השוטרים הצרפתים חיפשו אצלי את אוצרו של נפוליון
פיקות עזות הקפיצו אותנו בחדרנו במלון במרכז פריז ביום שני בבוקר. "פוליס פוליס פליז הופן" אמרו הקולות מבעד לדלת.
זה היה ביום שני האחרון, ערב קודם השתתפתי בסעודת בר המצווה לבערל עמאר בנו של ידידי הרב יוסי שיחי' והנה על הבוקר דפיקות מפחידות שכאלה. בעודי נוטל את ידי ואומר "וואן מינוט פליז", אני מבין שזה כנראה קשור לגניבה בלובר שהתרחשה לפני פחות מ24 שעות.
חמשה שוטרים אימתניים היו שם, הם שאלו מאיפה אנחנו ולשם מה באנו, ביקשו סליחה והמשיכו כנראה אל היעד הבא. רק לפני שנפרדתי מהם שאלתי, זה בגלל הלובר? והם רק חייכו, שתקו והלכו.
חרף עשרות ביקורים בפריז, לא הייתי מימי בתוך הלובר, לבושתי (או שלא) אף לא ידעתי על קיומה של 'גלריית אפולו' בה מאוכסנים תכשיטים יקרי ערך של נפוליאון והקיסרית, את שמו כמובן הכרתי ובעיקר מתוך ההיסטוריה החבד"ית, ידעתי גם שיש לי נכס שהיה שלו והיום הוא שלנו, הלא הוא מארש נפוליאון.
במלחמת רוסיה צרפת שהתקיימה בשנת 1812, אדמו"ר הזקן היה מעורב מאוד, בעיקר רוחנית. הוא כתב ונימק אז "באם ינצח ב"פ [=בונפארט, שם משפחתו של נפוליון] יורם קרן ישראל, ויורבה העושר בישראל, אבל יתפרדו ויתנתקו לבן של ישראל מאביהם שבשמים, ובאם שינצח א[אלכסנדר] ה"צאר", יושפל קרן ישראל ויורבה העוני בישראל אבל יתענגו ויתקשרו ויתחברו לבן של ישראל לאביהן שבשמים". אדמו"ר הזקן ראה בו ובמה שהוא מייצג את הצד הרע בעולם "הוא השטן המנגד בכל ההתנגדות של הרע אל הטוב, הוא תוקף הקליפה והדין הקשה, היפוך החסד והטוב".
וכשנפוליאון החל לחצות עם מאות אלפי חייליו את נהר הניימן היוצא ממינסק אל הים הבלטי ובכך חוצץ ומגן על רוסיה, שרו הם המנון של נצחון ואותו, את ההמנון הזה לקח אדמו"ר הזקן כדי לנצחם, הנה כך אמר הרבי הריי"ץ בעת סעודת משיח בשנת תש"ג: "כאשר אדמו"ר הזקן נסע מליאדי מפאת מלחמת נפוליון בערב שבת קודש מברכים אלול תקע"ב, הוא הורה שיודיעו לו את ניגון ה'מארש' בו חצה הצבא הצרפתי את גבול רוסיה שמצד פרוסיה. כאשר הובא הניגון והושר לפני אדמו"ר הזקן, אמר כי זהו ניגון של ניצחון, ונכנס לדביקות עצומה, בסופה הפטיר: "סוף כל סוף יהיה דידן נצח".
כן, אלו הם דברים רוחניים, כי כל מלחמה היא בראש ובראשונה מלחמה רוחנית שבאה לידי ביטוי בעולם הזה הגשמי, ואדמו"ר הזקן לקח את כוחו של נפוליאון עם הפיכת המארש הזה למארש יהודי חסידי.
זהו המארש אותו אנו מנגנים בהתלהבות בצאת יום הכיפורים בבואנו לבטא אשר ניצחנו בדין ובוודאי נחתמנו בספר חיים טובים.
למזלם של השוטרים אינני שומע צרפתית וכך חסכתי מהם את הסיפור הזה, אבל לעצמי חשבתי, את התכשיטים הפיזיים של נפוליאון לקחו מהם רק עכשיו, את התכשיטים הרוחניים לקחנו מהם כבר לפני 213 שנה.
*
יש לי יום הולדת היום, ב' במר חשון. נראה לי יום מצוין לעסוק בו במארש של ניצחון, מארש שמסמל את ניצחון הרע על הטוב. גם במאבקים האישיים שלי בין הרע והטוב שבתוכי, גם בהתמודדויות שעומדות תדיר לפניי כמו לפני כל מי שמנהל מוסד של קודש והעיקר, במלחמה הגדולה של הטוב נגד הרע שתסתיים בקרוב ממש בבוא יום השם הגדול והנורא.
ואולי, מי יודע, אולי גם לעובדה שעוד משהו מהעושר החומרי של נפוליאון נלקח יש משמעות רוחנית בהמשך הנצחון של הטוב והחסד.
שבת שלום,
הרב זלמן וישצקי
מאפשרים לכם לקבל
