הרב וישצקי סיפר: כשר' מענדל העביר לו סדנה מהירה בביזנס
היום - כ' תשרי - הוא יום הולדתו ה-108 של מורנו המשפיע הדגול רבי מענדל פוטרפס ע"ה, ואתמול בסוכה כאשר התוועדנו נקשרה דמותו האגדית בדמות נוספת נפלאה שהלכה מאתנו בימים האחרונים.
כוונתי לר' מיכל וישצקי ע"ה שהלך מאתנו בחטף וסיפורים צבעוניים רבים על ר' מענדל שמעתי ממנו ולא רק אני.
הפעם האחרונה בה נפגשנו היתה בעת בר מצוה לנכדי הת' מנחם מענדל זקלס בכ"ג מנחם אב באלעד. אני הגעתי לשם כסבא והוא הגיע כדודו זקנו של החתן. לא חלמתי שזה המפגש האחרון בינינו ולא פללתי שאלו הן התמונות האחרונות שלנו ביחד.
הוא התיישב בשולחן המכובדים וכמובן שהחלנו לשוחח כמו בכל מפגש שלאחר דרישת שלומו והתעניינות בבריאותו עברנו לשיחת חולין של חסידים ואתה מצפה לשמוע ממנו עוד איזה סיפור או אימרה מבריקה ומחודדת.
את שנות נערותו עשה ר' מיכל בין היתר בטשערנוביץ' ושם התחנך על ברכיו של ר' מענדל. ר' מענדל ישב במאסר באותן השנים לצד אביו של ר' מיכל, החסיד רבי משה וישצקי. ר' מענדל השתחרר מוקדם יותר מר' משה. ר' מענדל הרגיש אחריות כלפי ילדיו של חבירו הטוב בלב ובנפש והשתדל להרביץ בהם חסידות ומשקה.
היה זה באחת ההתוועדויות, ור' מענדל השקה את ר' מיכל כהוגן ואולי שלא כהוגן. ה'לחיים' השפיעו מאוד על ר' מיכל ולמחרת הוא קם כשהוא אינו בקו הבריאות. ר' מענדל סעד אותו כמה ימים עד שחזר לאיתנו. הוא הכין לו תה עם לימון ודאג שישתה אותו עד שהבריא כליל.
מסיפורו של ר' מיכל הבנתי שר' מענדל דאג לו כאב לבנו ממש.
פעם סיפר לי ר' מיכל שבתור נער הוא עבד לפרנסתו בהרכבת חלקים ואביזרים ובאיטום צינורות. באחד הימים קרא לו ר' מענדל שיתקן לו דבר מה בביתו. הנער מיכל הגיע ועשה את הנדרש ותיקן את הטעון תיקון. ר' מענדל רצה לשלם לו ואילו הוא סירב לקחת ממורו ורבו. הוא שמח על ההזדמנות להשיב לרבו מעט מן המעט ממה שמגיע לו.
ר' מענדל התעקש ולא ויתר לו עד שהנער הסכים לקחת את שכרו. לאחר מכן אמר לו ר' מענדל היה לי חשוב לחנך אותך שכאשר מתפרנסים צריך לחשוב על פרנסה. אם תתחיל לעזור לזה ולזה פרנסתך תפגע. תהיה נדיב לב אבל פרנסה לא תהיה לך!
את ר' מיכל הכרתי שנים רבות בעיקר בגלל שכנותו לאחי הרב מענדל אייזנבך בכפר חב"ד. הם היו לומדים ביחד חסידות בחברותא במשך שנים. הם גם נולדו באותו יום בב' ניסן.
מאוחר יותר כאשר בתי נישאה לחתני הרב חיים זקלס בן בתו של רבי משה וישצקי הפכנו להיות ידידים מחותנים ולא אשכח את ביקורו של ר' מיכל באילת עת הגיע למסיבת השבע ברכות אלינו והתוועד בחיילא יתיר.
כפר חב"ד הוא ישוב הצבוע בגוונים מאוד מיוחדים כשכל אחד מהדמויות המתגוררות בו מוסיף לו את הגוון היחודי שלו. ר' מיכל וישצקי היה אחד מהגוונים היחודיים של כפר חב"ד ותמיד חשבתי שמן השמים שלחו אותו לכפר חב"ד כי הגוון שלו התאים רק לכפר ולא לשום ישוב חב"די אחר. עכשיו בהולכו מאתנו חסרה הקשת את הצבע המיוחד שלו והיא חיורת ופחות זוהרת.
רוחו הצעירה היתה מפליאה. בהתוועדויות בבית מנחם היו בני גילו חוברים אחד לשני ומשוחחים על הנושאים שמעניינים בדרך כלל את המבוגרים אבל ר' מיכל לא היה במועדון שלהם. הוא תמיד השתחל בין הצעירים והם נהנו מסיפוריו ומהתבטאויותיו השמורות רק לו.
תחסר לנו ר' מיכל והמלים הנוצצות על מצבתך ש"היה לך חוש בלהיטיב עם הזולת" חרוטות לנצח על לוח לבנו ובקרוב נפגש בתחיית המתים יחד עם כ"ק אדמו"ר שכה אהבת ולא נפרדת ממנו בבואך לעולם ובצאתך.
מאפשרים לכם לקבל
