מאחורי הקלעים של מתקפת המנע המוצלחת של ישראל באיראן
במשך חודשים ארוכים ובחשאיות, קיימו ראשי מערכת הביטחון לפחות 14 דיונים סגורים לקראת מבצע התקיפה על מתקני הגרעין של איראן — שזכה בצה"ל לשם הקוד "הילה". כבר מנובמבר האחרון ועד יוני השנה, שר הביטחון ישראל כ"ץ עמד בראש שורת מפגשים בהם נקבעו הקווים האדומים והיעדים, כך מדווחים ב'כאן 11' איתי בלומנטל וכרמלה מנשה.
בין השאלות שעלו שוב ושוב סביב שולחן הדיונים הייתה הדילמה האם ארצות הברית תסכים להצטרף לתקיפה — או לפחות להעניק את הסכמתה. בצה"ל הבינו במהרה שגם "אור ירקרק" מוושינגטון (אישור שקט) יספיק כדי להניע את המטוסים לדרכם.
במקביל, חיל האוויר עבד במרץ לשפר את טווח הפעולה והיכולות האסטרטגיות, כך שמטוסי הקרב יוכלו להגיע ללב איראן, מה שכרוך ביכולת איסטרטגית מורכבת.
שר הביטחון כ"ץ הציב את יעד התקיפה: "לנטרל את היכולת האיראנית להמשיך בפיתוח נשק גרעיני, כך שייאלצו לשקול מחדש אם שווה בכלל לשקם את הפרויקט." הוא הוסיף כי תקיפת פרוייקט הגרעין תעלה בפני האיראנים את הדילמה האם כדאי להמשיך בפרוייקט ולהשקיע בו משאבים.
בשבועות שקדמו למבצע נולדה תכנית התקיפה המורחבת שכונתה "טורנדו". מדובר בצעד שנבנה בהנחיה ישירה של השר כ"ץ לצה"ל, שתכליתו הייתה לפגוע אנושות במבנים ותשתיות מרכזיות, במטרה ליצור הרתעה שתעצור מתקפה על העורף הישראלי.
בסוף מאי התקבל האישור הסופי, לאחר דיון ביטחוני דרמטי שבו נקבע שישראל תגיב בעוצמה במקרה של ירי מסיבי לעבר מרכזי אוכלוסייה. מועד התקיפה עצמו נקבע ל-12 ביוני — דווקא ערב יום שישי, מתוך הערכה שרוב בכירי המשטר והגנרלים יהיו בבתיהם לקראת תפילות יום שישי.
לפי כ"ץ, ישראל "השיגה הרבה מעבר לציפיות" — בעיקר בזכות כניסת ארצות הברית לתמונה, כאשר מטוסי B2 אמריקניים הצטרפו להשמדת מתקני גרעין קריטיים. "הצלחנו למוטט את היכולות הגרעיניות והטיליות של איראן במכה אחת", הכריז השר.
בישראל מבהירים שהאיום הקיומי הגרעיני סולק זמנית, אבל מוסיפים בזהירות: ":המעקב אחרי פרויקט הטילים האיראני יעסיק אותנו עוד רבות."
*
לצד השמחה על הצלחת המבצע חסר התקדים בתולדות המלחמות, והניסים הגלויים לעיני כל העולם, תמיד יש לזכור כי "לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר ה׳ צבאות."
מאפשרים לכם לקבל
