"האירועים הקשים המחישו הצורך בהסדרה": מנסח החוק מסביר
האם תם עידן ההיטפלות וההצקות לדוכני התפילין של חב"ד במרחב הציבורי? בתחילת השבוע, ועדת שרים לחקיקה אישרה את החוק של ח״כ גלית דיסטל מהליכוד: ״הגשמת הזהות היהודית במרחב הציבורי״.
החוק שאושר נועד להבטיח את זכותו של כל יהודי לבטא את אמונתו במרחב הציבורי, תוך שמירה על עקרון החירות והאחריות הציבורית, והוא קובע כי אין לגורמים שלטוניים סמכות למנוע או להפריע לביטויי יהדות מובהקים כגון תפילה, הנחת תפילין או קביעת מזוזה.
הרצל קוסאשוילי בתכנית 'ליל שישי' של COL, בשיחה עם אורן הניג, מנכ"ל 'מרכז יכין' שיספר על מאחורי הקלעים של הצעת החוק החדשה וניסוחה על ידי חברי המכון.
הניג, שעמד מאחורי ניסוח הצעת החוק יחד עם צוותה של דיסטל, מסביר כי מדובר ביוזמה שנולדה מתוך מציאות שבה חסרה בישראל תשתית חוקית המסדירה את הביטוי היהודי במרחב הציבורי. לדבריו, "מרכז יכין", הפועל מזה שלוש שנים כמכון מחקר אסטרטגי העוסק בנושאי לאומיות וזהות יהודית, נענה לפניית חברת הכנסת דיסטל וסייע בגיבוש הנוסח המשפטי מתוך הבנה כי אין כיום עוגן חוקי ברור לזכויות הללו.
הניג מתאר את התהליך שהוביל לחקיקה ואומר כי האירועים הקשים שנראו בשנים האחרונות – החל מעימותים סביב תפילות יום הכיפורים בתל אביב, עבור בהצקות לשליחי חב"ד בעמדות התפילין וכלה במנהלים שאסרו על תלמידים להניח תפילין בתחומי בתי הספר – המחישו את הצורך בהסדרה. "גילינו שאין הגדרה מה נחשב לגיטימי ומה נתון לשיקולו של בעל סמכות מקומית", הוא מסביר. "החוק בא להבהיר שאין רשות לראש עיר או למנהל מוסד למנוע תפילה, הנחת תפילין או קביעת מזוזה בשם מדיניות או השקפה אישית. במדינת היהודים מותר להתפלל ולהניח תפילין – זה יסוד בסיסי".
להאזנה לריאיון המלא:
לדבריו, יש להבחין בין מקרים של ניהול מרחב עירוני או חוקי עזר הנוגעים להיבטים טכניים, לבין עצם זכותו של אדם או קבוצה לבטא את יהדותם. "ראש עיר יכול להסדיר ענייני רעש או בטיחות", אומר הניג, "אבל לא לומר שבמרחב הציבורי לא תתקיים תפילה יהודית בהפרדה. זה בדיוק מה שהחוק בא למנוע".
באשר לשאלת ההשפעה על נושאים שקשורים למחלוקות דתיות אחרות, כמו סוגיית רחבת הרפורמים בכותל, מבהיר הניג כי החוק אינו עוסק בכך. "הוא אינו משנה את הסטטוס קוו במקומות הקדושים", הוא מדגיש. "אם יש קהילה שמתפללת בדרך מסוימת שנים רבות – החוק אינו בא לשנות זאת. מטרתו אחת: להבטיח שמדינת ישראל תישאר נאמנה ליסוד המשותף לכולנו – הזהות היהודית".
החוק, שאושר בוועדת השרים, יועבר כעת לקריאה ראשונה בכנסת ולאחר מכן לדיונים בוועדת החוקה, במטרה להגיע לאישורו הסופי בקריאות שנייה ושלישית. הניג מביע תקווה כי הכנסת תחזור לפעילות סדירה ותאפשר לקדם את ההצעה במהרה.
"עשינו את הצעד הראשון, ועצם העובדה שוועדת השרים קיבלה את הצורך מלמדת שיש הבנה רחבה בחשיבותו של הנושא", הוא מסכם.
מאפשרים לכם לקבל
