גם אם יש ספק קלוש - מהדבר הזה תברחו כמו שבורחים מאש
ידועים דברי רבינו נשיאנו על איסור השגת גבול שהוזכרו אין ספור פעמים, בעיקר לאנשים ששאלו על עבודה חדשה המזדמנת להם או שלוחים שרצו לצאת למקומות חדשים לפעול בהפצת המעיינות. לפעמים השליח שאיתר לו עיר חדשה או ישוב חדש היה צריך לחפש בזכוכית מגדלת אדם שפעל באופן מינורי כדי לוודא מולו שאין חשש להשגת גבול לאור הוראת הרבי אליו שיבדוק שאין בו חשש זה.
בהשקפה ראשונה נראה שהרבי ביקש לוודא שבדרך לפעול גדולות ונצורות לא יעברו על הלכה בשולחן ערוך ועל הוראת התורה שלא להסיג את גבולו של האחר, אך מכמה עדויות ששמעתי לא היתה זאת רק אזהרה לללכת בדרכים ישרות אלא משהו הרבה יותר עמוק.
שמעתי מהרב ירוסלבסקי שליט"א שהרבי שוחח עמו מאוד בחריפות נוראית על נושא השגת גבול בתוככי כרם חב"ד ועל חובתו לפעול כדי שלא יקרו מקרים כאלו בכל מקום שישמע שיש בו את החשש הזה.
ידועים דברי אדה"ז בסיום הלכות הפקר והשגת גבול שכותב שאף על פי שישנם מקרים שמותר לרדת לאומנות של חבירו אבל "ממדת חסידות שלא לירד לתוך אומנות של חבירו שנאמר ואת אשת רעהו לא טימא (ס"א לא עשה לרעהו רעה) ופירשו חכמים זה שלא ירד לתוך אומנות חבירו". רבים מהפוסקים הביאו את דברי אדמו"ר הזקן כדעה מחמירה ביותר בעניני השגת גבול.
אולי לכן אדה"ז מביא את הפסוק מתוך הגמרא "ואת אשת רעהו לא טימא" כדוגמא להשגת גבול שההשוואה ביניהם אולי נראית קצת מוגזמת? אין זאת אלא מפני שהשגת הגבול היא דבר חמור ביותר ולכן הוא נמנה בין האחד עשר הארורים הכתובים בתורה בפרשה הבאה ובין כמה מהם העוסקים בעריות נאמר גם "ארור מסיג גבול רעהו".
ואכן מסיפורים רבים על משיגי גבול שהכרתי אותם מקרוב נוצר אצלי הרושם שאנשים משיגי גבול חייהם ארורים ומקוללים. סיפורים אלו מצויים לדאבונינו גם בכרם חב"ד ואותם לא אעלה כאן מחשש שהם עלולים לפגוע באותם אומללים אך אספר סיפור נורא שאירע עם יהודי בר אוריין שאינו משתייך לחסידות חב"ד שהחל לפני כמה עשרות שנים לסחור בהדפסת חומשים לציבור הרחב. אותו סוחר הצליח במלאכתו והוזיל את מחיר החומש למחצית ממחירו בשוק וכך הותיר את כל מדפיסי החומשים מאחור שכולם רכשו רק מההוצאה לאור שלו.
כל ההוצאות לאור הידועות והמפורסמות ספגו הפסדים רבים והם ניסו לשוחח עמו שמלבד שהוא פוגע בהם כלכלית יש להם טיעון נוסף שהוא גורם זילות לחומשים בכך שהוא מוכר אותם במחיר עיתון. הם הסבירו לו כי אם ימכור במחיר סביר הוא ימשיך להרוויח באותה מידה מבלי להשתלט על כל השוק אך אוזניו היו אטומות.
כל הנסיונות לשכנעו עלו בתוהו באומרו שעוד לפני שהוא מסיים להדפיס את המהדורות שלו בעשרות אלפיהם הוא כבר נמכרים עד האחרון שבהם לסוחרי הספרים והוא המשיך בשלו.
האיש הלך וגדל והחל לרכוש רכוש נדל"ני אבל כנראה שהשגת הגבול שלו היתה בעוכריו. לאחר כמה שנים הגלגל התהפך עליו במהירות מסחררת ולא רק שהפך להיות עני ואביון הוא גם שקע בבור של חובות עצומים. החוג שאליו השתייך החל לאסוף עבורו כספים בכל פינה אפשרית כדי לנסות להעמידו על רגליו אך ללא הצלחה. צרות נוספות פקדו אותו ותושבי ירושלים הכירו אותו כסמל של "משיג גבול".
ישנם גם ציטוטים מעניינים של הרבי בנושא השגת גבול כמו "חב"ד לא תבנה מהשגת גבול" וכן אמירות לא קלות על מי שמשיג גבול. אחת מהן נמצאת בספר השיחות תשמ"ז ח"א (עמ' 289) ש"פ וארא ר"ח שבט אות ט' בנושא הקמת בתי חב"ד וכו'.
"ויש להוסיף (על דרך המוסר) בביאור המשך הכתוב 'ואיזה מקום מנוחתי', מכיון שיתכן 'בית אשר תבנו לי' שאינו 'מקום מנוחתי' חס ושלום, כאשר בנייתו קשורה עם ענין שהוא היפך השולחן ערוך, השגת גבול וכיוצא בזה (מצוה הבאה בעבירה). ולכן צריך להדגיש שצריך לבנות בית שיהיה 'מקום מנוחתי' על פי השולחן ערוך, כמובן וגם פשוט".
ויתירה מזו מוסיף הרבי (בתורת מנחם התוועדויות תשמ"ז ח"ב עמ' 337): "ומובן שכאשר בנין הבית הוא באופן של השגת גבול, הרי זה שולל את הענין ד'מקום מנוחתי', כי: נוסף לכך שאין הקב"ה משרה שכינתו בענין שנעשה היפך השולחן ערוך – מצוה הבאה בעבירה, הרי גם בפשטות – מכיון שהניזק (שהשיגו את גבולו ופגעו בפרנסתו כו') 'מרעיש עולמות' על כך שפגעו בו, הרי זה מבלבל כביכול למנוחת השכינה, 'מקום מנוחתי'".
שימו לב למשפט האומר: "כשהניזק מרעיש עולמות על שפגעו בו זה גורם לבלבל כביכול למנוחת השכינה!" מילים לא פשוטות.
לעניות דעתי אזהרותיו החוזרות והנשנות של הרבי בנושא השגת גבול הן לא רק לחזק אותנו בשמירת ההלכה אלא כאבא הדואג לבניו מתוך אהבתו אליהם הוא מזהיר אותם שיזהרו לשמור על חייהם לבל ייהפכו למקוללים ומלאי סבל וייסורים רבים.
גם בספק קלוש אם יש השגת גבול כדאי לברוח ממנו כמו מאש וכך להבטיח חיים מאושרים ומבורכים לאורך ימים ושנים טובות.
להערות והארות אשמח ואשיב לדורשיי במייל: menorabadarom@gmail.com ובווצאפ 2711532-052
מאפשרים לכם לקבל
