י"ג כסלו: גם אחרי 40 שנה לא מאוחר לתקן טעות היסטורית
שרון גושן
גם אחרי 40 שנה לא מאוחר לתקן טעות היסטורית.
חג "י"ג כסלו" מכונה בכל מקום "י"ג כסלו - בית המשפט הפדרלי בארצות הברית פסק שהרבי פטור מלבוא להעיד בבית המשפט על פרשת הספרים"
הדבר לא היה ולא נברא, אפילו לא כמשל: בית המשפט הפדרלי מעולם לא פסק בי"ג כסלו תשמ"ו ש"המלך אינו מעיד"
מה שהיה בפועל הוא, שאחרי מו"מ של עו"ד של הרבי עם עו"ד הצד השני - הוסכם שהצד השני ימשוך את הבקשה להעיד את הרבי וכך היה, והצדדים הגישו בקשה מוסכמת לבית המשפט שמוותרים על עדות הרבי. הסיבה היא שלאחר שנודע לב.ג שאגו"ח רוצים לזמן את אביו הרש"ג לעדות, הוא הסכים לוותר על עדותו של הרבי, ובכך נסללה הדרך להסכמה הדיונית.
הרב חיים יהודה קרינסקי סיפר בהזדמנות, שהייתה זו פעולתו של הרש"ג שאמר לבנו "הרי אינך רוצה שאעיד נגדך, איז ניט איך און ניט די שוואגער" [=אזי לא אני ולא גיסי, דהיינו הרבי], וזה היה מה שפעל עליו לוותר.
למעשה, בית המשפט מעולם לא נדרש לסוגיה, ובטח שלא הכריע ש"המלך אינו מעיד" – שהרבי אינו צריך להעיד בבית המשפט בענין הספרים". אגב גם הרב שמואל לובעצקי מחבר הספר "דידן נצח" תיקן במהדורה החדשה שב.ג. הסכים להסדר הדיוני הזה.
הניסוח הנכון של י"ג כסלו צריך להיות: י"ג כסלו - היום בו התבשרו שהרבי לא צריך להעיד", וכידוע כמה הדבר הפריע לרבי האפשרות שיצטרך להעיד (בחדר הספרייה שהוכן מראש לי"ג כסלו ולא בבית משפט כפי שעדות הרבנית נלקחה בביתה) והשמחה שהדבר גרם לרבי ולחסידים כאשר נודע שהרבי לא יצטרך להעיד.
בשולי הדברים, גם האמירה שמרבים לצטט "על-דרך ההלכה ברמב"ם כי "המלך אינו מעיד ואין מעידין אותו"... לא מדוייקת.
מקור הלכה זו היא בתלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף יט, ב. "אמר רב יוסף: לא שנו אלא מלכי ישראל, אבל מלכי בית דוד - דן ודנין אותן, דכתיב "בית דוד כה אמר ה' דינו לבקר משפט", ובהמשך הגמרא מבארת מדוע דווקא מלכי ישראל אינם מעידים בגלל מעשה לגנאי שהיה. אך בכסף משנה, פ"ג מהל' מלכים הלכה ז' ד"ה "כבר ביארנו" מובא שמלך בית דוד, אכן דנים אותו, אך הוא לא מעיד מפני כבודו, ואכ"מ
מסתבר שציטוט זה נקשר בי"ג כסלו בגלל כותבי היומנים בשעתו ב-770... כאשר שוחחתי עם אחד מהם הוא אמר לי: "אתה צודק.. הייתי אחרי הרבה "לחיים"...
5
16
וודאי שהמשמעות שלנו לארועים כחסידים היא כמו שהרבי רואה את הדברים
32
4
5
1
16
4
6
6
אבל במלכי בית דוד מלך מעיד
נקודה למחשבה
3
5
3
5
0
0
4
6
ולפ"ז מובן שגם מלך מבית דוד אינו מעיד כלל משום כבודו אף בדבר איסור (דהוי דאורייתא).
ואף לפי מה שמשמע מדברי הרמב"ם (עדות יא, ט) שמלך מבית דוד מעיד (כיון שיכולים לדונו, בשונה ממלך ישראל שנפסל לעדות כיון שאין דנים אותו) – מובן בפשטות דהוא רק (א.) בדבר איסור – דהוי דאורייתא. ו(ב. ועיקר) בבית דין – דאז שייך מצוות עדות והגדה.
אך בנדו"ד שמדובר על בית משפט – ערכאות הגויים, שלא שייך בי' כלל גדר עדות, ובפרט שכל מהות המשפט הוא קריאת ערער ר"ל על נשיאותו של הרבי ובעלותו על נכסי ליובאוויטש, מובן שגם על פי דיני התורה – מלך אינו מעיד בכה"ג
7
0
הרי ברור שזה לא הענין, מה שמענין זה שהיה חשש שהרבי יעיד אצל החסידים ואף אצל הרבי היה ניכר שכך ובי"ג כסלו הוקל לכולם.
איך זה קרה בדיוק, לא מעלה ןלא מוריד.
9
0
יש עוד דברים שאתם רוצים לתקן אחרי "40 שנה"?
9
1
7
0
ממתי הרבי צריך להתחשב בדעה של הבחורים? הבחורים צריכים לומר שאם לרבי אין בעיה להעיד אנחנו עם הרבי בכל עניין והדעה שלנו בטלה
0
0
2
0
מאפשרים לכם לקבל
