אאוץ': כך החתן שלי הקריס את הסיפור על 'ראש הישיבה' בעיתון
אצל חסידים נוהגים לצטט ביטוי האומר "יפה זבל פרדותיו של יצחק מכספו וזהבו של אבימלך". הפירוש הפשוט הוא ששווי ההון הכלכלי של יצחק מזבל פרדותיו גדול מכספו וזהבו של אבימלך.
אך ישנו גם פירוש חסידי האומר שלפעמים חסיד שאינו נראה מושלם ונוצץ כל כך, הוא גבוה במעלתו מ'דמויות' אחרות בחוגים אחרים כי הנסתרות לה' א-לוקינו ולנו רק הנגלות.
בשמחת תורה כאשר התוועדנו יחד חשבתי על כך שניתן לפרש את ה"יפה זבל פרדותיו וכו'" כפשוטו ממש גם ברף התורני והלימודי.
ומעשה שהיה כך היה: לאחרונה נפטר ראש ישיבה מפורסם מאחד החוגים החרדיים לדבר ה' והעיתונים קשרו לראשו כתרים רבים והיללוהו בלי סוף כיאה לכל ראש ישיבה ולכל דמות תורנית מכובדת.
בא' העיתונים כתבו עליו סיפור מרתק ומרומם שפעם שאלו את אותו "גדול בישראל" שהרמב"ם בהל' קידוש החודש כותב בא' המקומות כאשר הוא מחשב את השעות והחלקים הוא כותב 'תשעה חלקים' והדבר הוא לפלא כיון שעל פי החשבון כמות החלקים שם היא גדולה יותר.
והפליא אותו ראש הישיבה כאשר מיד כששאלוהו אודות הנ"ל חישב את הדבר ואמר: כי לפי החשבון היה התוצאה צריכה להיות תשע"ה (775) חלקים וכנראה המדפיס הבחור הזעצער טעה וחשב שמדובר בתשעה חלקים בלבד והוא החליף תשע"ה בתשעה חלקים בודדים. איזו הברקה!
והנה חתני שי' התקשר לאותו הכותב שכתב את הסיפור ואמר לו: "אני לומד את הרמב"ם לאור תקנתו של הרבי מליובאוויטש כבר עשרות שנים וקרוב לארבעים פעם עברתי על כל הרמב"ם כולל הלכות קידוש החודש ואין שם כלל את סכום החלקים של תשע"ה. המספר של 775 חלקים אינו מופיע בכל עשרים הפרקים של קידוש החודש.
בתחילה אותו עורך ניסה להתחמק וענה לו וכי אתה בקי בכל הלכות קידוש החודש הרבות? ומנין לך שאין בכל אלו את סכום החלקים הנ"ל. חתני ענה לו בצורה בוטחת ונחרצת ביותר שהוא עומד מאחורי אמרתו והציע לו ש'אדרבה' בוא ונעבור ביחד על כל ההלכות הללו ותווכח שאין מספר כזה כלל.
אותו עורך אמר שהוא יבדוק את הסיפור ממקורו ויברר את הנ"ל ויחזור אליו וכמובן שעד לרגע זה הוא לא חזר אליו... וכדאי היתה הערה זו כדי להמעיט מהדמות הנ"ל של אותו ראש ישיבה משום שבשנים קדמוניות הוא היה מאלו שדיברו סרה ברבינו נשיאנו.
*
שוב מעשה באחד מראשי הישיבות הגדולות הליטאיות בירושלים הנחשב מאוד וכנראה יהיה בעתיד מראשיהם ומגדוליהם של הציבור החרדי.
בסרטון שהתפרסם לאחרונה ונפוץ בכל אתר ואתר אמר אותו ראש ישיבה ב'דרשת אלול' המרכזית שלו בשנת תשפ"ה שהרמב"ם בהל' תשובה נקט לשון חריגה כשאמר שתקיעת שופר אף על פי שהיא גזירת הכתוב ואין בה טעם אבל רמז יש בו של ישנים קומו משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם.
הוא שאל בפאתוס מה לרמב"ם ולרמזים? והרי בכל ספרי הרמב"ם למיניהם אין הרמב"ם נוקט כלל בלשון רמז ואינו עוסק כלל ברמזי התורה ולאחר מכן ביאר מה שביאר.
וגם כאן דאג חתני להביא לידיעתו של אותו ראש הישיבה שהרמב"ם נוקט כמה וכמה פעמים בלשון רמז ומביא אותו בכמה מקומות בספריו ביד החזקה.
כיון שזכר שיש כמה מקומות שהרמב"ם מתבטא שיש כאן רמז הוא גם חיפש במנועי החיפוש ומצא רשימה ארוכה ומכובדת שבהן הרמב"ם הזכיר רמזים.
א) הלכות תלמוד תורה - אמרו חכמים דרך רמז זאת התורה אדם כי ימות באהל אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו באהלי החכמים.
ב) הלכות מאכלות אסורות - ורמז לה כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש וטהר ומפי השמועה למדו שאינו מדבר אלא בטהרתן מידי גיעולי עכו"ם.
ג) הלכות שאר אבות הטומאות - טומאת ע"ז מדברי סופרים ויש לה רמז בתורה הסירו את אלהי הנכר אשר בתוככם והטהרו והחליפו שמלותיכם.
ד) הלכות שאר אבות הטומאות - וכל המעלות של דבריהם הם. ורמז יש למעלה זו בתורה כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת אמרו חכמים כל מה שבכף הרי הוא כגוף אחד. אפילו שאין לו תוך מצרף מה שעליו לקדש.
ה) הלכות מקוואות - אמרו חכמים טבל ולא הוחזק כאילו לא טבל. ואעפ"כ רמז יש בדבר כשם שהמכוין לבו לטהר כיון שטבל טהור ואע"פ שלא נתחדש בגופו דבר כך המכוין לבו לטהר נפשו מטומאות הנפשות שהן מחשבות האון ודעות הרעות. כיון שהסכים בלבו לפרוש מאותן העצות והביא נפשו במי הדעת טהור.
ו) הלכות אבל - רמז לאבל שאסור בעשיית מלאכה. זה שנאמר והפכתי חגיכם לאבל מה חג אסור בעשיית מלאכה אף אבל אסור בעשיית מלאכה.
הנה כי כן הרמב"ם, התבטא במקומות רבים על ה'רמזים' שיש בתורה ומי שזוכר אותם היטב הוא חסיד חב"ד המקושר לרבי וממלא הוראותיו בלימוד הרמב"ם. הרבי נתן לנו מתנה בתקנת לימוד הרמב"ם בכך שבקיאותו של אברך צעיר בכל י"ד חלקי הספר של משנה תורה היא גבוהה מבקיאותו של ראש הישיבה הגדול שלפי דעתו הוא שולט בתורת הרמב"ם.
*
ולסיום אקנח בסיפור שכבר סיפרתי בעבר על כך שבאחת הלילות טלפן הטלפון הציבורי בישיבת תורת אמת וא' הבחורים הרים את השפופרת ומן העבר השני שמע ששואלים היכן נמצאים דיני כיבוד אב ברמב"ם? להזכירכם כי מדובר בתקופה שעדיין לא היתה אפשרות לחפש במחשבים כפי שהיא היום.
הבחור מיד ענה לו כי ההלכות הללו נמצאות בהלכות ממרים! אותו איש הודה לבחור מקרב לב ואמר לו כי הוא מגיד שיעור באחת הישיבות והוא מחפש למעלה משעה את ההלכות הללו ברמב"ם והוא לא מוצא עד שעלה בדעתו שבטח חסידי חב"ד אמורים לדעת שכן הם לומדים בקביעות את הרמב"םו ולכן הוא התקשר לישיבת חב"ד בירושלים כדי למצוא את מבוקשו.
להערות והארות אשמח ואשיב לדורשיי במייל: menorabadarom@gmail.com
ובווצאפ 2711532-052
וכי אין יכולת לפרסם דברים שלא בדרך השלילה?
7
1
מאפשרים לכם לקבל
