| יום ט"ו חשוון ה׳תשפ״ו 06.11.2025

כך הפך האי הקפריסאי למפעל הכשר הגדול באירופה

כשכמעט מיליון ישראלים ויהודים מאנגליה וצרפת מציפים את קפריסין מדי שנה, שליח הרבי לקפריסין הרב זאב רסקין יצר מפעל כשרות חסר תקדים: 21 מסעדות בכשרות מהדרין, מלונות יוקרה, מפעלי גבינות וחלב, מאפיות, יקב ואפילו בית בד -- כל זה באי שלפני 23 שנה היה "שממה רוחנית".
כך הפך האי הקפריסאי למפעל הכשר הגדול באירופה

הרצל קוסאשוילי

הנה לכם כמה מילים על שיאי תיירות שנשברים ברגעים אלה:

בשנת 2024 נחתו בשדות התעופה של קפריסין 4.2 מיליון תיירים -- שיא חדש. מתוכם, כמעט חצי מיליון  היו ישראלים, שהפכו את ישראל ליעד המקור השני בגודלו לאי, מיד אחרי בריטניה. 110 טיסות שבועיות מישראל, מלונות מלאים עד אפס מקום, וחופים גדושים בישראלים שמדברים עברית. ברבעון הראשון של 2025 נרשם זינוק של 82% במספר התיירים הישראלים לעומת השנה הקודמת.

אבל לפני 23 שנה, כשהרב זאב רסקין, בן 48, נחת עם רעייתו שיינדל ושמונת ילדיו (שנולדו) בלרנקה, המציאות הייתה שונה לחלוטין. "קפריסין הייתה שממה רוחנית," הוא נזכר. "היו יהודים רבים, אבל ללא מסגרת מאגדת. המקום נתפס אז כמקלט מס -- חברות תיווך, עסקים עם מדינות ערביות. אנשים לא רצו להיפגש בגלוי, לא סיפרו מה הם עושים. לא הייתה תשתית יהודית ממשית".

היום, האי מתהדר ב-21 מסעדות כשרות ב- 6 ערים, מלונות בכשרות רגילה ולמהדרין, מפעלי מזון, מחלבות, יקב, מאפיות, בית בד ועוד. ובמרכז כל זה -- הרב רסקין, שהפך ממנהל קניון ( ׳לב אשדוד׳ עם 140 בתי עסק) לרבה הראשי של קפריסין ועומד מאחורי מהפכת הכשרות הגדולה באירופה.

"אי אפשר לתבוע רוחניות כשיש בעיה בגשמיות"

העיקרון שמנחה את הרב רסקין פשוט ומהפכני: "אי אפשר לתבוע מיהודי רוחניות, כשיש לו בעיה בגשמיות. זה עונה מיד על כל הצורך של המוסדות והפעילות".

בית חב"ד הראשון הוקם בשנת 2002 בבית משפחת רסקין, 11 דקות מנמל התעופה לרנקה. המטבח הביתי של המשפחה שימש להכנת אוכל למאות סועדים. "הפכנו לנקודת עצירה כמעט חובה לכל יהודי שנחת בקפריסין," מספר הרב. "התחלנו מניין תפילה קבוע לאנשי עסקים שהגיעו מישראל בימים ב'-ה'".

אבל האוכל היה האתגר הגדול ביותר.

שנות ההברחה: מזוודות עם 400 קילו עופות

"הובלנו מזוודות עם בשר, דגים ועופות מישראל," הרב נזכר בחיוך. התקופה ההרואית הזו הגיעה לשיאה בפסח, כשהוא הגיע עם 400 קילו עופות במזוודות. המכס, לאחר הצטרפות קפריסין לאיחוד האירופי ב-2005, כמעט החרים את הסחורה. רק התערבות השגריר הישראלי דאז שחררה אותה.

"הפכתי ל'טראבל מייקר' במכס," הוא אומר בצחוק. "הפסקתי להוביל במזוודות בשר וחלב. הבנתי שצריך פתרון אחר". הפתרון המתבקש היה ברור: לייצר את הכל מקומית.

מהמכס לשלב הבא: בניית תשתית כשרות מקומית

הרב רסקין הבין שכדי לספק מענה אמיתי למאות אלפי התיירים הישראלים -- ולקהילה המקומית שהחלה לגדול -- צריך לבנות תשתית כשרות שלמה באי. "מרגע שהגענו ולמדנו על הקשיים, הבנתי שצריך," הוא מספר. "ככל שגדל ואנשים באו לבקש שצריכים אוכל לשבת ולקנות בשר, אני כרב צריך להתחיל לדאוג על הדברים האלה".

השלב הראשון: מפעל אריזה ושטיפת ירקות

במקום להטיס ירקות מישראל, הוקם מפעל Farmers Fresh בפאפוס -- מפעל אריזה לשטיפה וחיתוך ירקות מצוננים בכשרות מהודרת. הבצל והשום אף מומלחים, כי אסור להשאיר בצל חתוך ללינת לילה לפי ההלכה. המפעל מפיץ לכל המסעדות ועסקי התיירות הכשרים באי.

מיד אחרי כן: מאפייה

המאפייה "אפיית ישראל" בפאפוס החלה לייצר לחמים, פיתות ומאפים בכשרות מהודרת עבור כלל המקומות באי -- מלונות ומסעדות כאחד.

מחלבת אכנגל: גבינת חלומי כשרה מחלב ישראל

הצעד הבא היה אמיץ עוד יותר: מחלבה. מפעל הגבינות והחלב הניגר "אכנגל" מייצר גבינות חלומי -- הגבינה הקפריסאית המסורתית -- לצד ריקוטה, קפלוטירי, גבינת כבשים וגבינת עיזים, בכשרות מהודרת חלב ישראל.

"זו מהפכה אמיתית," אומר הרב. "יהודי יכול להזמין גבינת חלומי כשרה מחלב ישראל בקפריסין." המחלבה מספקת גם חלב ניגר טרי לכל המקומות באי, מה שמאפשר חיי שגרה בכשרות מהודרת מבלי להצטרך לחלב עמיד. המוצרים האיכותיים משווקים גם לאירופה וגם לישראל תחת ארגון הכשרות "סייפרוס כושר".

גבינת החלומי היא הגבינה האהובה ביותר בקפריסין -- גבינה שאפשר לאוכל אחרי טיגון או צלייה. גבינת האנארי (Anari) היא סוג של ריקוטה המיוצרת מהגבינה שנותרת בתהליך הכנת החלומי, ומשמשת לרוב כקינוח יחד עם סירופ חרובים או דבש ואגוזי מלך.

"כל מלון שאני פותח הוא קודם כל כשר"

ככל שהתשתית גדלה, כך גדל המעגל. יוני כהנא, חבדניק ישראלי יליד נתניה, נשוי ואב לשישה, הגיע לקפריסין ב-2017 ופתח מלונות כשרים הפועלים כל השנה. לפני שנתיים הוא מכר את פעילות התיירות הכשרה לאיסתא והקים את "היער הסודי" -- מיני עיירה עם ריזורט, מתחם נופש ווילות, שכולו מוקדש לריפוי הנפש והאוכל בו בריא וגם כשר. מאז הימים הראשונים של מלחמת "חרבות ברזל", המקום פועל גם כנקודת טעינה לנפגעי המלחמה, פצועים ומשפחות שכולות. המעבר מתיירות של פאן לתיירות ממוקדת בתחום הריפוי זיכתה את כהנא בכותר מ"נופש לנפש".

"כל מקום  שאני פותח, הוא קודם כל כשר, אבל אני לא צועק את זה," מסביר כהנא. "כמו ששום מלון באילת או תל אביב לא צועק שהוא כשר. זה חלק מהשירות של המלון, שיהיה נעים לשהות בו".

כחלק מתשתית המקום ובשביל לעמוד בהבטחה לאורחי ה׳׳יער הסודי׳ של ׳מהחווה לצלחת׳, כהנא הקים חממה משוכללת שבה גדלים ירקות ללא תולעים, מחלבה לגבינות חלומי ואנארי, ודיר עם כמה מאות  עיזים וכבשים.

לא רחוק משם - בית חב"ד החדש והתוסס בעיירת הנופש והמרינה לאצ'י תחת ניהולו של הרב מנדי ליפסקר ורעייתו אסתי, שנפתח בקיץ האחרון ומספק בשלב זה שירותי יהדות ואוכל כשר לבאי האיזור והמלונות הקרובים. בקיץ הקרוב יפתח בלאצ׳י  ריזורט חדש - "הכפר היווני" שיציע חופשה כשרה בסגנון ׳הכל כלול׳ עם שף ישראלי, טיולים ואטרקציות לכל המשפחה. . עד כהן התארחו במסעדת חב"ד לאצ׳י מאות ישראלים והיד עוד נטויה.

סיטי אוף דרימס: כשרות במלון 6 כוכבים עם 6 בריכות ו-6 מסעדות

אחד הפרויקטים המורכבים והמרשימים ביותר בעת הזאת הוא מלון City of Dreams בלימסול -- מלון ענק ומפואר מאוד, גדוש באטרקציות: 6 סוגי בריכות (גלים, חוף חול ים, ילדים, מים מלוחים ועוד), 6 מסעדות, חדרים מפוארים וכמובן קזינו אחד הבולט במזרח התיכון. המלון פנה לרב רסקין עם בקשה להפעיל פתרון כשר עבור האורחים שומרי הכשרות.

התהליך כלל פתיחת מתחם ייעודי עם מטבחים, בניית צוות ייעודי של שף ועובדי מטבח שמנותקים ממכלול המטבחים של המלון, גישה אפשרית רק למשגיח ולצוות הרלוונטי, וחדר אוכל עצום ממדים שפועל עם ארוחות שבת וחג. רק בראש השנה האחרון אירח המתחם 450 סועדים. לצד בית כנסת, מפואר במלון.

רוב המוצרים הכשרים מיוצרים באי, והשאר מגיע מישראל ואירופה. האוכל לא נופל ברמתו מאוכל הלא כשר בשאר מסעדות המלון. ההקפדה על כל סעיפי הכשרות מגיעה עד לפרטים הקטנים ביותר -- מתי נכנס הצום, מתי נגמר, סוכת ענק בחוץ, ואפילו הבחנה מדויקת מתי לא אוכלים בסוכה (הערב האחרון של סוכות - שמחת תורה). הכל בפיקוח הממונה הנמרץ על הכשרות באי הרב לוי יודאקין, יחד עם צוות המובילים את מערך הכשרות הרבנים זלמן לויטין והרב שניאור אלפרוביץ', שנמצאים בתנועה קבועה בכל מקומות הייצור והמסעדות כדי להבטיח את תקיפות הכשרות.

בלימסול פועלות עוד מסעדות כשרות: מוזס - חלבית ופיצריה, אלנבי - בשרית למהדרין, היחידה בלימסול, עם קייטרינג לשבת, אסאדו ודליקטסו שתי מסעדות בשריות עממיות וטעימות בכשרות רגילה.

רשת LIV: וילות מרווחות וסוויטות פרטיות לציבור הדתי

בלרנקה פועלת רשת LIV -- רשת מתחמי אירוח בבעלות ישראלית עם שני מלונות מרכזיים: LIV Urban במרכז העיר ממש מול בית חב"ד המרכזי, ו-LIV & Co באורוקליני -- מתחם בוטיק עם סוויטות וווילות פרטיות כעשר דקות מהשדה.

"אנחנו מאמינים שחופשה איכותית מתחילה בתחושת נוחות," מסביר יוגב מונדרי, שותף והמנהל הישראלי של הרשת. "בכל המלונות שלנו, החדרים הם למעשה סוויטות מרווחות בגדלים שונים, מתוכננות במיוחד למשפחות. דירות עם כמה חדרי שינה, חלקן עם מספר מקלחות ושירותים, כך שניתן לשמור על צניעות גם בתוך היחידה עצמה. בווילות הפרטיות שלנו באורוקליני, בכל חדר שינה יש מקלחת ושירותים צמודים -- פתרון אידיאלי למשפחות דתיות וחרדיות".

מונדרי מדגיש את השירותים המותאמים: אפשרות להכשיר מטבחים, חבילות מזון כשרות מראש שמחכות בסוויטה עם ההגעה, תיאום ארוחות במסעדות כשרות, וליווי אישי של צוות ישראלי. "אנחנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם בתי חב"ד המקומיים, וכל מה שצריך -- זמין ונגיש".

פאפוס: "מבצע כשרות" של שליחי חב"ד

בפאפוס, הרב איציק אייזנבך והרבנית חנה -- שליחי חב"ד לעיר -- מחזיקים אימפריית כשרות תחת רבה של האי: סושי בר ראשון בכשרות מהודרת, מסעדה חלבית (האנוצ'), מסעדה בשרית ("ירושלים"), בית כנסת, מכולת כשרה, ומקווה מפואר.

"חלק מהשליחות שלנו הוא 'מבצע כשרות' שיהודים יוכלו לאכול אוכל כשר," מסביר הרב אייזנבך. "לכן אנחנו תמיד משתדלים לפתוח מקומות עם אוכל כשר ברמה טובה ונעימה. 'שיהיה גם כשר וגם טעים ויפה...'".

בעיר פועלים גם מלונות בכשרות מהודרת, כמו מלון הלגונה הכחולה והמלון החדש והמרהיב WellClub -- מלון משפחתי ייעודי לבריאות (וולנס) עם בית כנסת, חדר אוכל כשר למהדרין, ותפריט בריאותי פרווה וחלבי ללא משקאות ממותקים. שניהם בניהול של חברת איסתא הישראלית.

לרנקה: בירת הכשרות של קפריסין

לרנקה, עיר הנמל שבה מתגוררים אלפי ישראלים והיא נקודת הכניסה המרכזית לאי, הפכה לבירת הכשרות. כאן פזורים מקומות כשרים איכותיים:

פילוסופי -- המבורגרים מעולים שהפכו לאגדה מקומית

פלאפל-T פלאפל טעים בכשרות למהדרין

"שמיים" - מסעדה חלבית על גג בית חב"ד במרכז העיר

סמבטיון -- מסעדה בשרית בקומת הקרקע של בית חב"ד

קייטרינג "בארכה" -- מכין אוכל כשר וטעים לאירועים

יין כשר שמנסה לשחזר את "יין קפריסין" מחז"ל

גם תעשיית היין לא נשארה מאחור. אזור למבורי הוא רצועת הרים של יין, גפנים ויקבים לרוב. יקב אחד שהבעלים שלו הכירו יהודים בעבר והתחברו אליהם, החליט לייצר שני סוגי יין (לבן ואדום) בכשרות מהודרת.

המיוחד ביין: ניסיון לשחזר את מושג ה"יין קפריסין" שמופיע בחז"ל והיה מיובא במיוחד מהאי קפריסין לבית המקדש בירושלים ואת הסגולות שלו. הבעלים, ידידותי ואוהב יהודים, מקבל את האורחים בחום רב.

בנוסף, קפריסין מתהדרת ב-בית בד (King of Olives) המייצר שמן זית כשר כתית מעולה אורגני ושמן זית כתית מעולה רגיל. הזיתים האורגניים המשובחים מיוצרים בכבישה קרה, ועצי הזית מניבים רק שלושה עד חמישה ליטר שמן לעץ (לעומת עשרה ליטר במקומות אחרים) -- מה שנותן טעם עשיר במיוחד.

סייפרוס כושר: ארגון הכשרות המוביל

כל המוצרים המיוצאים מאי לחו"ל ומגיעים לישראל ולכל העולם, ממותגים תחת ארגון הכשרות "סייפרוס כושר". ארגון זה משמש כחותמת הכשרות המהימנה ליהודים בכל העולם המבקשים לדעת את האיכות והתקיפות של מוצרים קפריסאיים כשרים. ניתן להכיר יותר על הארגון באתר: https://www.cypruskosher.org

בוט כשרות: עזרה בכל שאלה

הרבנות קפריסין הציגה חידוש חשוב - בוט כשרות ליהודים הנמצאים באי. כל מי שיש לו שאלות לגבי כשרות של מקומות, מסעדות או מוצרים, יכול לשלוח הודעה ל-וואטסאפ: +357 97 770703 ולקבל תשובות מהירות ומוסמכות.

האתגר הגדול: "החומר הגלם האנושי"

עם כל ההישגים, נותר אתגר משמעותי, "החומר הגלם האנושי", עונה הרב רסקין כשנשאל מה האתגר הכי גדול. "חסר משגיחים. בשביל להנגיש כשרות ברוב המקומות אנחנו צריכים גם להבין שבצד השני יש בעל עסק שרוצה להרוויח. אם אתה מעיק עליו עכשיו עם שני משגיחים ועם עלויות מאוד יקרות, הוא מוותר על התענוג".

מה הקריטריונים למשגיח אידיאלי: "המשגיח צריך להיות ירא שמיים, נחמד וקשוח כל הזמן. הנחישות היא יותר חשובה מהנחמדות". למרות האתגרים, מערכת הכשרות משגשגת בשיתוף פעולה עם כל ארגוני הכשרות בישראל -- רב לנדא, בד"ץ העדה החרדית ועוד.

"אני מנסה לשכנע אותם לא לעזוב את ארץ ישראל"

בשנים האחרונות חווה האי גלי הגירה מישראל -- בעקבות הרפורמה המשפטית, ואחר כך הגל הגדול לאחר אירועי 7 באוקטובר. כ-15,000 ישראלים מתגוררים כיום באי באופן קבוע, ועוד כ-20,000 מחזיקים בו נכס נוסף.

גישת הרב למהגרים החדשים ברורה: "מי שהוא עכשיו משתדל לפגוש את החדשים שמגיעים, כמובן עם מסע שכנוע, שאין מה לחפש פה, צריכים להיות בארץ ישראל," הוא מדגיש. "אנחנו פה כדי לשרת את הציבור ואנחנו לא מתערבים בהחלטות פרטיות. אחרי שהוא פה, אני יכול לעזור לו, אבל אם זו פגישת הכירות, אני אסביר לו כמה שאני יכול עם הכלים שלי, שהוא צריך להתאמץ, להמשיך לחיות בארץ".

הרב מתאר שיחה עם ישראלי שעזב: "אדם אמר לי: 'אני חושב שהפתרון הכי ראוי זה באמת לשחרר את הדרכון הישראלי שיש לילדים שלי ולתת להם דרכון עם הפולנים שהם יבחרו לבד שלא יהיה להם זהות'. אתה שומע שקורה משהו בארץ, זה לא עובר לך ליד האוזן, זה לא יכול לקרות. תעצור, תנשום, תראה שם פרצופים, יש שם ילדים, יש שם משפחות, חייבים להיות קשורים לזה".

קפריסין כעורף לישראל: "ברוך השם, זה מרגיש לנו זכות"

במלחמת "חרבות ברזל", קפריסין הפכה ליעד ראשון לישראלים. הקפריסאים פתחו זרועות ועזרו מאוד, 27 טיסות ישראליות נחתו שם כשהמרחב הסגור. בזמן תקיפות איראן, כל הטיסות מאירופה לישראל התעכבו בלרנקה, וישראלים המתינו שם עד לפתיחת המרחב האווירי. בית חב"ד - סיפק מענה לכולם.

המקום אף הפך ליעד פופולרי לחתונות -- מאות חתונות בשנה של ישראלים. הרב עוזר להם לערוך חופה כדת משה ישראל ואף מציע בופה כשר דרך המערכת.

"פה את יכולה לעבור את מעגל השנה היהודי ולא תדעי שום דבר"

אחת הסכנות הגדולות ביותר, לדעת הרב, היא התבוללות. "זאת אחת מהסכנות הגדולות ביותר שעורבות לעם שלנו בתפוצות," הוא מזהיר. בארה"ב התבוללות של 90 אחוז, באירופה "אין עניין להיות יהודי". הפתרונות: ארגוני נוער, שליחת ילדים לקעמפים, אירועי קהילה, ושמירה על קשר עם כמעט כל המשפחות.

באופן מפתיע, הרב מספר שדווקא אנשים שעזבו את ישראל מתוך ניכור מהדת, מחפשים בקפריסין זיקה למשהו יהודי. "בניכר, מתעורר אצלם משהו חדש. הדברים שהם רגילים בארץ, ושמשייך אותם איכשהו לזהות היהודית, בלי שהם רוצים את זה, קורים בכל מקרה. לדוגמה, בחג השבועות, בסופר יש דיילת עם טעימות של עוגות גבינה, פה את יכולה לעבור את מעגל השנה היהודי ולא תדעי שום דבר, אין קשר לכלום".

"אני פשוט מחכה בבוקר לשתות את הקפה בבית הכנסת"

כשמסיים הרב רסקין לתאר את 23 שנות השליחות שלו, הוא מסכם: "אני לא הולך לעבודה, אני בא לפה לעבוד וכיף לי. אני פשוט מחכה בבוקר לשתות את הקפה בבית הכנסת, להתחיל את היום, זה לנשום את הנשימות היהודיות, אני באמת לא מרגיש שזה עבודה".

העיקרון המנחה: "עוד בוא משיח, אם יהודים צריכים משהו אנחנו נארגן להם. אין ספר תורה -- נעשה ספר תורה, אין מקווה -- נפתח מקווה".

מקלט המס הפך למוקד יהודי. כשכמעט מיליון ישראלים ויהודים מבקרים באי מדי שנה, ו-15,000 מתגוררים בו באופן קבוע, הרב רסקין ממשיך לבנות -- בכל פעם מסעדה אחת, מלון אחד, מפעל אחד, ומשגיח אחד בכל פעם. וזה רק הולך ומתגבר.

 

 

הוסף תגובה
0 תגובות
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.