הרבי באירוע | שלמה-חיים ריבקין
שלמה חיים ריבקין
מפיק תוכן ובמאי, מעמד הבנקעט
כמה דקות לפני שהבנקעט התחיל, בחזרות האחרונות, עמדתי עם בן השליח מנס ציונה, זלמי פלדמן, על הבמה.
עברנו יחד על כל פרט: איך לגשת לפודיום, איפה לעצור, איך לקרוא נכון.
הוא ירד מהבמה, ואבא שלו ניגש אליי ואמר שהוא עדיין קצת חושש ושאל אם אפשר עוד חזרה.
אבל כבר לא היה זמן. האירוע עומד להתחיל. ניגשתי לזלמי ושאלתי אותו אם הוא חושש.
הוא אמר: "קצת".
ולמרות שאבא שלו סיפר לי שהוא כתב לרבי לפני כן, וזה נתן לו הרבה ביטחון, כשאתה רואה את גודל האולם ומדמיין את אלפי השלוחים שישבו בעוד רגע ויישירו אליך מבט, זה דבר שיכול להרתיע גם אנשים מבוגרים, לא רק ילד בן 11.
מאחורינו, על המסך הגדול, הייתה תמונה גדולה של הרבי.
אמרתי לו: אתה רואה את התמונה? זה האירוע של הרבי. הוא מנהל את הכול. וכמו שאתה אומר בנאום שלך: אתה הולך עם הרבי. אז גם לבמה הזאת הוא עולה איתך. אין לך ממה לחשוש.
ואז הוספתי לו משהו אישי: גם אני, אחרי כל כך הרבה שנים, עדיין קצת חושש לפני כל אירוע.
אבל אני יודע, כל שנה מחדש, שהרבי מסדר הכול בדיוק כמו שצריך ונותן את הכוח שהכול יקרה בזמן, בצורה הנכונה.
ומה שקרה אחר כך כולם ראו: איך זלמי צעד לבמה, איך כל האולם קם ומחא כפיים כשהלך בביטחון. ובאותו רגע הרגשתי שהוא לא צעד לבד, הוא צעד יחד עם הרבי.
הוידאו על זלמי פלדמן שהפיק שלמה-חיים ריבקין והוקרן לראשונה בבאנקעט כינוס השלוחים:
זו השנה התשיעית שאני זוכה להיות חלק מההפקה של הבנקעט.
השנה, יחד עם דוד ווינבאום, ראינו שוב איך דברים שנראים בלתי אפשריים, מסתדרים. רגעים שנראו אבודים, הופכים לרגעים הכי חזקים. משהו שנראה "טעות", מתברר כמדויק. ויום שנראה קצר מדי, פתאום נמתח, והכול מוכן.
זה לא קורה לפעמים, זה קורה כל שנה. כל פרויקט. וזה תמיד מרגיש שיש יד שמכוונת את הכול.
כמו שאמרתי לזלמי: הרבי באירוע. וזו לא סיסמה, זו המציאות.
מאפשרים לכם לקבל
