הכל על רדיולוגיה: בדיקות אם-אר-איי, סי-טי ואחרות
סדרה בריאותית כאן במרכז התקשורת החב"די COL, עם מומחי המחלקה לייעוץ והכוונה רפואית של ארגון 'לב חב"ד' - זרוע הרפואה של צעירי אגודת חב"ד בישראל המפעיל מערך נרחב של עזר וסיוע למאושפזים ומלווים במרכזי הרפואה ברחבי הארץ, ומאגד את פעולות כלל השלוחים הפועלים בבתי הרפואה.
פרק 8
רדיולוגיה (דימות)
ראיון מרתק עם פרופסור יעקב סוסנה, מנהל אגף הדימות במרכז הרפואי 'הדסה' בירושלים, מומחה לרדיולוגיה אבחנתית וסגן דיקן
בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית.
מה זה דימוּת?
דימות - בהקשר הרפואי - הוא שימוש במכשירים מתקדמים שמאפשרים לקבל תמונה של האברים הפנימיים בגוף, בלי פתיחה פולשנית שלו כמו בניתוח. יש טכנולוגיות מאוד מתקדמות שבעזרתן אפשר לקבל תמונת מצב טובה של הגוף, וכך אפשר לאבחן ולדייק את הטיפול הנדרש.
מתי כל זה התחיל?
קרני הרנטגן התגלו בשנת 1895. הצילום הראשון היה של כף היד של אשתו של וילהלם רנטגן, פיזיקאי גרמני שגילה את טכניקת הצילום הזאת, שנקראת על שמו. מהר מאוד היא התפשטה כמו אש בשדה קוצים. הטכניקה הזאת היא הבסיס לבדיקות רפואיות רבות, כמו: סי-טי, צנתור וירטואלי ועוד.
בנוסף יש שתי בדיקות רפואיות מרכזיות שבהן נערך דימות, והן:
- אם אר איי – סריקה של חלל הגוף שנעשית באמצעות תהודה מגנטית.
- אולטרסאונד – בדיקה שנעשית באמצעות גלי קול.
אפשר לומר שההתקדמות הטכנולוגית המשמעותית הזאת התחילה לפני כ-50 שנה, ומאז היא כמובן מואצת ומתפתחת.
חשוב להבין את המהפכה שהביא איתו הדימות הרפואי:
בעבר, בכל סיטואציה רפואית סבוכה, היה צורך לערוך ניתוח פולשני שבו היו בודקים את חלל הגוף והאיברים הפנימיים. כך היו מחפשים ומזהים את מקור הבעיה ומטפלים בו.
כיום אין צורך בכל זה ואפשר לערוך סריקה תוך דקות ספורות, ולקבל תמונת מצב מדויקת של האברים הפנימיים.
מה אנשים לא יודעים בהקשר הזה?
אנשים נוטים לחשוב שאם-אר-איי זאת בדיקה טובה יותר מסי-טי. זה נכון רק במקרים מסוימים.
בטיפול בטראומה למשל או בסקירה אחרי תאונת דרכים, בדיקת סי-טי טובה יותר. לעומת זאת, כדי לראות את מבנה העצמות, המוח, עמוד השדרה והמפרקים – אם-אר-איי טובה יותר.
יש הבדלים נוספים ביניהן: בדיקת סי-טי מהירה יותר באופן משמעותי (כ-5 דקות בלבד) וסורקת אזורי גוף רבים. אם-אר-איי לעומתה מתמקדת באזור מסוים בגוף, ואורכת זמן רב יותר (בין חצי שעה ל-40 דקות). הפער בזמן הבדיקה הוא הסיבה לכך שלסי-טי התורים קצרים יותר, כי היא נעשית במהירות גבוהה יחסית.
לסיכום: בכל אחת מהן יש יתרונות וחסרונות, והבדיקה נקבעת לאור מכלול הנתונים.
מה אומרים למישהו שפוחד מהקרינה בבדיקת סי-טי?
יש אמנם קרינה בבדיקת סי-טי, אבל חשוב לדעת שיש תכונות שמפחיתות אותה משמעותית. בכל אופן, צריך לבחון נזק מול תועלת. אם לדוגמה אדם מבוגר נפל ויש חשש לדימום במוח, ודאי שראוי לערוך בדיקת סי-טי שעשויה להציל את חייו, ולא לחשוש לנזק עתידי מהקרינה בזמן הבדיקה.
מה התפקיד של רדיולוג?
התפקיד של הרדיולוג מאוד חשוב, למרות שהרדיולוגים נמצאים מאחורי הקלעים ולא לצד הרופאים המטפלים.
קודם כל כדאי לדעת שכדי להיות רדיולוג נדרשות 13 שנות למידה והתמחות: 7 שנות לימודי רפואה, התמחות של 5 שנים ברדיולוגיה + שנה-שנתיים של תת התמחות בתחום הספציפי שבו מומחה הרדיולוג.
רדיולוג הוא זה שמקבל את תמונת הדימות, מאבחן אותה, מנתח היטב את הממצאים בשקלול הרקע הרפואי של המטופל, וקובע את תוכנית הטיפול ואת דרכי הביצוע שלה.
לשם פענוח התמונה והענקת האבחון המדויק נדרשים ידע ומיומנות רבים. לכן לכל תחום רפואי יש התמחות רדיולוגית ספציפית. אני למשל רדיולוג שמתמחה באזורי הבטן והאגן, ואני לא אפענח דימות של ילדים, כי זאת מומחיות שונה.
לפעמים צריך גם חוות דעת נוספת, כדי לדעת אם כדאי לנתח וכדומה. חשוב מאוד גם לקחת בחשבון את הרקע הרפואי של המטופל, שיש לו השלכה משמעותית על קביעת הטיפול המומלץ.
מה השפעת הבינה המלאכותית על התחום הזה?
הבינה המלאכותית אחראית למכשור חדיש ומשוכלל, שמסייע לנו בתחום הזה. היא עוזרת לרדיולוג לגלות מצבים מסוימים. לא הייתי אומר שהיא מאיימת על המקצוע שלנו, אבל היא בהחלט תורמת רבות.
מה עושים עם אנשים עם פחד ממקומות סגורים בבדיקות כאלה?
הבדיקות האלה אכן קשות לאנשים כאלה, כי הן נעשות בתוך חלל סגור שבו שוכב המטופל בזמן הטיפול. זה קשה במיוחד בבדיקת אם-אר-איי, שבה המטופל נדרש לשכב לפחות חצי שעה, ללא תנועה.
בשביל אנשים כאלה יש לנו גם מכשירים פתוחים. הבעיה בהם היא שהתמונה שמתקבלת היא גרועה יותר בחס למכשירים הסגורים. בנוסף לכך הבדיקה בהם לא מתאימה לכל בעיה.
פתרון נוסף שיש לנו הוא הרדמה. הפתרון הזה מקובל מאוד כשעורכים בדיקות כאלה לילדים, שהשכיבה הממושכת ללא תזוזה קשה מאוד עבורם. לשם כך יש לנו צוות ייעודי שאחראי לעשות את זה בצורה הכי נעימה שאפשר.
האם נעשות לפעמים בדיקות מיותרות?
כן. אנחנו מנסים למנוע אותן, אבל זה קורה. לפעמים זה נובע מהלחץ של המטופל או בני משפחתו.
האם הזמינות של הבדיקות האלה תשתפר?
תמיד כדאי לקוות לטוב, אבל אני לא בטוח.
אנשים חושבים שאם המכשור יגדל, הזמינות גם תגדל, אבל צר לי לומר שזה לא מדויק. גם אם יהיו עוד 10 מכשירים כאלה ברחבי הארץ, הזמינות לא תשתנה, כי יעשו פשוט יותר בדיקות.
מסר לסיום.
חשוב מאוד להקפיד על ציווי התורה ''ונשמרתם מאוד לנפשותיכם''. לא לדחות בירורים רפואיים. גילוי מוקדם של מחלות מסוימות הוא קריטי במקרים רבים. לאנשים שמעשנים לדוגמה מומלץ לעשות בדיקת סי-טי חזה.
הבדיקות האלה פשוט מצילות חיים.
באדיבות מערכת 'בריא עדיף' של המחלקה לייעוץ וההכוונה הרפואית של לב חב"ד
ניתן לפנות למוקד הייעוץ וההכוונה הרפואית
בטלפון ובווטסאפ למספר 03-56666-80
אתר לב חב"ד>>>
לב חב"ד הוא פרוייקט מבית צעירי אגודת חב"ד
מאפשרים לכם לקבל
