החתונות של פעם: "א' גאנץ פארברענגן וחופה עם דמעות"
כפר חב"ד סוער בימים אלו בעקבות סוגיית סגירת האולמות, אך לצד הוויכוח הציבורי על צניעות, יש מי שמבקש להזכיר שגם בלי קשר – החתונות עצמן השתנו לבלי היכר. הרב דרוקמן, ששוחחנו עמו, נישא לפני 56 שנה (באולמי תל אביב, שם נישאו החרדים כולל חסידי חב"ד בימים ההם), והוא מתאר ל-COL את ההבדלים החדים בין חתונות אז לחתונות היום.
"פעם," הוא מספר, "לא היה מושג של קייטרינג. הנשים היו הולכות להכין את החתונה, לבשל בעצמן, חוזרות הביתה להחליף בגדים ורק אז מגיעות שוב לחתונה – לסעוד ממה שהכינו. הייתה חתונה בסגנון 'א גאנץ פארברענגן', כמו שרואים בסרטון."
הרב דרוקמן נזכר בחתונה נוספת באותם ימים: "המשפיע ר' שלמה חיים התוועד בחתונה של מולע אזימוב בקראון הייטס בשנת תשכ"ח, גם ר' ניסן נעמנוב התוועד."
ומה היום? "אתה לא יודע איפה החתן נמצא, איפה המחותנים. רעש ובלאגן. אי אפשר לדבר בכלל אחד עם השני – התזמורת בשיא הווליום. והעיקר – נהיה מנהג מוזר, שהחתן והמשפחה מצטלמים לפני החופה. במקום שהחתן והמתחותנים יאמרו תהילים בדמעות, הכנה נפשית, מתעסקים איך זה ייראה בתמונות... אני זוכר שבחתונה שלי בכלל התנגדתי שיעשו תמונה משפחתית, ורק כעשר שנים אחרי החתונה פיתחנו את התמונה."
קטע מחתונת הרב דוד-מאיר דרוקמן עצמו, מלפני 56 שנה, שפורסם כאן ב-COL:
הרב דרוקמן מזכיר גם את מה שהרבי אמר באותם ימים נגד התמונות הצבעוניות שהיו אז "סטייל גבוה" ודוגמא לבזבזנות מיותרת, ומוסיף מדברי המשפיע ר' חיים שלום דייטש: למה אומרים 'משמח חתן וכלה'? כי החתן מטבעו שבור, עשה תשובה, ועכשיו נכנס לעול חדש וצריך לשמח אותו. היום – החתן יושב על כתפיים ומעודד בעצמו את השירה..."
ובכל זאת הוא מסיים בתקווה: "אני זוכר איך בשבת לפני החתונה, המשפיע ר' שלמה חיים דיבר בהתוועדות על שתי סוגי ירידה בעולם: הנשמה בגוף, וכשמתחתנים ונכנסים לעול של בית ואשה וכו'. אני מקווה מאוד שסוף סוף תחזור עטרה ליושנה ובוודאי ירידה זו - לצורך עלייה".
מאפשרים לכם לקבל
