החסיד עם השטריימל סינן: כזה דבר אפשר לראות רק בחב"ד
כידוע ליודעים, תורת החסידות בעצם לא באה לחדש דבר כי אם באה להאיר, לחזק ולהעצים את כל אותם דברים שיש לחזקם ביתר שאת וביתר עז וכפי שביאר רבינו בקונטרס ענינה של תורת החסידות.
לאחרונה שמתי לב שאחד הדברים הנפלאים שחסידות חב"ד חיזקה והעצימה היא אמירת תהילים!
ראשית דבר, בכמות התהילים הנאמרת מידי שנה. חסידי חב"ד נוהגים לומר 30 פעם בשנה (פשוטה) את התהילים. מידי חודש אומרים פעמיים הן בחלוקת הפרקים לימי החודש והן בשבת מברכים הרי לך 24 פעמים. הוסף על כך פעמיים בראש השנה, פעם נוספת בחלוקת ג' פרקים בחודש אלול והימים הנוראים, פעם ביום כיפור ופעם נוספת בהושענה רבה ויש לנו 29 פעמים. הרבי גם ביקש שביום הולדתו של האדם יאמר את ספר התהילים כולו במידת האפשר וכך אנו סוגרים 30 פעם אמירת התהילים בשנה. ואם אומר התהילים גם ביום ההולדת החסידי שלו הוא אומר 31 פעם.
בדקתי בכמה מן החוגים החסידיים האחרים כמו בגור, בבעלז, בסלונים ובביאלה שגם שם נוהגים לומר תהילים ומספר הפעמים נע בין 10 פעמים בשנה לבין 20 ובחב"ד אמירת התהילים עולה על כולנה.
כמו כן שמתי לב לעובדה נוספת שברוב האמירות אצל אחרים הן מחולקות ואין נוהגים כמעט לאמר את כל התהילים בחדא מחתא ואילו בחב"ד רוב הפעמים שאומרים תהילים הם מתחילת הספר לסופו ומיעוטם נאמרים בחלוקה הפרושה על פני כל החודש.
כל זה הוא באשר לכמות התהילים הנאמרת במחננו ובכרמנו וישנה גם עובדה מעניינת נוספת בנוגע לאמירת התהילים בליובאוויטש שיש בזה הקפדה מיוחדת וכל אשר בשם חסיד חב"ד ייקרא לא יוותר על אמירת התהילים אם זה בגלל אמירת החת"ת או בגלל ההוראה של הרבי הקודם שהרבי דאג להשרישה בקרב החסידים והדפיסה בהיום יום (כ"ה שבט) שאמירת התהילים היומית ושל שבת מברכים נוגעת לו ולבניו ולבני בניו.
זכורני שא' מגדולי חב"ד בזמננו שהתקרב בעשור הרביעי לחייו לחסידות חב"ד התבטא פעם עד כמה שהיה קשה לו להסתגל לתקנה המחייבת את אמירת התהילים ברצף מעת לעת, דבר שלא הכיר אותו בחוג שממנו הגיע.
הדבר גם לא הסתדר לו מבחינת מהותה של חסידות חב"ד שיש להבין ולהשיג בשכל ובהבנה כל דבר וענין ודוקא באותו תנועה שמקצרת בריבוי תפילות ואמירות שאחרים מאריכים בהם, דוקא היא מרבה מאוד באמירות התהילים.
הרבי החדיר בחסידים את החשיבות הגדולה באמירת התהילים גם בשיחות הקודש וגם בכך שהוא עצמו השתתף בכל אמירות התהילים הנאמרות בציבור. היו דברים שהרבי לא היה אומר אותם בהיכל הקודש אלא בחדרו הק' כמו אמירת תיקון ליל שבועות אבל לאמירת התהילים הן בשבת מברכים והן בזמנים אחרים הרבי היה נשאר בבית המדרש ואומרם עם הציבור.
אני זוכר איך שבשנת הקבוצה היינו רצים מידי שבת מברכים בבוקר מוקדם למקוה ולהגיע ל-770 לפני השעה היעודה כדי שלא יווצר מצב שהרבי נכנס לבית הכנסת בטרם בואנו. כשהרבי היה מגיע לאמירת התהילים עדיין הקהל היה דליל ועד לסיום האמירה בית המדרש כבר היה מלא מפה לפה.
באחת משיחות הקודש הרבי התבטא ואמר שכאשר משיח יבוא הוא ישאל כל אחד מהחסידים על כמה יהודים השפעת וכמה מהם שידלת שיאמרו את התהלים בשבת מברכים.
החשיבות והנחיצות של אמירת התהילים אכן נדבקה בכל חסידי חב"ד באשר הם לא רק אצל ראשיכם זקניכם אלא גם אצל חוטבי עצים ושואבי מים. אמירת תהילים בשבת מברכים היא חדרה לקרבם והיא חלק בלתי נפרד מעבודת השבת של כל אחד ואחד באשר הוא.
לפני כמה שנים שהיתי באחת משבתות הקיץ בנאות דשא בא' מערי מדינות אירופה והיה זה ביום שבת מברכים של חודש אב. בין הקבוצה הנופשת שם היה אחד שמשתייך לחסידות חב"ד בהגדרתו אך לאו דוקא שהקפיד על קלה כחמורה ובגלל נסיבות שונות היה מיקל בכו"כ ענינים.
והנה ביום השבת קודש בבוקר הוא קם השכם מוקדם ולבש את הסירטוק וכשהוא חגור באבנט נעמד באחת הפינות ואמר את כל התהילים מתחילתו לסופו במשך כשעתיים מבלי שהפסיק בדיבור כלל.
מאוחר יותר כשהתעוררו חבריו לנסיעה כדי להצטרף לתפילת השבת הם סובבו סביבו עם כוס קפה וניסו לגרור אותו כמה פעמים לשיחת חולין כדרכם לא בקודש והוא הפתיע אותם כשסימן להם שהוא מקפיד לא לדבר עד שיסיים את כל התהילים!
בין הנופשים שם היה יהודי חסידי עם שטריימעל שהביט עליו בהשתאות ואמר לי באידיש: "תופעה כזו יכולה להיות רק אצל חסידי חב"ד, במקומות אחרים או שאתה שם או שאתה לא שם, לראות אותו אומר את כל התהילים מתחילתו ועד סופו זה לראות ולא להאמין".
בהמשך היום הוא אמר לי אותו אברך שאמירת התהילים אצלו היא חוק ולא יעבור ומאז שהוא למד בתומכי תמימים התהילים בשבת מברכים הם קודש קודשים אצלו ואף הוא הצליח להיות דוגמא חיה לאחרים וכמופת לרבים.
ואם באמירת התהילים עסקינן אוסיף כאן אפיזודה מעניינת שפעם אמרתי תהילים בשבת מברכים בישיבת תורת אמת בירושלים וכיון שמצאתי ספר תהלים באותיות גדולות ומאירות עיניים בחרתי לומר בו ואחד משלוחי הקודש בירושלים שראה אותי אומר בו את התהילים גער בי ואמר לי שאין זה מתאים למקושר לומר תהילים בספר שאינו "תהילים אהל יוסף יצחק".
ואכן בהקדמת ספר תהילים זה נכתב: "וכדי לעורר ולהמשיך זכותו עלינו שנתעורר באמירת התהילים בתשובה אמיתית ושתתקבלנה תפילותינו לרצון, קראנו להוצאת תהילים זה על שמו בשם "אהל יוסף יצחק".
ואקנח באימרה החסידית המפורסמת האומרת ששלשה דברים צריכים להיות חמים: כוס תה, מקוה ופרק תהילים. ונרמז בראשי תיבות חב"ד: "חם ליבי בקרבי - בהגיגי תבער אש - דברתי בלשוני.
ועל ידי אמירת התהילים תתעורר חבצלת השרון לשיר בקול נעים גילת ורנן כבוד הלבנון ניתן לה הוד והדר בבית א-לוקינו במהרה בימינו אמן סלה.
מאפשרים לכם לקבל
