למרות ההודעה המוקדמת: הסימן של הרבי שהפתיע את הקהל
בעבר פרסמתי מקבץ של התוועדויות הקשורות ליומא דפגרא "י"ט תמוז" שבו נסתיימו שבעת ימי המשתה מחגיגת הבר מצווה של הרבי הקודם וגם יום הברית מילה שלו.
למרות שסברתי שהקפתי את כל מה שניתן לומר על היום הזה, עדיין אני מופתע למצוא חומר נוסף בענין.
אחד מהם הוא סיפור שכתב השליח הראשון לאילת הרב ישראל צבי גליצנשטיין בספרו החדש בעמוד 36 תחת הכותרת "התוועדות פתאומית".
*
בקיץ, כאשר אנ"ש היו בהרים, הרבי היה בדרך כלל מודיע מראש ביום שישי אם תהיה התוועדות בשבת, כדי שמי שירצה יוכל להגיע לשבת. בשבת קודש פרשת פנחס, י"ט תמוז תשל"ב, הרבי הודיע ביום שישי שלא תהיה התוועדות, ובעקבות כך, 770 היה די ריק.
באותה תקופה, אחד הסימנים לדעת אם תהיה התוועדות היה בסוף תפילת מוסף. אם הרבי היה לוקח את הספרים - סידור, חומש תורה תמימה ותניא - ומתחיל ללכת, היה זה סימן שתהיה התוועדות. אם הרבי היה נשאר לעמוד במקומו וממתין לשמוע את הזמן של תפילת מנחה, סימן שאין התוועדות.
באותו שבת, הרבי, מיד עם תחילת ההכרזות, כבר החזיק בידו הקדושה את הספרים, ולקראת סיום ההכרזות התחיל ללכת. הקהל לא ידע אם תהיה התוועדות, כיוון שהרבי הודיע ביום שישי שלא תהיה. כשהרבי הגיע לחדרו הקדוש, אמר לר' בנימין קליין לרדת לבית הכנסת ולהודיע שתהיה התוועדות.
ההתוועדות הייתה מאוד מיוחדת עם קהל קטן. הרבי קישר את ההתוועדות עם י"ט תמוז, יום הברית של הרבי הקודם. הוא סיפר שהרבי הקודם בכה מאוד בשעת הברית, והרבי מהרש הניח את ידו הקדושה על מצחו ואמר: "אל תבכה, כשתגדל תהיה רבי ותגיד חסידות בטון ברור". הרבי קישר את ההתוועדות עם עניין השליחות.
מאפשרים לכם לקבל
