מערכת COL | יום כ"ו טבת ה׳תשס״ו 26.01.2006

ילדים ב-COL: פרשת וארא

כמידי שבוע, מפרסם COL מגזין שבועי לילדים: 'בשביל הילדים'. במגזין: פרשת השבוע מעובדת לילדים, סיפורים חסידי, מבט לגאולה, תשבצים ועוד. המגזין ב'כתבה מלאה'
ילדים ב-COL: פרשת וארא

השבוע היהודי

פָּרָשַׁת וָאֵרָא

 

"עֲבוּר מִי בְּעֶצֶם נוֹעֲדוּ הַמַּכּוֹת? אֶת מִי הָיוּ אֲמוּרוֹת עֲשֶׂרֶת הַמַּכּוֹת לְלַמֵּד לֶקַח?" – כָּךְ שָׁאֲלָה הַמּוֹרָה מִרְיָם בַּכִּתָּה. שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת הוּרְמוּ.

"כַּמּוּבָן, אֶת הַמִּצְרִים. הַמַּכּוֹת נוֹעֲדוּ לְהַעֲנִישׁ אֶת הַמִּצְרִים עַל הִתְעַמְּרוּתָם בִּבְנֵי-יִשְׂרָאֵל" – אָמְרָה נַעֲמָה.

"הַמַּכּוֹת נוֹעֲדוּ גַּם כְּדֵי לְלַמֵּד אֶת פַּרְעֹה מִיהוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הָאֲמִתִּי. דֶּרֶךְ הַיִּסּוּרִים שֶׁל עֲשֶׂרֶת הַמַּכּוֹת, הֻכְרַח פַּרְעֹה לְהוֹדוֹת שֶׁאָכֵן, יֵשׁ ה'" – טָעֲנָה חֶדְוָה.

"אוּלַי הַמַּכּוֹת נוֹעֲדוּ גַּם עֲבוּר בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל עַצְמָם?... לִגְרֹם לָהֶם לְהִתְרַגֵּשׁ, כְּשֶׁיִּרְאוּ אֶת יַד ה'..." – הִצִּיעָה מִיכַל.

 

יָפֶה אָמְרָה מִיכַל. אִם נִתְבּוֹנֵן בְּרַשִׁ"י בְּפָרָשָׁתֵנוּ נוּכַל לִרְאוֹת אֶת הַפֵּרוּשׁ הַבָּא: "וְכֵן מִדָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, מֵבִיא פֻּרְעָנֻיּוֹת... כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמְעוּ יִשְׂרָאֵל וְיִירְאוּ".

מָה? הַאִם יִתָּכֵן לוֹמַר שֶׁאֵרוּעִים מַסְעִירִים הַמִּתְרַחֲשִׁים בָּעוֹלָם, עִם אֻמּוֹת גְּדוֹלוֹת וַעֲצוּמוֹת, מַטְּרָתָם הַסּוֹפִית הִיא – לְעוֹרֵר אֶת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל?

כֵּן. כִּי הָעוֹלָם לֹא נִבְרָא אֶלָּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל וּבִשְׁבִיל הַתּוֹרָה, הֶכְרֵחִי אִם-כֵּן, שֶׁלְּכָל אֵרוּעַ בָּעוֹלָם, יִהְיֶה קֶשֶׁר לְעַם-יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה.

 

הַמְּתִיחוּת בַּמִּפְרָץ הַפַּרְסִי צָבְרָה תְּאוּצָה. עַד הֵיכָן יַגִּיעוּ שִׁגְיוֹנוֹתֶיהָ שֶׁל עִירָק? וְכֵיצַד תָּגִיב אִירָן? וְאֵיךְ תֵּחָלֵץ כְּוֵית? בַּיָּמִים שֶׁל עֶרֶב מִלְחֶמֶת הַמִּפְרָץ הָרִאשׁוֹנָה הָיָה הַכֹּל בִּלְתִּי-יָדוּעַ. הָעוֹלָם כֻּלּוֹ עָקַב בִּנְשִׁימָה עֲצוּרָה אַחֲרֵי הִתְפַּתְּחוּת הַמַּשְׁבֵּר. בַּיָּמִים הָהֵם בִּקֵּשׁ הָרַבִּי לְהַזְכִּיר לְכָל יְהוּדִי אֶת דִּבְרֵי הַמִּדְרָשׁ: "בָּנַי אַל תִּתְיָרְאוּ, כָּל מַה שֶּׁעָשִׂיתִי לֹא עָשִׂיתִי אֶלָּא בִּשְׁבִילְכֶם".

 

וּבְכֵן, עַתָּה אָנוּ יוֹדְעִים אֶת הַמָּקוֹם הַמֶּרְכָּזִי שֶׁיֵּשׁ לִבְנֵי-יִשְׂרָאֵל בְּכָל אֵרוּעַ עוֹלָמִי. מִכָּךְ נוֹבְעוֹת שְׁתֵּי מַסְקָנוֹת וְנָבִיא אוֹתָן כִּלְשׁוֹנָן בְּשִׂיחַת הָרַבִּי:

א) "לָכֵן אֵין לִבְנֵי-יִשְׂרָאֵל לְהִתְיָרֵא אֶלָּא לְהִתְחַזֵּק בְּבִטְחוֹנָם בַּה' וּלְהִתְאַמֵּץ יוֹתֵר בִּשְׁמִירַת הַתּוֹרָה וּמִצְווֹת בְּפֹעַל מַמָּשׁ כַּהֲכָנָה לַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה לָבוֹא בְּקָרוֹב מַמָּשׁ".

ב) "יֵשׁ לְהִשְׁתַּדֵּל אֲפִלּוּ בִּשְׁבִיל מְתֵי מִסְפָּר מִבְּנֵי-יִשְׂרָאֵל לְקָרְבָם לְתוֹרָה וּמִצְווֹת... שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עָשָׂה מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת וְאַדִּירוֹת בִּשְׁבִיל הַתּוֹעֶלֶת שֶׁתֵּצֵא אֲפִלּוּ לִמְתֵי מִסְפָּר בִּבְנֵי-יִשְׂרָאֵל... וְכָל-שֶׁכֵּן וְקַל וְחֹמֶר שֶׁכְּדַאי לְכָל אֶחָד וְאֶחָד לַעֲשׂוֹת כָּל הַתָּלוּי בּוֹ לְקָרֵב עוֹד אֶחָד שֶׁיָּנִיחַ תְּפִלִּין, וְיִשְׁמֹר שַׁבָּת, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה..."

 

ר' לֵיְזֶר שׁוֹקֵל לְהַפְסִיק אֶת הַשִּׁעוּר הַשְּׁבוּעִי בַּיִּשּׁוּב הַסָּמוּךְ. הֲרֵי מִשְׁתַּתְּפִים בּוֹ רַק אַרְבָּעָה יְהוּדִים – הַאִם שָׁוֶה הַמַּאֲמָץ?

אַךְ בְּסִיּוּם אַחַד הַשִּׁעוּרִים מְסַפֵּר לוֹ רָפִי: הִתְחַלְתִּי לִשְׁמֹר שַׁבָּת וּלְהַגִּיעַ לְשִׁעוּרִים, אַחֲרֵי שֶׁנִּצַּלְתִּי בְּנֵס מִתְּאוּנַת שַׁרְשֶׁרֶת אֵי-שָׁם בְּקָנָדָה. כְּשֶׁשִּׁחְזַרְתִּי אֶת הָאֵרוּעִים הֵבַנְתִּי שֶׁיַּד אֱלֹקִים אִרְגְּנָה אֶת כָּל הַנְּסִבּוֹת בְּאוֹתוֹ כְּבִישׁ, כְּדֵי שֶׁיְּהוּדִי אֶחָד שֶׁשְּׁמוֹ רָפִי יִנָּצֵל בְּנֵס, וְיֹאמַר בְּרֶגַע שֶׁל הִתְרַגְּשׁוּת עֲמֻקָּה – "יֵשׁ אֱלֹקִים".

ר' לֵיְזֶר שׁוֹמֵעַ אֶת הַסִּפּוּר וְחוֹשֵׁב לְעַצְמוֹ: אִם כָּךְ, מֻתָּר גַּם לִי לְהִתְאַמֵּץ לְמַעַן רָפִי זֶה. כִּי הֲרֵי הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לֹא נִבְרָא אֶלָּא לְמַעַן יִשְׂרָאֵל וּלְמַעַן הַתּוֹרָה... וְאִם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְסַבֵּב כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה נְסִבּוֹת לְמַעַן יְהוּדִי כָּזֶה אוֹ אַחֵר, אֶתְאַמֵּץ גַּם אֲנִי לְמַעַן אַרְבָּעָה יְהוּדִים.

 

גַּם עַתָּה, כַּאֲשֶׁר בָּעוֹלָם מִתְרַחֲשִׁים אֵרוּעִים גְּדוֹלִים וּמַרְטִיטִים, עָלֵינוּ לָדַעַת לְהִתְבּוֹנֵן, וּלְהִתְעוֹרֵר לְבַקֵּשׁ אֶת קִרְבַת ה'.

 

 

הסיפור השבועי

הַלַּיְלָה הָאַחֲרוֹן

 

הַשָּׁעָה הָיְתָה שְׁעַת עֶרֶב מְאֻחֶרֶת. רַבִּים מִתּוֹשָׁבֵי הָעִיר בְּרוֹדִי כְּבָר סָעֲדוּ אֶת אֲרוּחַת הָעֶרֶב וְהִתְכּוֹנְנוּ לִשְׁנַת הַלַּיְלָה. רַק בְּבֵית-הַמִּדְרָשׁ הַגָּדוֹל הֵאִירוּ הָאוֹרוֹת וּמִתּוֹכוֹ נִשְׁמְעוּ בָּרָמָה קוֹלוֹתֵיהֶם שֶׁל הַלּוֹמְדִים.

לַמְדָנֵי הָעִיר – וּבִּבְרוֹדִי הָיוּ רַבִּים כָּאֵלֶּה – יָשְׁבוּ בְּבֵית-הַמִּדְרָשׁ וְהִתְנַצְּחוּ בְּדִבְרֵי תּוֹרָה, בִּקְבוּצוֹת אוֹ בְּזוּגוֹת. לֹא נִרְאוּ עֲלֵיהֶם סִימָנֵי עֲיֵפוּת. לְהֶפֶךְ, חֶדְוָה מְיֻחֶדֶת הָיְתָה נְסוּכָה עַל פְּנֵיהֶם, וּבָרָק שֶׁל אֹשֶׁר נִשְׁקַף מֵעֵינֵיהֶם.

בְּיַרְכְּתֵי בֵּית-הַמִּדְרָשׁ, חָבוּי מְעַט בְּגֻמְחָה שֶׁבִּקְצֵה הַקִּיר הַמַּעֲרָבִי, עָמַד ר' יְהוֹשֻׁעַ כְּשֶׁהוּא נִשְׁעָן עַל דּוּכָנוֹ. זוֹ הָיְתָה פִּנָּתוֹ הַקְּבוּעָה. עֲרֵמָה שֶׁל סְפָרִים פְּתוּחִים הִצְטַבְּרָה עַל הַדּוּכָן, וְעֵינָיו הִתְרוֹצְצוּ מִסֵּפֶר אֶחָד לְמִשְׁנֵהוּ. מִפַּעַם לְפַעַם הֵזִיז הַצִּדָּה אֶת אַחַד הַסְּפָרִים, כְּדֵי לְפַנּוֹת מָקוֹם לְסֵפֶר נוֹסָף שֶׁשָּׁלַף מֵאֲרוֹן הַסְּפָרִים.

ר' יְהוֹשֻׁעַ הָיָה כִּמְעַט הַיָּחִיד בְּבֵית-הַמִּדְרָשׁ שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ בֶּן-זוּג לַלִּמּוּד. הוּא הָיָה אָדָם צָנוּעַ וְשָׁקֵט בְּיוֹתֵר, שֶׁמִּעֵט לָבוֹא בְּמַגָּע עִם הַבְּרִיּוֹת. אֲפִלּוּ כְּשֶׁהָלַךְ בָּרְחוֹב וּפָגַשׁ מִישֶׁהוּ מֻכָּר, הֶעֱדִיף לְהַרְכִּין רֹאשׁ לְשָׁלוֹם וּלְהַמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ. גַּם עַתָּה, כְּשֶׁעָמַד עַל מְקוֹמוֹ, שָׁקוּעַ בִּסְפָרָיו, נִרְאֶה הָיָה כְּאִלּוּ הוּא מְנֻתָּק כָּלִיל מִכָּל הַסּוֹבֵב אוֹתוֹ.

אִישׁ לֹא הִצְלִיחַ לִתְהוֹת עַל קַנְקַנּוֹ שֶׁל ר' יְהוֹשֻׁעַ וְלַעֲמֹד עַל מַהוּתוֹ. חֲבֵרָיו לְבֵית-הַמִּדְרָשׁ, שֶׁרָאוּהוּ שׁוֹקֵד עַל תַּלְמוּדוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה, אָמְנָם נָהֲגוּ בּוֹ דֶּרֶךְ-אֶרֶץ, אַךְ זֹאת בְּעִקָּר מִשּׁוּם שֶׁלֹּא הִכִּירוּהוּ, וּמִשּׁוּם שֶׁלֹּא יָכְלוּ לְהוֹכִיחַ כִּי אֵינֶנּוּ תַּלְמִיד-חָכָם.

הָאֱמֶת הָיְתָה שֶׁר' יְהוֹשֻׁעַ הִצְטַיֵּן בְּשִׁלּוּב נָדִיר שֶׁל עַמְקוּת רַבָּה, חַדּוּת הַמַּחְשָׁבָה וְהַתְמָדָה בִּלְתִּי-מְצוּיָה. הַחִבּוּר שֶׁל שָׁלֹשׁ הַתְּכוּנוֹת הָאֵלֶּה, הֵנִיב תּוֹצָאָה שֶׁהָיְתָה עֲשׂוּיָה לְהַדְהִים כָּל אֶחָד מִלַּמְדָנֵי בְּרוֹדִי, אִלּוּ רַק יָדְעוּ זֹאת. אֲבָל ר' יְהוֹשֻׁעַ עָשָׂה הַכֹּל כְּדֵי שֶׁאִישׁ לֹא יֵדַע עַל כָּךְ.

יְתֵרָה מִזּוֹ, מִכֵּיוָן שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הֶעֱמִיד אֶת הֶשֵּׂגָיו לְבִקָּרְתָּם שֶׁל אֲחֵרִים, נוֹצַר מַצָּב, שֶׁאֲפִלּוּ הוּא עַצְמוֹ לֹא יָדַע כֵּיצַד לְהַעֲרִיךְ אֶת עַצְמוֹ. בִּשְׁעַת לַיְלָה מְאֻחֶרֶת, כְּשֶׁבֵּית-הַמִּדְרָשׁ הָיָה מִתְרוֹקֵן בְּרֻבּוֹ נָהַג לְהַעֲלוֹת עַל הַכְּתָב אֶת חִדּוּשָׁיו שֶׁנִּתְחַדְּשׁוּ לוֹ בְּמֶשֶׁךְ הַיּוֹם. בְּאוֹתָהּ תְּקוּפָה עָסַק בְּבֵרוּר סוּגְיוֹת וַהֲלָכוֹת סְבוּכוֹת בְּדִינֵי חֹשֶׁן-מִשְׁפָּט, וְהַחִדּוּשִׁים שֶׁהֶעֱלָה עַל הַכְּתָב הִצְטַבְּרוּ לְסֵפֶר עַב-כֶּרֶס.

לֹא פַּעַם הִשְׁתּוֹקֵק לִבְחֹן אִם חִדּוּשָׁיו אָכֵן אֲמִתִּיִּים, וְאִם הֵם רְאוּיִים לִרְאוֹת אֶת אוֹר-הַדְּפוּס. אַךְ אֶל מִי יִפְנֶה, מִבְּלִי שֶׁיֵּאָלֵץ לָצֵאת מִסְּגִירוּתוֹ? הָיָה אָדָם אֶחָד בָּעִיר שֶׁר' יְהוֹשֻׁעַ חָשׁ כִּי יוּכַל לִבְטֹחַ בּוֹ. הָיָה זֶה אַב-בֵּית-הַדִּין וְרַבָּהּ שֶׁל בְּרוֹדִי, רַבִּי יִצְחָק הוֹרְבִיץ. פְּעָמִים רַבּוֹת כִּמְעַט הֶחְלִיט לָלֶכֶת לְבֵיתוֹ וּלְהַצִּיג לְפָנָיו אֶת חִדּוּשָׁיו, אַךְ בְּכָל פַּעַם דָּחָה זֹאת מִסִּבָּה אַחֶרֶת.

חָלְפוּ יָמִים וּבֵינְתַיִם נָפוֹצָה בִּבְרוֹדִי הַשְּׁמוּעָה, כִּי רַבָּם עוֹמֵד בְּקָרוֹב לְקַבֵּל עָלָיו אֶת מִשְׂרַת הָרַבָּנוּת בָּעִיר הַמְבּוּרְג הַמַּעֲטִירָה. תּוֹשָׁבֵי הָעִיר הִצְטַעֲרוּ צַעַר רַב עַל רַבָּם הָעוֹזֵב אוֹתָם. אָמְנָם לֹא חָסְרוּ בִּבְרוֹדִי תַּלְמִידֵי-חֲכָמִים, אַךְ כַּאֲשֶׁר יֵשׁ צֹרֶךְ לִמְצֹא מְמַלֵּא-מָקוֹם לְרַבִּי יִצְחָק הוֹרְבִיץ, שֶׁהָיָה לְדַעַת הַכֹּל מִשִּׁכְמוֹ וּמַעְלָה, לֹא הָיָה קַל לִמְצֹא מֻעֲמָד הוֹלֵם. בִּמְיֻחָד הִצְטַעֵר ר' יְהוֹשֻׁעַ שֶׁעוֹד מְעַט לֹא יִתְאַפְשֵׁר לוֹ לְמַמֵּשׁ אֶת מִשְׁאַלְתּוֹ. לְהַרְאוֹת אֶת כְּתָבָיו לְרַבִּי יִצְחָק.

הָיָה זֶה בָּעֶרֶב הָאַחֲרוֹן לִשְׁהוּתוֹ שֶׁל רַבִּי יִצְחָק הוֹרְבִיץ בִּבְרוֹדִי. רַבִּים מִבְּנֵי הָעִיר בָּאוּ לְהִפָּרֵד מִמֶּנּוּ לְשָׁלוֹם. בֵּין הַבָּאִים הָיָה גַּם ר' יְהוֹשֻׁעַ. בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן, לִפְנֵי שֶׁיָּצָא אֶל בֵּית הָרַב, הֶחְלִיט לִטֹּל עִמּוֹ אֶת דַּפֵּי הַחִדּוּשִׁים שֶׁכָּתַב.

הוּא נִכְנַס לְחַדְרוֹ שֶׁל הָרַב, שֶׁכִּמְעַט מֵעוֹלָם לֹא הֶחְלִיף עִמּוֹ מִלָּה, וּבְחֹסֶר-נוֹחוּת בּוֹלֵט הֵנִיחַ לְפָנָיו אֶת הַקֹּבֶץ. בְּתוֹךְ כָּךְ בִּקְּשׁוּ אֲנָשִׁים נוֹסָפִים לְהִכָּנֵס אֶל הָרַב, וְהַזְּמַן לֹא הָיָה כָּשֵׁר לְהַאֲרִיךְ בְּדִבּוּר, אַךְ הָרַב הִבְטִיחַ לְר' יְהוֹשֻׁעַ כִּי יְעַיֵּן בְּחִדּוּשָׁיו בְּהֶמְשֵׁךְ הָעֶרֶב. ר' יְהוֹשֻׁעַ הִרְכִּין אֶת רֹאשׁוֹ בְּיִרְאָה וְיָצָא.

בְּדַרְכּוֹ לְבֵיתוֹ הֵחֵל מַצְפּוּנוֹ לְיַסְּרוֹ. עַל שֶׁפָּגַם בְּעֵרֶךְ לִמּוּד הַתּוֹרָה לִשְׁמָהּ, שֶׁעָלָיו הִקְפִּיד כָּל הַשָּׁנִים. בְּמַחְשָׁבָה שְׁנִיָּה הִרְגִּיעַ אֶת עַצְמוֹ בְּאוֹמְרוֹ, כִּי מִישֶׁהוּ הֲרֵי חַיָּב לוֹמַר לוֹ אִם צוֹעֵד הוּא בְּלִמּוּדוֹ בַּדֶּרֶךְ הַיְּשָׁרָה, אוֹ שֶׁמָּא חָלִילָה הוּא מְגַלֶּה פָּנִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַּהֲלָכָה.

בְּאוֹתוֹ לַיְלָה לֹא שָׁכַב רַבִּי יִצְחָק לִישֹׁן. לְאַחַר שֶׁאַחֲרוֹן בְּנֵי הָעִיר נִפְרַד מִמֶּנּוּ לְשָׁלוֹם, הֵחֵל לְעַיֵּן בִּכְתָבָיו שֶׁל ר' יְהוֹשֻׁעַ. בְּמֶשֶׁךְ שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת לֹא הִצְלִיחַ לְהִתְנַתֵּק מִן הַקֹּבֶץ הַמֻּפְלָא שֶׁבְּיָדָיו. הוּא עָבַר עַל הַכְּתָבִים שׁוּרָה אַחַר שׁוּרָה, עַמּוּד אַחַר עַמּוּד, וְהִשְׁתּוֹמְמוּתוֹ גָּבְרָה וְהָלְכָה.

"הַאִם יִתָּכֵן שֶׁבִּקְהִלָּתִי נִמְצָא יְהוּדִי כָּזֶה, וַאֲנִי לֹא הִכַּרְתִּיו?!", תָּמַהּ שׁוּב וָשׁוּב. הוּא חָשׁ מְעַט אַשְׁמָה עַל שֶׁלֹּא קֵרֵב דֵּי הַצֹּרֶךְ אֶת הַצְּנוּעִים וְהַלֹּא-מִתְבַּלְּטִים שֶׁבֵּין חוֹבְשֵׁי בֵּית-הַמִּדְרָשׁ. "הֲלוֹא זֶהוּ גָּאוֹן עָצוּם בַּתּוֹרָה, שֶׁאֲנִי הָיִיתִי רָאוּי לִהְיוֹת תַּלְמִידוֹ!", הוֹסִיף לְהַרְהֵר בְּעוֹדוֹ מוֹסִיף לִקְרֹא אֶת הַכְּתָבִים.

לְמָחֳרָת זִמֵּן אֵלָיו רַבִּי יִצְחָק אֶת רָאשֵׁי בְּרוֹדִי וּפַרְנָסֶיהָ. הוּא סִפֵּר לָהֶם עַל הַגִּלּוּי הַמַּדְהִים שֶׁנִּתְגַּלָּה לוֹ. וְהִצְלִיחַ לְהַדְבִּיק בְּהִתְפַּעֲלוּתוֹ גַּם אוֹתָם. לְאַחַר סִדְרָה קַדַּחְתָּנִית שֶׁל הִתְיַעֲצֻיּוֹת וְחִלּוּפֵי דְּבָרִים עִם כָּל הַנּוֹגְעִים בַּדָּבָר, כּוֹלֵל עִם הַ'תַּגְלִית' עַצְמָהּ, עָבְרָה הַשְּׁמוּעָה בָּעִיר: דַּיָּן חָדָשׁ לִבְּרוֹדִי, הֲלוֹא הוּא ר' יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁנִּקְרָא שְׁמוֹ מֵעַתָּה – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הַדַּיָּן.

 

 

מבט לגאולה – עם סיפורי חסידים

תַּחְתּוֹן בְּיוֹתֵר

 

בְּאַחַת הַהִתְוַעֲדֻיּוֹת בִּלְיוּבַּאוִויטְשׁ יָשְׁבוּ הַמַּשְׁפִּיעִים הַחֲסִידִים רַבִּי מִיכָאֵל בְּלִינֶער מֵהָעִיר נֶעוְול, רַבִּי גְּרוֹנֶם אֶסְתֵּרְמַן, רַבִּי שָׁאוּל-דֹּב זִיסְלִין, וְעוֹד רַבִּים מֵהַתְּמִימִים וְהִתְוַעֲדוּ בֵּינֵיהֶם.

סִפֵּר הֶחָסִיד רַבִּי מִיכָאֵל: "בִּהְיוֹתִי צָעִיר לְיָמִים, כְּבֵן עֶשְׂרִים בְּעֵרֶךְ, נוֹכַחְתִּי בְּהִתְוַעֲדוּת חֲסִידִים שֶׁבָּהּ נָכְחוּ גַּם הָרַב הֶחָסִיד רַבִּי פֶּרֶץ חֵן שֶׁהָיָה בְּאוֹתָהּ עֵת רַב בְּנֶעוְול, וּמִטֶּבַע הַדְּבָרִים הָיָה הוּא רֹאשׁ הַמְּדַבְּרִים. אֲנִי עַצְמִי נִכְנַסְתִּי בְּאֶמְצַע דְּבָרָיו וּבְדִיּוּק שָׁמַעְתִּי אֶת אֲשֶׁר אָמַר:

"אוֹמְרִים שֶׁמָּשִׁיחַ יָבוֹא דַּוְקָא בְּדוֹר תַּחְתּוֹן בְּיוֹתֵר, אַךְ כֵּיצַד זֶה יִתָּכֵן שֶׁיִּהְיֶה דּוֹר נָמוּךְ וְתַחְתּוֹן יוֹתֵר מִדּוֹר זֶה?!"...

 

שֶׁקֶר וֶאֱמֶת

לַמְרוֹת עֹצֶם גְּדֻלָּתוֹ קְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל רַבִּי יַעֲקֹב-יִצְחָק 'הַחוֹזֶה' מִלּוּבְּלִין, קָמוּ לוֹ מִתְנַגְּדִים, גַּם בְּתוֹךְ לוּבְּלִין גּוּפָא, שֶׁהֵצֵרוּ אֶת צְעָדָיו וְהִשְׁתַּדְּלוּ לְהָצִיק לוֹ בְּכָל אֲשֶׁר יִפְנֶה. לְעִתִּים קְרוֹבוֹת הָיוּ אֵלּוּ חוֹרְשִׁים מְזִמּוֹת כְּדֵי לְהָבִיאוֹ לִידֵי נִסָּיוֹן וּבִזָּיוֹן.

פַּעַם חָמְדוּ לָהֶם לָצוֹן כַּמָּה צְעִירִים, הִשִּׂיגוּ פִּסַּת קְלָף מֵעוֹר שֶׁל צְבִי, וְעָלָיו כָּתְבוּ בִּקְפִידָה: "נָחִית פִּתְקָא מִן שְׁמַיָּא, יַעֲקֹב-יִצְחָק בֵּן מַאטִיל מָשִׁיחַ, נְאוּם הַשֵּׁם". בְּהִזְדַּמְּנוּת הֵנִיחוּ אֶת הַפִּתְקָה בְּכִיס לְבוּשׁ הַשַּׁבָּת שֶׁל 'הַחוֹזֶה', תּוֹךְ תִּקְוָה, כִּי לִכְשֶׁיִּקְרָא אֶת הַפֶּתֶק יַאֲמִין וְיִתְרַגֵּשׁ, וְיַחְשִׁיב אֶת עַצְמוֹ לִמְשִׁיחַ ה'.

מִנְהָגוֹ שֶׁל 'הַחוֹזֶה' הָיָה, מִדֵּי עֶרֶב שַׁבָּת כְּשֶׁעָלָה מִן הַמִּקְוֶה, הָיָה הַשַּׁמָּשׁ מַלְבִּישׁוֹ מֵרֹאשׁוֹ וְעַד רַגְלָיו; וּכְדֵי לְקַיֵּם אֶת מַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם-לִבְרָכָה 'חַיָּב אָדָם לְמַשְׁמֵשׁ בְּבִגְדּוֹ עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה', הָיָה הָרַבִּי מְמַשְׁמֵשׁ בְּכִיסֵי בְּגָדָיו.

בְּאוֹתוֹ עֶרֶב שַׁבָּת כְּשֶׁמָּצָא הַחוֹזֶה אֶת הַפֶּתֶק בְּבִגְדּוֹ, הוֹצִיאוֹ מִן הַכִּיס, קָרָא בּוֹ וְאַחַר אָמַר לְסוֹבְבָיו: "יָדוּעַ כִּי חוֹתָמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא – 'אֱמֶת', וּמִשֶּׁלֹּא חָתַם כָּאן 'אֱמֶת' כַּנִּרְאֶה שֶׁפֶּתֶק זֶה הוּא שֶׁקֶר!"...

וְ'הַחוֹזֶה' קָרָא בְּקוֹל גָּדוֹל, פַּעֲמַיִם וְשָׁלֹשׁ: "שֶׁקֶר! שֶׁקֶר! שֶׁקֶר!"...

הַמִּתְנַגֵּד שֶׁהֵנִיחַ אֶת הַפִּתְקָה, עָמַד מִן הַצַּד כְּדֵי לַעֲקֹב אַחַר הַמִּתְרַחֵשׁ, וּכְשֶׁשָּׁמַע אֶת זַעֲקַת 'הַחוֹזֶה', נָפַל אַרְצָה מִתְעַלֵּף. כְּשֶׁשָּׁבָה אֵלָיו הַכָּרָתוֹ, שָׁטַח לִפְנֵי הַסּוֹבְבִים אוֹתוֹ אֶת אֲשֶׁר קָרָה, וּמֵאָז וָאֵילָךְ הָפַךְ לַחֲסִידוֹ הַנִּלְהָב שֶׁל הָרַבִּי...

 

"צִפִּיתָ לִישׁוּעָה?"

אַחַת הַשְּׁאֵלוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁשּׁוֹאֲלִים אֶת הָאָדָם בְּיוֹם דִּינוֹ הִיא: צִפִּיתָ לִישׁוּעָה? הַאִם בְּמֶשֶׁךְ יְמֵי חַיֶּיךָ עַל פְּנֵי אֲדָמָה קִוִּיתָ וְיִחַלְתָּ לַגְּאֻלָּה?

לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לִיהוּדִי שֶׁנָּדַד מִבֵּיתוֹ וְהִשְׁתַּקֵּעַ בְּעִיר אַחֶרֶת וְאִלּוּ בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ נוֹתְרוּ בְּעִיר מְגוּרֵיהֶם. בְּכָל תְּקוּפַת הֵעָדְרוֹ, דָּאַג לוֹ חֲבֵרוֹ וִידִידוֹ הַקָּרוֹב אֵלָיו, וּבְכָל פַּעַם שֶׁהָיָה פּוֹגֵשׁ מִישֶׁהוּ שֶׁהִגִּיעַ מִן הַדְּרָכִים, הָיָה מִתְעַנְיֵן הַאִם פָּגַשׁ אֶת יְדִידוֹ, וְשֶׁמָּא יוֹדֵעַ הוּא עַל מוֹעֵד חֲזָרָתוֹ.

כְּשֶׁשָּׁב הָאִישׁ בַּחֲזָרָה לְבֵיתוֹ, שָׁמַע עַל דַּאֲגָתוֹ הַכֵּנָה שֶׁל חֲבֵרוֹ, וְשָׂמַח בְּיוֹתֵר, כִּי יָדַע שֶׁהַלָּה יְדִיד אֱמֶת הוּא לוֹ. לְעֻמַּת זֹאת שְׁאָר חֲבֵרָיו לֹא הִתְעַנְיְנוּ אוֹדוֹתָיו בְּכָל תְּקוּפַת הֵעָדְרוֹ, לֹא שָׁאֲלוּ בִּשְׁלוֹמוֹ וְלֹא עָזְרוּ לִבְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ. כְּשֶׁשָּׁב הָאִישׁ לְבֵיתוֹ, יָדַע כִּי הַלָּלוּ אֵינָם יְדִידֵי אֱמֶת, וְכָל רְצוֹנָם אַךְ וְרַק בְּטוֹבָתָם הָאִישִׁית.

כָּךְ גַּם בַּנִּמְשָׁל: אָדָם הַמִּשְׁתּוֹקֵק בְּכָל מְאוֹדוֹ לַגְּאֻלָּה, וּבְכָל יוֹם אוֹמֵר הוּא בִּתְחִנָּה "וְלִירוּשָׁלַיִם עִירְךָ בְּרַחֲמִים תָּשׁוּב", "אֶת צֶמַח דָּוִד עַבְדְּךָ מְהֵרָה תַצְמִיחַ", "וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן" – מִתּוֹךְ כַּוָּנָה אֲמִתִּית וְלֹא כְּמִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה, הֲרֵי דַּוְקָא יַחַד אִתּוֹ יִשְׂמַח מָשִׁיחַ בְּעֵת הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה"...

 

חֲצִי מְלָאכָה

הִזְדַּמֵּן רַבִּי לֵוִי-יִצְחָק מִבַּרְדִיטְשׁוֹב לְבֵית-כְּנֶסֶת בּוֹ עָמַד 'מַגִּיד' שֶׁדָּרַשׁ וְהוֹכִיחַ אֶת הָעָם עַל הָעֲבֵרוֹת שֶׁבְּיָדָם.

כְּשֶׁסִּיֵּם הַמַּגִּיד אֶת דְּרָשָׁתוֹ, פָּנָה אֵלָיו רַבִּי לֵוִי-יִצְחָק וְאָמַר: "חֲצִי מְלָאכָה בְּיָדְךָ, לֵךְ וּגְמֹר אוֹתָהּ... עַד עַכְשָׁו הוֹכַחְתָּ אֶת יִשְׂרָאֵל עַל הָעֲבֵרוֹת שֶׁבְּיָדָם, מִן הַדִּין שֶׁתּוֹכִיחַ עַתָּה גַּם אֶת אֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, הַמְּשַׁעְבְּדָם בַּגָּלוּת, מֵבִיא עֲלֵיהֶם יִסּוּרִים וּמְעַנָּם בְּעִנּוּיִים קָשִׁים וּמָרִים"...

 

 

סיפורי חסידים

"כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה"

 

בִּמְסִבַּת 'שֶׁבַע בְּרָכוֹת' שֶׁהִתְקַיְּמָה בְּבֵית מִשְׁפַּחַת בּוֹאֲרוֹן בִּשְׁכוּנַת קְרַאוּן-הַיְיטְס, סִפֵּר אַחַד הַמִּשְׁתַּתְּפִים:

הָיָה זֶה בְּשִׁלְהֵי חֹדֶשׁ אִיָּר תש"נ כְּשֶׁהִגַּעְתִּי לִנְּיוּ-יוֹרְק בִּשְׁלִיחוּת הַסּוֹכְנוּת הַיְּהוּדִית. זְמַן-מָה קֹדֶם לָכֵן, נִפְטַר אָבִי ע"ה לְבֵית עוֹלָמוֹ וּבְעִקְּבוֹת כָּךְ הָיִיתִי תְּקוּפַת-מָה בְּכַעַס עַל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. כַּאֲשֶׁר בֶּן-דּוֹד שֶׁלִּי, חָסִיד חַבַּ"ד, שָׁמַע שֶׁאֲנִי נוֹסֵעַ לִנְיוּ-יוֹרְק, דָּחַק בִּי לָלֶכֶת אֶל הָרַבִּי מִלְּיוּבַּאוִויטְשׁ וּלְבַקֵּשׁ אֶת בִּרְכָּתוֹ. בַּתְּחִלָּה סֵרַבְתִּי בְּנֶחֱרָצוּת, אֲבָל הוּא לֹא הִרְפָּה וּבְסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הִסְכַּמְתִּי וְנִגַּשְׁתִּי לַחֲלֻקַּת הַדּוֹלָרִים שֶׁל יוֹם רִאשׁוֹן בַּאֲדִישׁוּת מֻחְלֶטֶת.

לְאַחַר שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת שֶׁל הַמְתָּנָה מַתִּישָׁה, הִגִּיעַ תּוֹרִי. קִבַּלְתִּי דּוֹלָר מִיָּדוֹ שֶׁל הָרַבִּי וּכְבָר פָּנִיתִי לְהַמְשִׁיךְ, אֶלָּא שֶׁאָז קָרָא לִי הָרַבִּי שֵׁנִית, וְאָמַר לִי שֶׁכָּל יְהוּדִי הוּא קָדוֹשׁ. הֵעַזְתִּי וְאָמַרְתִּי לָרַבִּי שֶׁזּוֹ לֹא הָאֱמֶת, מִשּׁוּם שֶׁאֲנִי יְהוּדִי חִלּוֹנִי. הָרַבִּי חָזַר עַל דְּבָרָיו שׁוּב, וְגַם אֲנִי עָנִיתִי אוֹתָהּ תְּשׁוּבָה. כִּמְעַט וְעָמַדְתִּי 'לְהַסְבִּיר' אֶת עֶמְדָּתִי, כְּשֶׁלְּפֶתַע הִרְצִינוּ פָּנָיו שֶׁל הָרַבִּי וְהוּא אָמַר לִי: "רְפוּאָה שְׁלֵמָה עֲבוּר הָאֵם".

יָצָאתִי הַחוּצָה מְבֹהָל לְמַדַּי. מִהַרְתִּי לְהִתְקַשֵּׁר אַרְצָה וְאָז נוֹדַע לִי לְתַדְהֵמָתִי שֶׁאָכֵן לְפֶתַע נִתְגַּלּוּ אֵצֶל אִמָּא בְּעָיוֹת בָּעַיִן וְהִיא עָבְרָה נִתּוּחַ מִיָּדִי וְקָשֶׁה. בַּשָּׁעוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת יֶשְׁנָן בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת שֶׁמַּצָּבָהּ מִשְׁתַּפֵּר פְּלָאִים וּבְקָרוֹב הִיא תְּשֻׁחְרַר לְבֵיתָהּ.

הִתְרַגַּשְׁתִּי מְאוֹד. אִם לִפְנֵי פְּגִישָׁתִי עִם הָרַבִּי חָשַׁבְתִּי אֵיךְ לִבְרֹחַ, הֲרֵי שֶׁכָּעֵת הֶחְלַטְתִּי שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לְהוֹדוֹת לָרַבִּי עַל בִּרְכָּתוֹ. בְּפֹעַל נִשְׁאַרְתִּי בְּבֵית-חַיֵּינוּ כָּל אוֹתוֹ שָׁבוּעַ, וּבַהִתְוַעֲדוּת שֶׁהִתְקַיְּמָה בַּשַּׁבָּת שֶׁלְּאַחַר-מִכֵּן, עָמַדְתִּי כְּמוֹ כֻּלָּם. הָרַבִּי הִנְהֵן בְּרֹאשׁוֹ לְכָל הַצְּדָדִים, וּכְשֶׁהוּא הִגִּיעַ אֵלַי – נֶעֱצַר. אַחַד הַחֲסִידִים שֶׁעָמַד בְּסָמוּךְ, דָּחַף בְּיָדִי כּוֹס יַיִן, הֵרַמְתִּי אֶת יָדִי לַאֲמִירַת 'לְחַיִּים', וְאָז הָרַבִּי הֵנִיעַ בְּרֹאשׁוֹ כְּשֶׁחִיּוּךְ רָחָב עַל פָּנָיו הַקְּדוֹשׁוֹת.

 

לכתבה זו התפרסמו 3 תגובות - לקריאת כל התגובות
הוסף תגובה
3 תגובות
1.
יישר כח
כ"ו טבת ה׳תשס״ו
מאוד עוזר למורים
2.
יישר כח
כ"ו טבת ה׳תשס״ו
מאוד עוזר לתלמידים
3.
יישר כח
ט' שבט ה׳תשס״ו
מאוד עוזר לכולם
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.