נגד הגירוש: כשחב"ד ארגנה את האירוע הגדול ביותר בכותל

זו הייתה עצרת חריגה מאוד בהיקפה. ערב תשעה באב תשס"ה, ימים אחדים לפני שכוחות צה"ל נכנסו לגוש קטיף ופינו את התושבים, התכנסו מאות אלפים מכל רחבי הארץ לעצרת לא שגרתית בכותל המערבי, "לעצרת תפילה וזעקה לביטול גירוש יהודי גוש קטיף וצפון השומרון".
המשתתפים גדשו את כל רחבת הכותל המערבי מצד לצד, והרבה מעבר לכך. כל מבואות והסמטאות מסביב לכותל, התמלאו בנחילי בני אדם. "מאז חורבן בית המקדש לא ראתה ירושלים ציבור כה גדול שהגיע להתפלל ולזעוק לה' ברוב עם", נכתב בתקשורת החרדית.
בראש העצרת שאורגנה על ידי המטה לשלום העם והארץ ואגודת חסידי חב"ד, בראשות הרב יוסף יצחק אהרונוב, עמדו הרבנים הראשיים לישראל לשעבר, הראשל"צ הרב עובדיה יוסף, הראשל"צ הרב מרדכי אליהו, והרב אברהם שפירא ז"ל, לצד אדמו"רים, ורבנים רבים מכל החוגים. במהלך העצרת נאמרו פרקי תהילים, סליחות, "12 הפסוקים" שחיבר הרבי, "סיום מסכת" ותפילות נוספות.
"זקני מתפללי הכותל המערבי", נכתב עוד בתקשורת החרדית ביום שלמחרת האירוע, "שפשפו עיניהם כלא מאמינים מול גלי הענק של אנשים אשר זרמו מכל סמטה אפשרית אל רחבת הכותל המערבי, שריד בית מקדשנו, כדי להתפלל ולזעוק לביטול גזרת ה'התנתקות' וגירוש יהודי גוש קטיף וצפון השומרון. מרגע לרגע נוספו רבבות אנשים ועד מהרה נסתמה העיר העתיקה וכל המבואות והשערים המובילים לרחבת הכותל המערבי".
אלפי אוטובוסים היו שותפים למבצע התחבורה החריג, עם למעלה מ-1000 אוטובוסים, שהגיעו מרמת הגולן, קריית שמונה, ועד באר שבע, מצפה רמון וירוחם. מפקד משטרת ירושלים, ניצב יובל פרנקו, צוטט באחד מכלי התקשורת כאומר כי "עצרת שכזו לא נראתה מעולם בכותל המערבי". ההמונים גדשו את כל העיר העתיקה, לאחר שכל הדרכים לכותל נסתמו ברבבות גברים, נשים וילדים.
צעדה רגלית לעבר הכותל
קרוב לשעה 6:00 בערב, הדרך העולה לירושלים הייתה פקוקה באוטובוסים רבים מלאים שהגיעו מכל רחבי הארץ, מהצפון, מהדרום ומרחבי יש"ע, ואשר עזבו את כל עיסוקיהם על מנת להשתתף בעצרת. "בדרך לירושלים", סיפר אז אחד הנוסעים, "ניצלו הנוסעים את עומסי התנועה הרבים, לאמירת תהילים וללימוד הלכות בית המקדש בימי תשעת הימים".
קילומטרים רבים לפני הכותל המערבי, בחרו אנשים רבים לנטוש את האוטובוסים שנתקעו בשיירת אוטובוסים לאורך כ-5 ק"מ, ובחרו לצעוד יחד בצעדה אין סופית לעבר הכותל המערבי. "נחיל אדם בכתום, בשחור, ובכל צבע מגווני הקשת, ניבט מכל עבר, ופני הכול נשואות לעבר הכותל המערבי", התפייט עיתונאי דתי. "המחזה הזכיר את העלייה הגדולה של עם ישראל לירושלים בזמן בית המקדש. אבות ובנים, אמהות ועוללים רכים, ילדים ומבוגרים צעדו כשבידיהם ספרי תהילים, וסליחות ובקבוקי מים.
"בצידי הדרך, נעצרו מפעם לפעם קבוצות אנשים, לתפילת מנחה, ולאמירת תהילים. רבים מהמתפללים נאלצו לעשות זאת על מדרגות היורדות אל הכותל מהרובע היהודי וגם ברחובות הסמוכים עד לשער יפו. ברחובות המרכזיים בירושלים נראו תהלוכות המונים לכיוון הכותל עקב סגירת האזור לתנועה. כוחות גדולים של משטרה ומג"ב שמרו על הסדר במקום, וסייעו למשתתפים למצוא את דרכם במבואות הרובע ובדרכים המובילות לרחבת הכותל".
רחבת הכותל הייתה מלאה עד אפס מקום במועד תחילת האירוע. גם קציני המשטרה בערי העיר התנצלו בפני ההמונים והסבירו כי רחבת הכותל מלאה עד אפס מקום וגם כל כבישי העיר העתיקה וסמטאותיה דחוסים לחלוטין ברבבות אנשים, נשים וטף.
"עם ישראל הצטופף על כל פיסת מטר בעיר העתיקה וברובע היהודי הנשקף אל מול רחבת הכותל, והמתינו בסבלנות לסיום העצרת הרשמית, על-מנת להיכנס לרחבה ולשאת תפילה. העצרת הסתיימה בשעה 8:30 בערב, ואת מקומם של הרבבות שפינו את הרחבה תפסו רבבות נוספים שהמשיכו לזרום למקום עוד שעות ארוכות".
'סליחות' ותהילים בכותל
מנחה העצרת, הרב נפתלי רוט, הסביר בפתח האירוע את מטרת ההתכנסות המיוחדת: "לשפוך שיח ותחינה לבורא עולם לביטול הגזירה האיומה אל מול שרד בית מקדשנו".
בקריאת פרקי התהילים, הקהל הרב חזר פסוק אחר פסוק "בקול גדול, ובכוונה עמוקה". 'יענך ה' ביום צרה'... קרא הקהל העצום, שחלקם התעטף בטליתות ובשקי אבל. במהלך התפילה נשמעו קולות בכי וזעקה רבים, וגם תקיעות שופרות.
"בתום אמירת 'תהילים' החל הקהל לומר בצוותא ובקול גדול 'סליחות' בנוסח עדות המזרח ואשכנז. הסליחות נאמרו בקול גדול על-ידי חזנים מבית מדרשו של הרב עובדיה יוסף, והחזן יצחק מאיר הלפגוט שקרא בקול גדול את 'אבינו מלכנו'".
אירוע מרגש במיוחד במהלך העצרת היה מעמד "קבלת מלכות עול שמים" על ידי הרב אליהו שקרא בזעקה "שמע ישראל", ואחריה את הקריאה מתפילת 'נעילה' ביום כיפור: "השם הוא האלוקים" שנאמרה שבע פעמים בתחינה ובעוצמה שלא תתואר.
שנים עשר הפסוקים לילדי ישראל
"האווירה באותם ימים הייתה מאוד קשה", תיאר הרב יוסף יצחק אהרונוב, יו"ר אגודת חסידי חב"ד שעמד מאחורי האירוע, "העצרת העניקה לכל אחד ואחת את האפשרות להצטרף לתפילה משותפת, לקרוע שערי שמים, להתחזק בקיום מצוות, מתוך אמונה שהגזירה תתבטל".
וכך תואר סיום האירוע בתקשורת החרדית: "העצרת הסתיימה בשירה אדירה וסוחפת של 'אני מאמין', 'יהי רצון מלפניך שיבנה בית המקדש במהרה בימינו' ו'עוצו עצה ותופר' שריגשה את מאות האלפים שהשתתפו בעצרת, ואת האלפים הרבים שצפו בעצרת בשידור חי באתרי אינטרנט שונים, כאשר כל ההמון חש ומבטא את האמונה והביטחון בביאת המשיח בקרוב ממש, ואמונה יוקדת וחסרות פשרות שלמרות הרדיפות והגזירות הרבות שידע העם היהודי, עומד הוא נחוש ואיתן באמונה זכה 'שאף על פי שיתמהמה עם כל אחכה לו בכל יום שיבוא!
"העצרת הרשמית הסתיימה. הקהל הרב שמילא את רחבת הכותל זורם לאיטו לעבר האוטובוסים, וההמונים שהמתינו במבואות הרחבה זורמים פנימה. שירת ספונטנית עולה מאליה וסוחפת אט אט את הקהל הרב. 'תהא השעה הזאת שעת רחמים ועת רצון מלפניך'".
20 שנה חלפו.
