מערכת COL | יום ז' תמוז ה׳תשפ״ה 03.07.2025

השליח קיבל 'משמים' מזוודה של תכשיטים, למי בחר להעבירה?

הוא כבר התכונן לחתונותו ואחד הדברים שהעיקו עליו היה מצבו הכלכלי הדחוק מאוד, שלא אפשר לו לרכוש לאשתו תכשיטים מכובדים כמנהג הנגידים המכובדים. את מועקתו זו הוא סיפר לי ושיתף אותי בכך | טורו של הרב שמעון אייזנבך, רבה של שכונת השחמון באילת
השליח קיבל 'משמים' מזוודה של תכשיטים, למי בחר להעבירה?
בעיגול: כותב השורות

אתמול צלצל הטלפון שלי ומעברו של הקו נאמר לי על ידי מי שעובר בימים אלו על הרישומים של מזכיר הרבי הרי"ל גרונר ע"ה ובפיו ידיעה מעניינת עבורי: רשום כאן - "ג' סיון תשנ"ג, לשמעון אייזנבך מאילת - ברכה".

לב כל חסיד ירנן למשמע ידיעה משמחת כזו. ממרחק יותר משלושים שנה אינני זוכר מה ביקשתי מהרבי באותו יום ועל מה היתה ברכתו. יתכן שכלל לא קיבלתי את המענה הזה עד היום. כך או כך, לקבל אזכור מהרבי זה דבר מרענן ומפיח רוח חיים בעבודת הקודש.

*

בג' תמוז דהאי שתא ישבנו קבוצת שלוחים להתוועדות, והנושא שעלה על השולחן היה כמות הגדולה של היהודים שחייבים לרבי את יהדותם ואת תורתם וגם את חייהם הגשמיים. אמנם חלק גדול מאלו דבקו בתנועת חב"ד והפכו להיות חלק ממנה, אבל רבים וטובים שמפני סיבות שונות ומשונות לא זכו לכך, התערו בחוגים אחרים ובקבוצות אחרות בעם ישראל אבל בכל הזדמנות הם יזכירו לאחרים וכמובן לעצמם איך הם הגיעו לאן שהגיעו.

סיפר לנו השליח בוינה הרב דוב גרוזמן על סיפור מעניין שאירע בעירו שתחילתו ביום הכיפורים:

"באותן השנים הייתי נוהג לעבור לפני התיבה בבית כנסת מסויים מרוחק מביתי. ביום הכיפורים צעדתי ברחובות וינה עם הקיטעל והטלית עלי ובהפסקה שבין מוסף למנחה הלכתי לביתי למנוחה קלה ולאחריה חזרתי לבית הכנסת.

בדרך אני רואה לפני אדם שחשדתי בו שהוא יהודי. חזות פניו ובגדיו לא הסגירו כלל את יהדותו אבל משהו בפנים שידר יהודית. פניתי אליו ואמרתי לו חג שמח בעברית והוא התפלא שזיהיתי אותו כיהודי והתפתחה שיחה בינינו.

הצלחתי למשוך אותו לבית הכנסת ובמהלך השיחה בינינו מתברר כי הוא בן לרב מכובד בעיר ואם בישראל ואביו הוא גם ראש השוחטים באותה עיר. אביו הוא אישיות חשובה שגם ההדיר ספרים חשובים העוסקים בשחיטה.

הבן חנן (שם בדוי) נשר מדרך התורה והיראה ובוינה התיידד במשך כמה חודשים עם נערה גויה והקשר ביניהם הלך והתהדק. ניסיתי בכל דרך להניא אותו מהקשר עם הגויה אך בדרך הטבע לא היה נראה שיש סיכוי.

סיכמנו שנשמור על קשר ובמשך החודשים ההם היינו נפגשים ומדברים הרבה על יהדות ועל הנהגות היהודי המתחייבות ומתבקשות. לחנן יש נפש של אמן והוא נפש רוחנית. הציורים שלו מדהימים והוא גם יוצר יצירות נפלאות.

שלושה חודשים לאחר מכן חנן מדליק נרות חנוכה בביתו בנוכחות הגויה ובנוכחות חבר טוב שהגיע מהארץ לבקרו. החבר יחד עם הגויה החלו ללעוג ולזלזל בו על הדלקת החנוכיה. הזלזול הפך למריבה רצינית ובאותו רגע הכל התפוצץ. חנן הבין שאם חפץ הוא קשר לרבונו של עולם ולתורה היהודית הוא חייב לנתק את הקשר. הנשמה האלוקית שלו הוצתה והיא מתלהטת בכל עוצמתה.

ללא אומר וללא דברים הוא ארז את מזוודתו והכניס אליה את כל תכולתו ועזב את הדירה. הוא התקשר אלי ועדכן אותי מכל אשר נעשה. כמובן שדאגתי לו לאכסניה טובה כדי להקל מעליו את הפרידה ומכאן הוא החל לתכנן את חזרתו לארץ הקודש.

חנן שב לביתו ולזרועות משפחתו שקיבלה אותו למרות הכל ולמרות הניכור בינם מאז ניתק את הקשר עמם. גם כששב לארץ דרכו לא היתה סוגה בשושנים, היה לו קשה מאוד להתחבר לקהילה חזרה אבל הוא התאמץ לכך בכל כוחות נפשו והצליח לדלג מעל כל המשוכות בדרך.

לא חלפו ימים ארוכים וחנן ששב בתשובה שלימה מצא את זיווגו, אשה דתית ויראת שמים והם מחליטים לבנות בית ישראל על טהרת הקודש.

כל אותם חודשים עמדתי עמו בקשר וכל אימת שהייתי מגיע לארץ ישראל היינו נפגשים ומשוחחים רבות על המעבר שלו שהיה כרוך בקשיים רבים והפך לאתגר גדול.

שנה לאחר מכן הוא כבר התכונן לחתונותו והיא נקבעה לתאריך החסידי, כ"ב שבט יום הסתלקות הרבנית. אחד הדברים שהעיקו עליו שמצבו הכלכלי היה דחוק מאוד והוא לא יכל לרכוש לאשתו תכשיטים מכובדים כמנהג הנגידים המכובדים. את מועקתו זו הוא סיפר לי ושיתף אותי בכך.

בהשגחה פרטית בדיוק באותם ימים הגיעו לביתי לדין תורה ולבוררות שני יהודים מתוככי הקהילה של עולי בוכרה בוינה. הם הגיעו לביתי עם מזוודת תכשיטים מפוארת ויקרה ביותר. המריבה ביניהם היתה שכל אחד מהם לא מוכן היה לקחת את התכשיטים הללו לעצמו אלא טען שהתכשיטים שייכים לשני והם ביקשו ממני שאני אכריע ביניהם בויכוח הנדיר הזה.

כל אחד מהם טען בלהט שעלי לפסוק לטובתו ולחייב את החבר ליטול את התכשיטים  לעצמו. הם פרשו לפניי את טענותיהם ואת ההסברים בצדקת דבריהם.

באותו רגע הבזיק במוחי רעיון נפלא. סיפרתי לשני הצדדים את סיפורו של החתן חנן שעשה כברת דרך ארוכה עד הגיעו לאן שהגיע. הוספתי לספר על מצבו הכלכלי הקשה שמונע ממנו לקנות תכשיטים בסיסיים לכלתו ושאלתי אותם האם יסכימו שניהם לתת את התכשיטים לזוג הצעיר שמתחתן בארץ הקודש?

הם שמחו על הרעיון הזה וחשבו לעצמם כי התרומה הזו גם תזכה אותם במצות הכנסת כלה וגם היא תהווה פתרון מוצלח לויכוח שביניהם מבלי שאחד מהם ירגיש מנוצח.

ברוך אומר ועושה! הרמתי טלפון לחנן ובישרתי לו כי מזוודת תכשיטים תגיע אליו בקרוב ושישתמש בה מתוך בריאות ונחת. חנן לא ידע את נפשו מרוב שמחה וכלתו זכתה לתכשיטים הרבה מעבד לסטנדרט.

כיום חנן מתגורר בקהילה חרדית בא' הישובים בארץ וביתו מלא בילדים הלומדים בתלמוד תורה ובבתי"ס לבנות בחינוך למהדרין מן המהדרין. אמנם היו נסיונות רבים לחבר אותו לחב"ד אבל הדבר לא הצליח מסיבות שונות.

חנן ומשפחתו המורחבת מודים לרבי ולשלוחיו בכל עת, ערב ובוקר וצהריים על הצלתו מטיט היון והוא כמו רבים אחרים מצטרפים לרשימה הארוכה של יהודים שהודות לפעילותו הק' של נשיא דורנו חזר לחוף מבטחים.

להערות והארות אשמח ואשיב לדורשיי במייל:  menorabadarom@gmail.com ובווצאפ 2711532-052

הוסף תגובה
0 תגובות
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.