החורף מגיע: הילד עם חום גבוה. מה עושים? פרופ' יעקב ברקון
סדרה בריאותית כאן במרכז התקשורת החב"די COL, עם מומחי המחלקה לייעוץ והכוונה רפואית של ארגון 'לב חב"ד' - זרוע הרפואה של צעירי אגודת חב"ד בישראל המפעיל מערך נרחב של עזר וסיוע למאושפזים ומלווים במרכזי הרפואה ברחבי הארץ, ומאגד את פעולות כלל השלוחים הפועלים בבתי הרפואה.
פרק 9
מחלות חום חוזרות עם פרופסור יעקב ברקון
פרופסור ברקון הוא מנהל יחידת אימנולוגיה במרכז הרפואי 'הדסה הר הצופים'.
ספר לנו קצת על עצמך ותחום ההתמחות שלך.
אני רופא ילדים, ניהלתי את מחלקת הילדים במרכז הרפואי 'הדסה הר הצופים' ואני פרופסור לרפואת ילדים באוניברסיטה העברית.
עוסק במחלות של מערכת חיסון, מחלות דלקתיות, חסר חיסוני, מחלות אלרגיה וראומטולוגיה - מחלות שנגרמות כתוצאה מתהליכים דלקתיים או משינוי בפעולת מערכת החיסון.
מטפל גם בילדים עם זיהומים חריגים, זיהומים חוזרים או נדירים.
נדבר על חום גבוה בילדים. מה היית רוצה לספר לנו על זה?
בחורף יש יותר מחלות חום, במיוחד בילדים קטנים.
ישנם מיתוסים שמחלות חום נגרמות בגלל צמיחת שיניים או חשיפה לקור, אבל זו טעות. רוב המחלות נגרמות מווירוסים או חיידקים שפולשים לגוף, והחום הוא תגובת הגוף לפלישה זו.
בחורף אנחנו נמצאים יותר בחללים סגורים עם חלונות ודלתות סגורות, ולכן הווירוסים מתרבים בחלל הסגור ורמת ההידבקות גבוהה יותר. כשפעוט יוצא למעון הוא נחשף לראשונה למיליוני וירוסים וחיידקים שלא פגש, ואז מערכת החיסון שלו מגיבה.
זה דומה למה שקרה עם קורונה - כאשר אוכלוסייה מבוגרת נחשפה לראשונה לווירוס חדש, הגוף פיתח תגובה חיסונית. מערכת החיסון שלנו בנויה ממולקולות ומיליוני תאים שהורגים את הפולשים, ואחד המרכיבים של התגובה הזאת הוא העלאת חום הגוף.
כמה מעלות חום נחשבות ל'חום גבוה' אצל ילדים?
באופן כללי, חום מעל 38 מעלות נחשב גבוה. אבל יש מחלות מסוימות שבהן עלייה מחום גוף רגיל של 36.5 ל-37.5 כבר מבטאת תגובה דלקתית של הגוף.
חשוב להבין שחום גבוה אינו מחלה אלא תגובה של הגוף, ולא תמיד צריך להוריד אותו. אגב, בשעות הערב החום שלנו גבוה יותר בכחצי מעלה מאשר בבוקר, וזה נורמלי לחלוטין.
מתי צריך לגשת לרופא, מתי צריך להוריד את החום, ומתי צריך לחשוש?
קודם כל צריך להתייחס לגיל הילד. כשמדובר בילד בן שנה שהולך למשפחתון, יש סבירות גבוהה שהוא נדבק בווירוס, ולרפואה אין מענה לרוב הווירוסים. הטיפול יהיה תומך בלבד - אנחנו עוזרים לגוף להתגבר על הזיהום, אבל השחקן העיקרי היא מערכת החיסון של הילד. לכן בגיל שנה אני פחות דואג במקרה של חום.
לעומת זאת, כשמדובר בתינוק בן פחות משלושה חודשים עם חום גבוה - יש להגיע מיידית לרופא. הסבירות לזיהום חיידקי גבוהה יותר, והזיהום הזה מסוכן יותר, אבל יש לנו דרכים לטפל בו עם אנטיביוטיקה.
אצל תינוקות בני פחות מחודש, הרופא בקהילה ישלח אותם לחדר מיון כדי לשלול זיהום משמעותי.
זאת כי: א) הסבירות לזיהום משמעותי גבוהה יותר,
ב) הזיהום קשור לפעמים לתהליך הלידה ועלול להיות כרוך בחיידקים מסוכנים שדורשים טיפול דרך הווריד,
ג) הביטויים של התינוק לזיהום משמעותי פחות בולטים - יכול להיות תינוק עם זיהום משמעותי אבל ללא סימנים ברורים.
מה לגבי אירועי חום חוזרים?
צריך לאפיין את אירועי החום. אם הילד בסך הכל בריא, מתפתח כראוי, עולה במשקל כמו שצריך, ולא סובל ממחלה כרונית - אין צורך לדאוג. כמובן שחייבים לאבחן כל אירוע חום ולוודא שמדובר בזיהום ויראלי לא חריג.
אבל אם הילד לא עולה במשקל כראוי, יש לשקול אפשרות שמערכת החיסון שלו לא פועלת כראוי.
במיוחד אם בנוסף יש שלשולים כרוניים, פריחות חוזרות, או זיהומים חריגים ונדירים כמו זיהום בעצמות או זיהום עם חיידק לא שכיח. או אם הילד לא מגיב לטיפול אנטיביוטי בדלקת ריאות למשל.
במקרים כאלה, צריך לפנות למומחה במערכת החיסון.
יש גם מצבים של עודף במערכת החיסון - כאשר התגובה קיצונית מדי או שהגוף מייצר דלקת ללא סיבה חיצונית. אלו מכונות מחלות אוטו-אימוניות או אוטו-דלקתיות. במחלות אלה נראה דפוס קבוע וחוזר של אירועי חום דומים, בניגוד לזיהומים רגילים שמשתנים (פעם זה שיעול, פעם שלשול, פעם נזלת).
האם תוכל לספר על מחלות שכיחות שגורמות לאירועי חום חוזרים?
אדבר על שתי מחלות שכיחות יחסית. הראשונה היא PFAPA, מחלה המאופיינת בהתקפים של חום גבוה ודלקת גרון.
בדרך כלל אנחנו מודאגים מדלקת גרון שנגרמת מסטרפטוקוק, אבל רוב דלקות הגרון נגרמות מווירוסים שונים. ב-PFAPA, הגוף עושה תגובה דלקתית עם דלקת גרון וחום גבוה, לפעמים עם פצעים בפה או בלוטות לימפה נפוחות בצוואר.
ההתקפים דומים זה לזה: חום, קושי בבליעה, כאבי גרון, חוסר תיאבון, והם נמשכים בין 3-7 ימים.
המחלה יכולה להתחיל בגיל כמה חודשים ונמשכת כמה שנים.
חשוב לאבחן את המחלה כי אנטיביוטיקה לא תעזור - זו לא בעיה חיידקית אלא תגובה של הגוף עצמו.
הטיפול המתאים הוא סטרואידים, שמפסיקים את ההתקף תוך שעות ספורות במקום ימים רבים של מחלה.
המחלה מתחילה בדרך כלל לפני גיל חמש ונדיר לראותה אחרי גיל עשר, אם כי ראיתי גם מבוגרים שהמחלה התחילה אצלם מאוחר יותר.
המחלה השנייה היא קדחת ים תיכונית (FMF), מחלה גנטית שבה הגוף מייצר התקפי דלקת עם חום.
החום לא חייב להיות גבוה מאד - לעתים 37.5-38 מעלות. התסמינים כוללים דלקת באחד מקרומי הגוף: דלקת בקרום הבטן עם כאבים עזים שגורמים לילד לשכב ללא תנועה (לפעמים חושדים בדלקת תוספתן), או דלקת בקרום הריאה עם כאבים בחזה וקשיי נשימה, או דלקת במפרקים עם נפיחות וצליעה.
ההתקפים נמשכים בין חצי יום לשלושה ימים. בשונה מ-PFAPA, שבה ההתקפים מופיעים בדפוס סדיר (כל 3 שבועות או חודש), בקדחת ים תיכונית התדירות משתנה - פעם בשבוע או פעם בחצי שנה.
בשתי המחלות יש גורמים מעוררים ('טריגרים') כמו מתח, שמחה, חרדה או וירוס שמתחיל את ההתקף. בניגוד ל-PFAPA, קדחת ים תיכונית היא מחלה גנטית שלא חולפת עם הגיל, וחשוב מאוד לטפל בה.
ללא טיפול יכולים להתפתח סיבוכים קשים כמו פגיעה בכליות.
למזלנו, יש טיפול מצוין בתרופה שנקראת קולכיצין, עם תופעות לוואי נדירות מאוד.
חורף בריא!
באדיבות מערכת 'בריא עדיף' של המחלקה לייעוץ וההכוונה הרפואית של לב חב"ד
ניתן לפנות למוקד הייעוץ וההכוונה הרפואית
בטלפון ובווטסאפ למספר 03-56666-80
אתר לב חב"ד>>>
לב חב"ד הוא פרוייקט מבית צעירי אגודת חב"ד
מאפשרים לכם לקבל
