כ"ה מרחשוון: "דידן נצח כפול" והכנת העולם לגאולה
עו"ד אסף קורן
כ"ה במר חשוון תשמ"ח, תאריך עלום יחסית בדברי ימי חב"ד, הוא היום בו ניתן פסק הדין בערעור בבית המשפט השני לערעורים הפדרלי של ארה"ב, אשר אישר וחיזק את ניצחון ה' בטבת תשמ"ז (ה'דידן נצח' הראשון)
לכאורה, מה עניין לנו בפסקי דין של ערכאות של גויים? אולם אותם דברים ניתן לומר על פסק דינו של השופט סיפטון בחמישה בטבת תשמ"ז. על כן, עלינו ללמוד את כ"ה מרחשוון כהמשך ישיר, המשלים ומעצים את משמעות הניצחון.
כדי להבין את חשיבות הדברים, נביא שתי אמירות מפתח מהרבי שמתייחסות לנושא 'דידן נצח' (ה' בטבת:
- "לקראת יום הבהיר ה' טבת (היום בו 'דידן נצח' באופן גלוי לעיני כל העמים (בבית המשפט הפדרלי) בנוגע לספרי וכתבי רבותינו נשיאינו שבספריית ליובאוויטש).
- "יום זה קשור לשחרור ו'פדיון שבויים' של הספרים והכתבים של רבותינו נשיאנו, באופן שהיה לכך ההסכם המלא והסיוע מ(משפטי) אוה"ע, לעיני כל העמים (בבית המשפט הפדרלי)
אם ה' בטבת היה 'השחרור' של הספרים, הרי שכ"ה מרחשוון, בדחיית הערעור, היווה את 'פדיון השבויים' המלא והמוחלט שאושר סופית על ידי הרשות הגבוהה, ובכך נשלם עניין ה'פדיון'.
"גלוי לכל העמים" – הכרה עולמית באמת
הרעיון של "באופן גלוי לעיני כל העמים" מקורו במגילת אסתר:
פַּתְשֶׁ֣גֶן הַכְּתָ֗ב לְהִנָּ֤תֵֽן דָּת֙ בְּכָל־מְדִינָ֣ה וּמְדִינָ֔ה גָּל֖וּי לְכָל־הָֽעַמִּ֑ים... (מגילת אסתר פרק ח פסוק יג)
במקרה זה, מדובר בהסכמה של השלטון התחתון (אומות העולם) על זכותם של יהודים, כאשר זה נעשה לעיני כל ובאישור ערכאת ערעור גבוהה. במילים פשוטות: "העולם" מסכים עם הרבי ומצהיר על כך לעיני כל. ויש לראות זאת כהכנה לגאולה האמיתית והשלימה, כפי שהרבי מציין גם בשיחת כ"ח סיון תנש"א על השתתפות הגויים בגאולה.
2. "המעשה הוא העיקר" בהיכל המשפט
נקודת מפתח נוספת היא אופן הניתוח של השופטים, המקבל תוקף מחודש בערעור:
בתחילת פסק הדין בערעור, כתבו השופטים:
But, as is often the case, a person's actions sometimes speak even more plainly than his words. Such is the case here. When the settlor's actions and words are viewed as a whole, the district court's finding of an unequivocal intent to create a charitable trust--far from being clearly erroneous--is in our view rightly decided. Hence, we affirm.
תרגום: מעשיו של אדם מדברים לפעמים בצורה ברורה אף יותר מדבריו... ממצאו של בית המשפט המחוזי בדבר כוונה חד משמעית ליצור נאמנות צדקה... הוחלט נכונה. לפיכך, אנו מאשרים את ההחלטה.
התחלת פסק דין כזה – המתייחסת למעשיו של הרבי הריי"צ – היא יישום משפטי לרעיון "המעשה הוא העיקר". כלומר, בית המשפט קיבל את דעת השופט סיפטון ע"ה שמעשיו של הרבי הקודם מהווים נאמנות מעשית המעידה על כוונתו.
3. ההיפוך המוחלט: הכרה במנהיג הדתי
ידוע הפסוק של שלמה המלך: "וְעוֹד רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ: מְקוֹם הַמִּשְׁפָּט שָׁמָּה הָרֶשַׁע..." ואמרו חז"ל שכל ההולך לדין אצל אומות העולם "כאלו עובד עבודה זרה".
במשפט זה, התקיים 'אתהפכא' (היפוך מוחלט): מקום המשפט הפך לכר להכרה באמת, מוסר ואלוקות. ניתן לראות זאת בדברי בית המשפט לערעורים, העולים מדרגה מהכרזת השופט סיפטון ע"ה:
...It simply defies reason and common sense to believe that a religious leader of the Rebbe's stature, whose life was dedicated to expounding the spiritual values of truth and morality, would deliberately write letters containing misrepresentations...
תרגום: ...זה פשוט סותר את ההיגיון והשכל הישר להאמין שמנהיג דתי בקומתו (דרגתו) של הרבי, שחייו הוקדשו להפיץ ולהסביר הערכים הרוחניים של אמת ומוסר, יכתוב במכוון מכתבים המכילים מצגי שווא...
בית המשפט לערעורים הכיר בגלוי במעלתו של הרבי הקודם ואישר כי לא הגיוני שמנהיג כזה יפעל במניע נסתר. זוהי ההכרה החזקה ביותר של 'אוה"ע' בכבודו ובמעמדו של נשיא הדור.
4. ניצחון החסד על הדין (דיני היושר)
טענת הערעור הקשה ביותר של המערערים הייתה כי נמנעה מהם זכותם החוקתית לדיון בפני חבר מושבעים. על כך פסק בית המשפט לערעורים:
...השופט סיפטון צדק בקביעתו שכוונתו של הרב שניאורסון להקים נאמנות צדקה הוכחה מעבר לכל ספק סביר, ברור כי אין כל תועלת בהחזרת התיק לבית המשפט לצורך משפט בפני חבר מושבעים.
בית המשפט לערעורים הכריע כי דיני היושר (Equity) גוברים במקרה זה על הדין החוקתי המקנה זכות למושבעים. עילות שביושר אינן סעד כספי, אלא מבוססות על הגינות, תום לב, וצדק טבעי (כגון קביעת נאמנות), ובהן השופט מכריע לבדו.
בכ"ה מרחשוון, המערכת המשפטית העליונה בארה"ב הכריעה הלכה למעשה כי דיני היושר גוברים על הדין החוקתי היבש. הכרעה זו, הבוחרת בדרך של הגינות וצדק על פני הפרוצדורה הנוקשה, היא הביטוי המובהק ביותר של 'החסד גובר על הדין' – הכרה בכוחה של ה'נאמנות המעשית' של הרבי הקודם מעבר לפורמליות המשפטית.
5. הלוחות האחרונות שניתנו בלחש
החסידים חפצו לעשות אף ביום זה שבעה ימי משתה ושמחה כבדידן נצח הראשון, אולם הרבי לא הסכים לכך, והתבטא שהלוחות הראשונות ניתנו בקול רעש גדול, מה שאין כן לוחות האחרונות.
- ה' בטבת הוא הניצחון הגלוי והמפתיע ('לוחות ראשונות' שניתנו ברעש).
- כ"ה מרחשוון הוא הניצחון המחזק והסופי, הניתן ב'שקט' של דחיית הערעור ('לוחות אחרונות').
הלוחות האחרונות, אף שניתנו בלחש, הן אלו הקיימות איתנו לנצח. כך גם ניצחון כ"ה מרחשוון, המבטא את הסכמת העולם כולו (דיני היושר) לניצחון הראשון, נותן לו תוקף וקיום של קיימא לאורך הדורות.
לסיכום: כ"ה מרחשוון הוא יום המהווה אישוש, חיזוק והסכמה סופית ומחייבת מצד אומות העולם, כי נכסי חב"ד שייכים לעם ישראל ולרבותינו נשיאינו כנחלת הכלל, וכי "הנשיא הוא הכל". בכך הוא מחזק את הניצחון, ומבטא את ההכרה הכלל-עולמית שמהווה הכנה לגאולה האמיתית והשלימה, תיכף ומיד ממש!
מאפשרים לכם לקבל
