טור מספר 300: השליח גילה לי את סודו הקשה - ונשמע מרוסק
טור מספר שלוש מאות.
לפני כמאה טורים כתבתי לקוראי הנאמנים שאני מתכוון לעצור וברצוני לעשות 'פסק זמן' בנושא הכתיבה ולחשוב מעט על העתיד. במחשבה שניה לאחר פניות רבות אליי החלטתי אז להמשיך לפרק זמן נוסף וכך הגעתי עד הלום לפרק שלוש מאות.
מספר זה של 300 כמו כל מספר עגול מביא אותי ל"בואו חשבון", מה הלאה?
לא צריך לספר לכם כי כל כתיבה מחייבת השראה תחילה. ואם לטור רגיל חייבים השראה לפניה על אחת כמה וכמה שטור השלש מאות מחייב השראה כפולה ומכופלת. כך היה בטור המאה וכך היה בטור המאתיים וכך מתבקש שיהיה במספר השלש מאות.
לצערי ההשראה איננה קיימת אצלי לעת עתה משום שאני עסוק זה כמה ימים מעל לראשי בגיוס כספים אינטנסיבי עבור א' השלוחים שקרס מטה לחמו ומפאת כבודו וכבוד סביבתו לא ניתן לגייס עבורו כסף בפרהסיה.
הכל התחיל כאשר הוא ביקש ממני הלוואה מקופת הגמ"ח לשלוחים שהקים אבי ז"ל בצוואתו לפני עשור, אותה אני מנהל כבר למעלה מעשר שנים. בהמשך הוא ביקש לעצור את ההחזרים. מאוחר יותר הוא התחנן להלוואה נוספת למרות שכללי הגמ"ח אינם מאפשרים הלוואה שניה עד שלא תשולם הראשונה.
בשיחות עמו שמעתי קול אחר מדבר אלי. שמעתי איש מרוסק שבצהרי היום כיבו לו את השמש. תוך כדי השיחה כששהיתי בכפר חב"ד אני נכנס להתפלל ב"בית מנחם" והנה השליח בכבודו ובעצמו צועד למולי. השיחה בארבע עיניים שונה היתה משיחה טלפונית אז אתה חש אצלו גם את שפת הגוף.
אם עד למפגש הוא דיבר יותר ברמזים ובחצאי עובדות, מרגע זה הוא נשבר כליל וחשף בפניי את התמונה האמיתית והעצובה שלו ושל משפחתו.
אינני יודע מדוע. אבל באותו רגע גמלה בליבי החלטה נחושה מבלי שאבין מדוע, שאני הוא זה שיציל אותו. ובפרט שהימים הללו אינם בדיוק הימים ה"שבעים" שלי, ב"ה בנסיבות משמחות.
פניתי אליו בבטחון רב ובסמכותיות מלאה והודעתי לו כי מרגע זה והלאה הבעיה הכלכלית שלו היא לא שלו אלא שלי! הוא לא האמין למשמע אזניו אך גוו התיישר ונזקף. ראו אצלו בעליל את דברי הפסוק בפרשתנו השבוע: "ואת היקום אשר ברגליהם" זהו ממונו של אדם שמעמידו על רגליו.
הוא לא האמין כי למרות העיסוק שלי בין היתר בגמ"חים וכדומה אינני איש העוסק בגיוס כספים בקנה מידה גדול ובהיקף נרחב. אין לי נסיון רב בלהציל אנשים מרדת שחת כלכלית אך כנראה משמים זימנו לי את ה'פרוייקט' הזה וכל הסימנים מראים שזה "שלי".
שוחחנו על תכנית הצלה מסויימת והדרכתי אותו כיצד עליו לנהוג בכל המורכבות בו הוא שרוי.
עוד באותו יום היו כמה הפתעות של אנשים שליבם נדבה אותם בסכומים גדולים ולא ירחק היום והסיפור הזה ייסגר וישיב משפחה שלימה למקומה הקודם וכפי שכותב הרמב"ם בהלכות מתנות עניים שהמעלה הגדולה ביותר מבין שמונת דרגות הצדקה היא להחזיק ידי אחיך שלא יפול ויצטרך לבריות ולא יגיע ח"ו לדרגת עני.
זהו הטור ה-300 שלי לבינתיים ואם תגיע ההשראה אשלים אותו בע"ה.
ואם אתם מעוניינים להיות לי לשותפים אנא שלחו את חלקכם - גם אם הוא מועט - לביט המופיע במספר הרשום כאן בהמשך או שילחו הודעה לפרטי העברה.
להערות והארות אשמח ואשיב לדורשיי במייל: menorabadarom@gmail.com ובווצאפ 2711532-052
מאפשרים לכם לקבל
