









שַׁבָּת חֲזוֹן – הַשַּׁבָּת שֶׁבָּה רוֹאִים אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ

הָרֶבֵּּי סִפֵּר שֶׁבְּשַׁבָּת הָאַחֲרוֹנָה שֶׁלִּפְנֵי תִּשְׁעָה בְּאָב, שֶׁנִּקְרֵאת שַׁבָּת חֲזוֹן, כָּל יֶלֶד וְיַלְדָּה יְהוּדִיִּים, וְאֲפִלּוּ כָּל יְהוּדִי וִיהוּדִיָּה – רוֹאִים בְּרוּחָנִיּוּת אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ!
אָבָל אֵיךְ זֶה קוֹרֶה?
הָרֶבֵּּי הִסְבִּיר מָשָׁל יָפֶה מֵהַצַּדִּיק רַבִּי לֵוִי יִצְחָק מִבֶּרְדִּיטְשׁוֹב:
אַבָּא תּוֹפֵר לַבֵּן שֶׁלּוֹ בֶּגֶד חָדָשׁ וְיָפֶה. אֲבָל הַבֵּן לֹא שׁוֹמֵר עַל הַבֶּגֶד – הוּא קוֹרֵעַ אוֹתוֹ שׁוּב וָשׁוּב. אַחֲרֵי כַּמָּה פְּעָמִים, הָאָב כְּבָר לֹא נוֹתֵן לַבֵּן אֶת הַבֶּגֶד סְתָם כָּכָה. אֶלָּא מַרְאֶה לוֹ אוֹתוֹ מֵרָחוֹק – כְּדֵי שֶׁהַבֵּן יִתְגַּעְגֵּעַ, יַחְשֹׁב עַל זֶה, וְיֹאמַר לְעַצְמוֹ:
"כַּמָּה יָפֶה הַבֶּגֶד! אֲנִי רוֹצֶה לִשְׁמוֹר עָלָיו טוֹב־טוֹב!"
רַק לְאַחַר שֶׁהַבֵּן מִתְבַּגֵּר וּמַבְטִיחַ לִשְׁמוֹר – הָאָב נוֹתֵן לוֹ אֶת הַבֶּגֶד בֶּאֱמֶת.
כָּךְ גַּם עִם בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. הַקָּבָּ"ה כְּבָר תָּפַר לָנוּ אֶת הַ"בֶּגֶד" – אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הַשְּׁלִישִׁי! אֲבָל בֵּינְתַיִם אֲנַחְנוּ עוֹד צְרִיכִים לְהִתְחַזֵּק וְלַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה.
מַה עוֹשֶׂה הַקָּבָּ"ה? הוּא מַרְאֶה לָנוּ אֶת הַבַּיִת הַיָּפֶה הַזֶּה בְּשַׁבָּת חֲזוֹן – כָּל שָׁנָה, מֵחָדָשׁ.
הָרֶבֵּּי אוֹמֵר שֶׁזֶּה לֹא סְתָם דִּמְיוֹן – אֶלָּא מַמָּשׁ רוֹאִים אֶת זֶה בְּרוּחָנִיּוּת. וְיֵשׁ יְלָדִים שֶׁהַנְּשָׁמָה שֶׁלָּהֶם כָּל כָּךְ טְהוֹרָה – עַד שֶׁהֵם מַמָּשׁ מַרְגִּישִׁים אֶת זֶה וּשְׂמִים לֵב!
וְאָז – אַחֲרֵי שֶׁאֲנַחְנוּ מִתְגַּעְגְּעִים, וְחוֹשְׁבִים אֵיךְ לִהְיוֹת טוֹבִים יוֹתֵר וּלְשָׁמֵר עַל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ כָּרָאוּי – נִזְכֶּה שֶׁיַּרְאוּ לָנוּ אוֹתוֹ לֹא רַק בְּשַׁבָּת חֲזוֹן – אֶלָּא כָּל הַשָּׁנָה כּוּלָהּ!
