אם לפעמים הטור לא הכי מרתק ומענג אתכם, לא נורא. זו הסיבה
בשבוע שעבר כתבתי בטור זה על איסור השגת גבול הנאמר גם בפרשתנו פרשת כי תבוא: "ארור מסיג גבול רעהו" והוספתי שהרבי היה מזהיר מאוד באיסור חמור זה.
קיבלתי תגובות רבות בענין. אחת מהן היתה שנכתבה אליי ע"י כמה מדוע אני כותב "השגת גבול" ולא "הסגת גבול" כמ"ש בתורה עם ס ולא עם ש, "לא תסיג גבול רעיך", "ארור מסיג גבול רעהו" ולכל אלה ששאלו זאת אני עונה שאני הולך בדרך אדה"ז שאמש היה יום הולדתו בח"י אלול והוא כותב בשולחן ערוך שלו "הלכות הפקר והשגת גבול" ולא רק הוא אלא כל גדולי ישראל כתבו כן השגת גבול בש ולא בס'.
תגובה נוספת מעניינת קיבלתי בנושא "השגת גבול" מאת הרה"ח ר' חיים שאול ברוק, ששלח לי פתק מהרבי שמאשר את רוח הדברים שכתבתי בטור וזה תוכנו של הפתק:
"הפליגה תורה ובפרט בתורת החסידות - בשלילת ענין המחלוקת ובענין דהשגת גבול (מי"א "הברוכים" (בפ' תבוא))
זה מכו"כ שנים שהו"ל במדינתם כו"כ ענינים מ"קה"ת" -
ובוודאי תומ״י יפסיק התעסקותו בכ״ז, ויודיע עד"ז בהקדם. ות"ח.
גודל השלילה וחומרתה נזכר בקיצור נמרץ לעיל - ומבהיל שמכניסים לזה הדפסת דברי רבותינו נשיאינו!!
הפ״נ יקרא עה״צ. כולל שיעשה הנ״ל מתוך שמחה ובשלימות".
זוהי תשובה מכוננת ומטלטלת של הרבי לאדם שכנראה הדפיס ספרים של קה"ת באופן של השגת גבול, והרבי מעיר לו מחד ומוכיח אותו על מעשיו ומאידך הרבי מבקש ממנו שיפסיק את ההתעסקות הזו מתוך שמחה!
זה מחזק את דבריי שכתבתי שהרבי לא (רק) הוכיח את חסידיו שלא יעברו על איסור חמור של השגת גבול אלא יותר מתוך דאגה וחיבה לחסידיו מצא לנכון למנוע מהם דבר שהוא מתוך י"א ה"ברוכים", כדי שח"ו ושלום לא תדבק בהם ה"ברכה".
*
בטור מס' 301 הזכרתי את מעלת מס' ה-300 ואת תשובת הרבי להרב יוסף וינברג ע"ה בנדון. הרבי כתב לו: "מצו"ב ש להצלחה נוספת - לחלק לצדקה בבראזיל.
ויהא כהנ"ל באופן דגוזמא דקדושה (תמיד כ"ט, ב) וידועה תשובת הרמ"ע שכן הוא באמיתית הענין. אזכיר עה"צ".
ושאלתי את הקוראים מהי היתה תשובת הרמ"ע מפאנו הידועה? וגם כאן קיבלתי תגובות רבות ששלחו אותי לתשובה עג - דברו חכמים בלשון הבאי. "וכבר פירשו מרי דאגדתא כי ערים גדולות ובצורות בשמים הוא כמשמעו שהן בצורות במרום שאין ע' שרים של מעלה נכנסים באוירה של ארץ ישראל".
הנה מדבריו של הרמ"ע מפאנו שלא רק חכמים דברו בלשון הבאי אלא גם התורה דיברה בלשון הבאי ועכ"ז זה גם כפשוטו מכאן אומר הרבי להרב וינברג שאף שמספר שלוש מאות הוא מספר של גוזמא, אבל ניתן גם להצביע על המס' הזה שהוא כפי שהוא באמיתיותו ובשלימותו..
אחד הקוראים אף כתב לי שהמשפיע המופלא רבי יואל כהן ע"ה היה מזכיר בהתוועדויות שלו עם התמימים על כך שתורתנו היא תורת אמת מכל זוית ופינה והיה מביא כדוגמא לכך את תשובת הרמ"ע מפאנו אותה שמע מהרבי מהתוועדות שבסופו של דבר כל מה שהתורה וחז"ל אומרים הם כפשוטו ממש.
*
כיון שטור זה עוסק בהשלמות ובהארות על טורים קודמים אוסיף כאן ווארט יפה ששמעתי מא' מראשי ישיבות חב"ד ומחנך גדול לאלפי תמימים שהביע את חוות דעתו על הטורים שלי באוזני אחד מבני משפחתי.
הוא סיפר כי שאלו את בעל "אבן האזל" הלא הוא ר' איסר זלמן מלצר שכתב שבעה כרכים על הרמב"ם מדוע לא כתב חידושים ופירושים על כל הרמב"ם כולו?
וענה לשואליו שאם היה מקבל על עצמו לכתוב על כל הלכות הרמב"ם כולם הוא היה הופך להיות "בעל חוב" לרמב"ם וידוע שבעל חוב גובה מן הזיבורית מדין תורה (כמו בכתובת אשה אלא שחכמים תיקנו שיגבה מן הבינונית כדי שלא תנעול דלת בפני לווים). וכיון שאינני רוצה שיהיו קטעים על הרמב"ם שהן בבחינת זיבורית (או בינונית) לכן אני מעדיף שלא לכתוב אותם.
נהניתי מהווארט הזה שכן כל כותבי הטורים השבועיים מצויים בלחץ תמידי לכתוב את הטור השבועי שלהם והמחוייבות הזו דוחקת ולפעמים נועלת את ההשראה הנדרשת לפני כל כתיבת טור. אי לכך ישנם טורים שנכתבים מתוך לחץ של זמן או בתנאים לא נוחים ולכן אם לפעמים אתם קוראים את הטור והוא לא הכי מרתק ומענג אתכם, לא נורא. יום עידית ויום זיבורית. תבינו לליבנו.
*
שנת תשפ"ה הולכת ונשלמת ואל פתחנו מגיעה שנת תשפ"ו.
הרבי היה מגלה לנו בשנים קודמות את הראשי תיבות של כל שנה ועתה המלאכה נתונה בידינו ועל כן יואילו נא כל מנהלי הקבוצות למיניהן להעלות את השאלה לציבור הרחב כדי שכל אחד יעלה את רעיונותיו והגיגיו לראשי התיבות של השנה הבא עלינו לטובה.
תשפ"ו - תהא שנת פורצים וכובשים.
תשפ"ו - תהא שנת פלאות ודאי. (ע"ד תהא שנת משיח ודאי)
תשפ"ו - תהא שנת פרו ורבו (בגשמיות אבל גם ברוחניות הענינים).
בהצלחה.
להערות והארות אשמח ואשיב לדורשיי במייל: menorabadarom@gmail.com
ובווצאפ 2711532-052
מאפשרים לכם לקבל
