ללא ספק הפעם מדובר באחד מהחורפים הקרים ביותר שידעה רוסיה. בפעם האחרונה שפגשו מדינות חבר-העמים את הספרות 38 מתחת לאפס במד הקור של צלזיוס הייתה זו שנת תשל"ח. את מזג האוויר המקפיא ליוותה רוח צפונית קרירה שריתצקה את תושבי רוסיה לבתיהם.

"מוסקבה - אין יוצא ואין בא" הייתה הכותרת הראשית של היומון "קומרסאנט". אבל דווקא רוסיה היהודית שקקה חיים כאילו כלום לא קרה.

בהוראת רבה הראשי הרב בערל לאזר נמשכו החיים כסדרם. "בבית אלוקים נהלך ברגש", אמר הרב בדרשתו בבית-הכנסת, "וידוע הדרש ש'ברגש' הוא נוטריקטון ב'רד רו'ח ג'שם ש'לג בכל מצב אנחנו מצווים להמשיך ולהלך בבית אלוקים".

נציגי איחוד רבני חבר-העמים נטלו אעל עצמם את המשימה לסייע ככל האפשר להמשיך ניהול חיי הקהילה התקינים. ראשון, היה התלמוד-תורה; בכיתות הותקנו מערכות חימום מתקדמות ותיכף הוקם מערך היסעים מיוחד לאיסוף ילדי הת"ת מבתיהם ולהשיבם בתום יום הלימודים.

שליחי ארגון "חסד" המרכזי סיפקו בכל העת תרופות ותנורי-חימום לגלמודים ולקשישים ברחבי העיר. מערך הסיוע התקדים זכה להערכה רבה בתקושרת המקומית שציינה לשבח את הנגיד ר' לוי לבייב שהוזיל מהונו להצלחת המבצע. "כשבחוץ קר בלב היהודי חם", אמר הרב לאזר לנציגי האיחוד ושיבח אותם על פעילותם.