מה שרציתם לדעת על אלרגיות למזון ולדברים נוספים
סדרה בריאותית כאן במרכז התקשורת החב"די COL, עם מומחי המחלקה לייעוץ והכוונה רפואית של ארגון 'לב חב"ד' - זרוע הרפואה של צעירי אגודת חב"ד בישראל המפעיל מערך נרחב של עזר וסיוע למאושפזים ומלווים במרכזי הרפואה ברחבי הארץ, ומאגד את פעולות כלל השלוחים הפועלים בבתי הרפואה.
פרק 10
מדריך מקיף לאלרגיות מזון ואלרגיות נוספות (חלק 1)
ריאיון מקיף עם פרופסור שמואל קויתי, מומחה לאלרגיה, אסטמה ודרכי נשימה
מה תחום העיסוק שלך?
עד לפני מספר שנים ניהלתי את היחידה לאלרגיה, אסטמה ואימונולוגיה קלינית במרכז הרפואי איכילוב בתל אביב. כיום אני משמש כיושב ראש ועדת הלסינקי באיכילוב, ואני ממשיך לעסוק בתחום האלרגיה במרפאה הפרטית שלי.
לפני הכל, מהי אלרגיה?
אלרגיה היא תגובה לא רצויה של המערכת החיסונית של הגוף, כשהיא נחשפת לחומרים מסוימים שהאדם רגיש להם.
אילו סוגי אלרגיות קיימים?
יש מגוון גדול מאוד של אלרגיות. החלק שמעניין את הציבור הרחב, במיוחד הורים לילדים, הוא האלרגיה למזון.
במסגרת תחום עיסוקי המקצועי אני מטפל באלרגיות כבר שנים רבות, ואני יכול להעיד שהשכיחות של האלרגיה למזון עלתה מאוד בעשורים האחרונים והגיעה לממדים מפלצתיים. לפני 30 שנה, כשהתחלתי לעסוק בתחום הזה, אלרגיה למזון לא הייתה שכיחה כל כך. היינו נתקלים בזה, אבל ממש לא בהיקפים של היום.
אפשר לדעת מראש מי עלול לפתח אלרגיה למזון?
השכיחות הגבוהה של פיתוח אלרגיות למזון היא באופן טבעי בגיל הרך. אנחנו יודעים שיש היום קבוצות לא קטנות של ילדים שנמצאים בסיכון גבוה לפתח תגובות אלרגיות. אלה ילדים או תינוקות שיש להם מה שמכונה 'אסטמה של העור', או במונח הרפואי המקצועי 'אטופיק דרמטיטיס'. זה מצב של עור יבש, שלפעמים מחוספס ולפעמים יכול להיות עם הפרשות, עם הרבה גרד. זה מופיע לעיתים קרובות על הלחיים אצל תינוקות, על הצוואר, או בכפלי העור כמו לדוגמה באזור המרפקים.
ילדים שסובלים מזה עלולים לפתח אלרגיה למזון. כמובן שגם ילדים שלא סובלים מזה עלולים לפתח אלרגיה למזון, אבל אני מדבר על קבוצת סיכון.
האם אלרגיה היא תופעה גנטית?
האמת היא שלא ברור לנו תמיד מה מקור האלרגיה. אין ספק שבחלק גדול מהמקרים מעורב מרכיב תורשתי, אבל כיום אנחנו רואים הרבה יותר ילדים שההורים שלהם בריאים ולא היו להם בעיות אלרגיות בעבר, ולמרות זאת הילדים פיתחו אלרגיה למזון.
האם יש דרך למנוע התפתחות של אלרגיה למזון? אולי למנוע מהתינוק מזון מסוים?
כיום אנחנו כבר יודעים שלמנוע מתינוק מזון מסוים בגלל החשש לאלרגיה, זה צעד שגוי. בהקשר הזה נערכו מחקרים רבים, חלקם נערכו בארץ וחלקם גם נעשו בשיתוף פעולה עם מדינות אחרות כמו אנגליה. המחקרים האלה הראו שילדים בקבוצות סיכון שמנעו מהם לדוגמה לאכול בוטנים עד אחרי גיל שנה, הם אלה שפיתחו תגובות אלרגיות באחוזים גבוהים.
לכן אנחנו מאוד מעודדים לא למנוע מתינוקות מוצרים רגילים שתינוק זקוק להם. אפילו אם האם מתכוונת להניק את התינוק שלה - ואנחנו מברכים על כך כמובן, כי הנקה זה דבר טוב - אנחנו עדיין מעודדים לתת מספר פעמים בשבוע, נניח 3 פעמים בשבוע, כף או שתיים של חלב שמיועד לתינוקות, כי זה יכול למנוע התפתחות של אלרגיה לאחר מכן.
כמו כן, ביחס לאלרגיה לבוטנים (שהיא מהשכיחות ביותר), אנחנו מעודדים אימהות לתת לתינוק במבה כבר מגיל 4 חודשים ואפילו לפני כן. שהתינוק ילעס כפי יכולתו את הבמבה. חשיפה כזאת על בסיס יומיומי עשויה למנוע התפתחות תגובות אלרגיות.
מה עושים כאשר קיים חשד לתגובה אלרגית למזון מסוים?
ההמלצה הכללית היא לתת לתינוק או לילד טעימות קטנות מהמזון שחשוד שהוא רגיש אליו. פעם-פעמיים ביום, במשך כ-5 ימים. אם זה עבר בשלום, אפשר להגדיל את המינון בהדרגה, אבל לא להעלות אותו בחדות. כך כדאי לעשות בעקביות, עד ששוללים את האלרגיה שלו למזון הזה.
ושוב, למנוע מהילד את המזון לתקופה ארוכה זה לא מומלץ, כי הוא עלול לפתח תגובה אלרגית אליו בשנים הבאות כשהוא יטעם אותו שוב.
מה עושים כאשר זוהתה אלרגיה למזון?
אם התינוק פיתח תגובה אלרגית למזון מסוים, כמו למשל אודם מסביב לפה, כדאי לטפל בזה מיד. לגשת לבדיקה בהזדמנות הראשונה, כדי לראות אם מדובר באלרגיה קבועה או תגובה חולפת. הבדיקה נעשית באמצעות תמצית מהמזון החשוד שמוחדר לגוף בדקירה שטחית, ואם יש נפיחות משמעותית כתוצאה מכך אפשר לקבוע שהתינוק אלרגי למזון הזה.
כאשר התינוק התגלה כאלרגי למזון מסוים, הוא נדרש להיות תחת מעקב רפואי. ב-4-5 שנים הראשונות כדאי לבוא איתו כל חצי שנה או שנה לבדיקה. אם רואים שהתגובה חלפה, אפשר לחשוף את הילד בצורה מבוקרת למזון הזה.
רק כדי לחדד: מספיק שהילד הגיב פעם אחת למזון בצורה שנראית אלרגית, כדי ללכת איתו לבית רפואה?
על תגובה חד פעמית לא הייתי ממליץ לקחת לבית רפואה. רק אם התגובה הופיעה פעמיים-שלוש, זה כבר מעלה חשד סביר וכדאי לבדוק את זה.
עוד דבר שחשוב לי לומר בהקשר הזה: מגיעים אליי לא מעט הורים עם תינוקות שאכלו או שתו משהו, והתחילה להם פריחה בבטן או בגב. כדאי לדעת שזה מאוד לא אופייני כתגובה אלרגית למזון. בדרך כלל התגובות למזון הם במקום המגע, כמו אדמימות מסביב לפה או בלחיים, או נפיחות של השפתיים. זה יכול להתפשט גם לכל הגוף אבל זה יתחיל מאזור המגע, דרך הצוואר והחזה העליון.
מה תוכל לומר על אלרגיות שכיחות, כמו אלרגיה לחלב ומוצריו?
חלב הוא אחד המזונות הכי בסיסיים והכי בעייתיים, בהקשר האלרגי. עם זאת חשוב מאוד לציין שכ- 50-70% מהתינוקות שאלרגיים לחלב, האלרגיה שלהם תחלוף עד גיל 5.
התופעה הזאת שהאלרגיה חולפת עם השנים מצויה גם באלרגיה לביצים, אבל היא פחות שכיחה באלרגיות אחרות, כמו אלרגיה לבוטנים ולאגוזים.
האם קיימת תופעה של התפתחות אלרגיה למזון אצל אנשים מבוגרים?
יש אלרגיות מסוימות שעשויות להתפתח בגילאים מאוחרים יותר, לדוגמה אלרגיה לדגים, או אלרגיה לאגוזים ובוטנים, למרות שזה די נדיר. הייתה אצלי אשה בת 60 שפיתחה פתאום אלרגיה למזון. אלו תופעות שקורות, אבל הן פחות שכיחות.
את חלקו השני של הריאיון נביא בגיליון הבא.
חורף בריא!
באדיבות מערכת 'בריא עדיף' של המחלקה לייעוץ וההכוונה הרפואית של לב חב"ד
ניתן לפנות למוקד הייעוץ וההכוונה הרפואית
בטלפון ובווטסאפ למספר 03-56666-80
אתר לב חב"ד>>>
לב חב"ד הוא פרוייקט מבית צעירי אגודת חב"ד
מאפשרים לכם לקבל
