יהודה וינפלד בעל "שי למורא" ש'חושף' בדבריו שהשם "שאילת שמעון" כולל בתוכו את שם העיר אילת בה נתלבנו הדברים. וכן ברכת הרב אליעזר זוננפלד שכתב דברי ברכה לחמיו בשם המשפחה.
זכתה העיר אילת בספר שמפיץ הוד, זיו והדר על יושביה וכמדומה שמעולם לא יצא לאור עולם באילת ספר במתכונת תורנית שכזו אף שמצויים בעיר חכמים וסופרים ברי אוריין הממיתים עצמם באהלה של תורה ומשמיא קא זכו ליה למחבר לרומם את קרנה של תורה בעירו ולרומם את קרן שלוחי הרבי שלמרות עיסוקים התמידי בצרכי ציבור לא הזניחו את העיסוק בתורה וגורמים נח"ר רב למשלחם.
ונברך את המחבר שפרי ביכוריו יהיה רק התחלה טובה לחיבורים נוספים כיד ה' הטובה עליו עד לביאת גואלנו צדקנו נאו, אמן.
מאפשרים לכם לקבל
