









איך עוברים מתודעת חסר לתודעת שפע? הרב זלמן וישצקי

הרבה עסקתי לאחרונה עם עצמי במושג תודעת שפע.
בכל הרצאה טובה של אימון ידברו על זה, בכל הסכת שעוסק בתודעה ובנפש הנושא יעלה.
תחיו בתודעת שפע יגידו המאמנים והמטפלים.
אם תהיו בתודעת שפע, השפע גם יבוא, ומי לא רוצה שהשפע בו יבוא בשעריו?
יש גם את מי שמבטיח ללמד את האנשים איך לחיות בתודעת שפע.
ואני שאוהב תודעות ומוקסם משינויי תודעה, אני רק מנסה להבין מזה אומר ׳תודעת שפע׳?
אמרו לי, פשוט תחשוב בגדול. אבל איך אחשוב בגדול אם המציאות לא מסתנכרנת?
זה הזכיר לי את הסיפור על ההוא שאביו ז״ל בא אליו בחלום ואמר לו שהוא צריך להיות רבי. החלום לא הרפה עד שהוא נגש אל רבו שיחי׳ ואמר: רבי, אבא ז״ל לא מניח לי, בא בחלום ודורש שאהיה רבי.
אמר לו הרבי: בפעם הבאה שאביך מגיע בחלום, תגיד לו שבמקום לבוא אליך שיבוא בחלום ל300 חסידים ויגיד להם שיהיו חסידים שלך.
אמרו לי, תסע בביזנס, תקנה יקר, תפסיק לעשות חשבון על כל דבר, תחשוב שפע. אבל איך זה מתכתב עם להיות אדם אחראי שיודע לכלכל נכון את צעדיו?
דווקא לחשוב אני אוהב בשפע, אז חשבתי. בשפע.
ואז הבנתי משהו גאוני - תודעת שפע היא ההפך מתודעת חסר. אם אבין את תודעת חסר, אוכל להבין מהי תודעת שפע.
ובכן, חשבתי בשפע על תודעת חסר והבנתי.
תודעת חסר לא קשורה כלל למצב הכלכלי הריאלי. תודעת חסר לא תלויה בחשבון הבנק. תודעת חסר זו תודעה קבועה שאם לא חסר עכשיו, אז יחסר מחר ואם לא מחר אז מחרתיים, בסוף יהיה חסר. מתי שהוא כל זה יגמר ושה׳ יעזור. וזה מפחיד.
תודעת חסר יכולה להיות קיימת גם אצל אנשים בעלי ממון רב - אם זה נקבע בליבם מתי שהוא בילדות או אולי בכלל ירשו את זה, זה לא נעלם בקלות. הם בטוחים בעומק אמונתם שמתי שהוא הצ׳קים יחזרו והכל יתמוטט.
החי בתודעת חסר פחד וחרדה פנימיים - שהם לעיתים חבויים, מלווים אותו.
תודעת שפע אם כן, זוהי תודעה שה׳ הוא אין סופי והוא בעד לתת בשפע. תודעת שפע זה אדם שחי באמונה פנימית מוצקה שיהיה בסדר. הוא גם עושה, וגם פועל, וגם מתכנן, אבל הכל מתוך אמונה מוצקה שכבר טוב ועוד יהיה טוב יותר. הוא לא אומר לעצמו, כן כן, לא לא. אלא כן כן, כן כן. ואם יתקל ב לא, הוא יחייך ויגיד, בסדר, נבדוק איפה ומה לא עבד נכון ונלך קדימה, אל עבר ה כן הבא.
החי בתודעת שפע, לא חי בפחד מפני העתיד. הוא חי בידיעה עמוקה, שיש שפע והשפע בו יבוא.
*
נזכרתי בזה הבוקר כשלמדתי את החומש עם רש״י היומי על הפסוק ״וישמע הכנעני מלך ערד ישב הנגב כי בא ישראל דרך האתרים״. על המילים "דרך האתרים" מביא רש״י שני פירושים: א. דרך הנגב שהלכו בה המרגלים ב. דרך האתרים דרך התייר הגדול הנוסע לפניהם. שזה בעצם ארון ברית ה׳ - הקב״ה שמוביל את הדרך. זכרתי שיחה שבא הרבי מפרש שהדרך בא הלכו המרגלים מסמלת במהותה את דרך הטבע המחושבת מאוד. ודרך התייר הגדול מסמל את הדרך שבמהותה היא הליכה בבטחון מלא בה׳.
יש מצב שרש״י מדבר על תודעת חסר ותודעת שפע? שהדרך שהלכו בה המרגלים זה חיים בתודעת חסר. ודרך התייר הגדול זה חיים בתודעת שפע?
שבת שלום,
הרב זלמן וישצקי
