החתן שלי שלח לרבי ציורים של פרחים בגיל 7. זו התשובה שקיבל
השבוע נפטר בעיר ביתר יהודי בשם הרב ברוך אשר מלצר ע"ה, וא' מילדיו מהיושבים עליו שבעה מצא באמתחתו מכתב של הרבי שנכתב לאביו בשנת תשמ"ג כאשר התגורר בקרית אתא ובו מברך אותו ליום ההולדת השלישי של בנו יוסף ישראל ולתספורת הראשונה שלו.
בניו מספרים כי זה לא היה המכתב היחיד שקיבל והם זוכרים שקיבל מכתבים נוספים מהרבי לאירועים משפחתיים וכדומה. אחד מהם אף הוסיף שהוא כילד שלח לרבי דף עם ציורים כדרכם של ילדים קטנים והוא זכה למענה מהרבי במכתב שהיה ממוען אליו.
לאחרונה כשאני נתקל במכתבים כגון אלה אני מתרגש. ואם תשאלו למה, תקראו את השורות דלהלן:
השנה בג' תמוז כשמסרתי את השיעור השבועי המתקיים בביתנו לחוג מצומצם ומגובש של אנשים, חשבתי מה עוד אוכל לספר להם על הרבי לאחר שנים? מה עדיין לא סיפרתי ואיזה זוית עדיין לא הארתי?
ותוך כדי ההרהורים, עלתה בי המחשבה שישנה 'תופעה' מדהימה ומיוחדת במינה אצל הרבי שלענ"ד לא הודגשה מספיק ולא הוארה דייה. כוונתי למפעל העצום של הרבי בכתיבת מכתבים ומענות לכל מי שפונה אליו. מהגדול שבגדולים ועד לקטן שבקטנים.
אני מוכן לחתום על כך שאין בעולם, לא היה וכנראה גם לא יהיה, איש ציבור שענה וכתב מכתב לכל מי שפנה אליו במכתב בלי יוצא מן הכלל וכל זאת במשך יותר מארבעים שנה רצופות.
אני מתכוון בעיקר לא למכתבים שהודפסו בסדרת הספרים "אגרות קודש", שם ישנם מכתבים בעלי תוכן בנושאים שונים ומגוונים. אלא הפלא הגדול הם המכתבים הסטנדרטיים עם הנוסחים הקבועים לאירועים החל מבר מצוה, ווארט, נישואין, לידת בן או בת, חלאק'ע וכמו כן המכתבים הנקראים, "כללי פרטי" שנשלחו בהקשרים של יומא דפגרא.
בתקופה האחרונה, במסגרת עבודתי אני כותב בתכיפות מכתבים לא' מרבני ישראל בנושא מסויים לפי בקשתו. לאחר עשרה מכתבים שמתי לב שהוא לא ענה לי על אף אחד מהם מלבד אישור קבוע ממשרדו שהמכתב הועבר לידו.
בתחילה התאכזבתי מחוסר התגובה שלו אך עד מהרה הבנתי שהאיש פשוט עסוק מעל הראש ואין לו את הפנאי ויתירה מכך הוא לא מצליח לייצר בקרבו את ה'תנועה הנפשית' הנדרשת לענות למכתב כזה או אחר.
האם יש בעולם אדם שהיה עסוק יותר מהרבי שניצל כל דקה לעניניו הקדושים חובקי עולם ועם כל זה מצא זמן לענות בכתב לכל אחד ואחת?!
ההתבוננות בהתנהלות הזו מפליאה ביותר והיא מלמדת עוד יותר על הקשר הנפשי והנשמתי שבין נשיא הדור לכל אחד ואחת מאנשי דורו וכלשון פרשתנו השבוע "כאשר ישא איש את בנו".
לשיעור בביתנו הגעתי מצוייד בקלסר שבו שוכנים כבוד המכתבים שקיבלתי מהרבי לאורך השנים משנת תשל""ו כשנהייתי בר מצוה ועד לשנות הנו"נים. הראתי לנוכחים את המכתבים אחד לאחד. הם היו מופתעים. הם לא האמינו שהרבי היה שולח מכתב לכל לידת בן או בת, לכל בר מצוה, לכל נישואין ואף לכל מסיבת קשרי שידוכין.
הראתי להם שלקראת יום נישואינו הרבי שלח מכתב אחד לי ולרעייתי לברכנו, מכתב נוסף שלח לאבי לקראת נישואיי וגם למו"ח הרב שמואל יהודה וינפלד שליט"א בו הוא מברך אותו לקראת נישואי בתו.
משתתפי השיעור השתאו יותר מכל כאשר הם ראו מכתבים שהרבי כתב לי ולרעייתי: "שהשי"ת ימלא ימי הריונה כשורה ובנקל ותלד זחו"ק בעתה ובזמנה כשורה ובקל". הם שאלו האם זה מקרה נדיר שהרבי מברך את הרעיה להריונה? ואני עונה להם שכל מי שכתב לרבי על כך וביקש ברכה הרבי, הוא היה משיב לו בנוסח זה ומברך אותו! גם אבי ע"ה קיבל את אותה ברכה לפני עשרות שנים לפני לידת כל אחד מילדיו כולל אותי.
שאלו אותי שוב האם הרבי היה עונה לכל אחד או רק לקהל חסידיו - חסידי חב"ד? סיפרתי להם שלאחרונה פגשתי יהודי שאינו קשור לחסידות חב"ד המתגורר בשכונת בית וגן בירושלים והוא סיפר לי שכאשר הוא התחתן בזווג שני הוא שלח מכתב לרבי וביקש ברכה לנישואיו והברכה לא אחרה לבוא "ועד היום היא תלויה אצלי ממוסגרת בחדר השינה".
לאחר שהעברתי את הקלסר בין המשתתפים המופתעים מהתופעה הנפלאה הזו ביקשתי מהם לנשום עמוק לקראת פרט מסויים נוסף שהוא מרגש לא פחות ואמרתי להם:
"בטח אתם חושבים שהרבי היה מקבל מידי יום כמות עצומה של מכתבים שהוכנו ע"י המזכירים שלו לפי בקשתו ובטח היה חותם במהירות בכתב ידו על כל ערימת המכתבים. אך דעו לכם שהרבי היה עובר על המכתב שוב ולפעמים היה מתקן בעטו פסיקים ונקודות. לפעמים היה מתקן מלשון יחיד ללשון רבים ועוד תיקונים כהנה וכהנה כמו שינוי בתוארים של הנמענים".
ישנם מכתבים שהרבי הוסיף בהם בכת"י: "בינתיים נתקבל מכתבו הנוסף מתאריך פלוני" ומדהים הדבר באיזה רזולציה הרבי עבר על המכתב לפני חתימתו.
שאלה נוספת שנשאלתי ע"י המשתתפים היתה: מאיזה גיל הרבי היה עונה לכותבים אליו? האם רק מגיל בר מצוה?
עניתי להם על מה שסיפר לי חתני הרב חיים זקלס שי' משפיע בישיבת תות"ל אלעד בהיותו ילד בגיל 7. כששמע שאחיו הגדול ממנו נוסע בשנת תש"נ לחודש תשרי לשהות בחצר הקודש הוא ביקש לשלוח עמו מכתב לרבי. משום מה הוא לא כתב את המכתב כשגדול עומד על גביו ומדריך אותו כיצד לכתוב מכתב לרבי, אלא כתב אותו בלשונו שלו ובכתיבה של ילד בגיל 7. את המכתב לרבי הוא עיטר בציורים של שמים, שמש ופרחים כדרכם של ילדים.
את 'יצירתו' הוא הכניס למעטפה סגורה ומודבקת ומסרה לאחיו שמסרה במזכירות הרבי יחד עם כל יתר המכתבים שנשלחו עמו. לאחר זמן מקבל הילד בן השבע מכתב מהרבי מתאריך כ"ד אלול ובו כתוב: האברך חיים יהושע, הפ"נ נתקבל ויקרא על הציון.
סיפרתי להם גם על הדיסקרטיות שהרבי שמר על כל הנכתב אליו עד כדי כך שהוא דאג להודיע לכל האלפים שכתבו אליו, שרק הוא פותח את המכתבים לבדו ללא איש במחיצתו.
להערות והארות אשמח ואשיב לדורשיי במייל: menorabadarom@gmail.com ובווצאפ 2711532-052
מאפשרים לכם לקבל
