התשובה המצמררת של הרבי לחייל שאיבד אצבעות במלחמה
מדי יום שישי היינו יוצאים ל'מבצע תפילין' ברובע קווינס, יחד עם חברי (כיום, השליח הרב) יוסף וולס. מפעם לפעם היינו פוגשים יהודי חרדי ממוצא מרוקאי, בוגר ישיבות ליטאיות. משום מה, מעולם לא שאלתיו האם הכיר את הרבי. בהזדמנות מסוימת, עלה במוחי לשאלו, וכך אכן עשיתי.
"ודאי שהכרתי אותו", אמר האיש במענה לשאלתי, וכך סיפר:
"שמי דוד נחמיאס. אני מכיר היטב את חב"ד במרוקו – את הרב לייב רסקין, את הרב שלמה מטוסוב ואת הרב שלום איידלמן.
"בשנת תש"ל יצאתי ממרוקו לצרפת. באתי ללמוד בישיבת חב"ד בברנוא. כבר ביומי הראשון להיותי בישיבה העירו אותי בשעה ארבע בבוקר. 'מה קרה?', הבעתי את תמיהתי, ונעניתי: 'יש כעת צעדה למקווה'... זו הייתה טבילת האש הראשונה שלי.
"היה לי קשה שם, אך הרב ניסן תמך בי כספית ומוראלית. לאחר זמן עזבתי את הישיבה ועברתי לישיבת גייטסהד שבאנגליה. מגייטסהד החלטתי לנסוע לישיבת טלז שבקליבלנד. הזמנתי כרטיס טיסה והגעתי לניו יורק.
"הגעתי למנהטן. זה היה בסביבות סיוון–תמוז תש"ל. נשארו ימים מספר עד לנסיעה לקליבלנד, ובינתיים רלא היה לי היכן לשהות. שאלתי יהודי מסוים אם יש לו רעיון היכן אוכל להיות, והוא אמר לי: 'למדת בברינוא? סע לליובאוויטש! שם בוודאי ידאגו לך'. הוא עלה אתי לרכבת התחתית והסביר לי היכן לרדת.
"ירדתי מהרכבת, וראיתי את שדרת איסטערן פארקווי. את 770 לא זיהיתי – משום שלא הייתי בו קודם לכן.
"פתאום, ראיתי את הרבי הולך ברחוב. התלבטתי מאוד אם זהו אכן הרבי, כי עד לאותו יום ראיתי את הרבי בתמונות מעטות בלבד – שכן באותם ימים לא היו תמונות רבות. מצד שני, הוא נראה דומה למה שראיתי. מצד שלישי, הוא הלך לבד...
"החלטתי לגשת אל הרבי בתחכום ולשאול היכן 770. כך אכן עשיתי, ניגשתי ושאלתי בעברית את השאלה, אולם לפי המבטא שלי זיהה הרבי את שפתי וענה לי בצרפתית, כשהוא מראה לי היכן 770.
כעבור רגע,חשתי שמישהו מאחוריי מסמן לי משהו. הפניתי את מבטי, והבחנתי בשני בחורים שליוו את הרבי – לא שמתי לב אליהם לפני כן. הם סימנו לי שזהו הרבי. הרבי שם לב אליהם, וסימן להם בידו הקדושה להניח לי.
"הרבי המשיך ושאל אותי מנין אני. עניתי לו שאתמול הגעתי לניו יורק. סיפרתי שהייתי בברנוא ושבמקור הנני ממרוקו, והרבי שאל אותי האם אני מכיר את הרב מטוסוב, ועניתי: 'בוודאי'. סיפרתי על חב"ד במרוקו (היה זה כעין 'מופת', שהרבי שאל דווקא על הרב מטוסוב, ששימשתי לו מתורגמן).
הרבי שאל אותי על הישיבה בברינוא, עניתי, ואז שאל אותי הרבי: 'מה למדת לפני שהגעת לכאן?' עניתי שלמדתי את הסוגיה של "עד אחד נאמן באיסורין", הרבי החל לשאול אותי כמה שאלות על הסוגיה. בתחילה ידעתי להשיב, אך בהמשך אמרתי שאני זקוק לספרים כדי לדעת את התשובות.
"הרבי אמר לי: 'אם אתה רוצה ללמוד כאן בישיבה שלנו, אתה יכול ללמוד בחינם – בלי לשלם' (לא אמרתי שאני בדרכי לישיבת טלז). ואז שאל אותי הרבי אם יש בידיי כסף. עניתי שיש לי מעט, הוצאתי את הכסף מכיסי והראיתיו לרבי. היה זה כסף צרפתי. הרבי ראה זאת ואמר: 'זה לא מספיק, תיכנס למשרד, ותגיד לר' בנימין (קליין) שאני אמרתי שהוא ייתן לך מאה דולר' (מאה דולר היו שווים אז הרבה יותר משהם שווים היום...).
"אמרתי לרבי שאחזיר את הכסף אחר כך, והרבי אמר: 'לא, זו לא הלוואה, קח את הכסף'.
בכך תמה שיחתי עם הרבי. נכנסתי לר' בנימין קליין, הוא נתן לי מיד מאה דולר, ולאחר כמה ימים נסעתי לטלז.
"מאז, הייתי מגיע לרבי מדי שנה במוצאי חג השבועות לחלוקת כוס של ברכה. בשנה אחת נתן לי הרבי בקבוקון ואמר: 'זה בשביל אחיך'. כמעט התעלפתי. באותו זמן היה אחי מאושפז בבית רפואה במצב לא טוב...".
*
סיפור שני.
זכיתי ללמוד בישיבה שעל יד הציון הקדוש
בערב יום הכיפורים, ניגש אלי יהודי דתי שביד שמאל אין לו אצבעות והוא סיפר לי סיפור שהיה לו מהרבי:
הוא התגורר בארה"ב והוא נלחם בהתנדבות בצה"ל. בזמן מלחמת יוהכ"פ הוא נסע שוב להתנדב ושיבצו אותו ברמת הגלון בגיזרת נפחא. באחד מן הקרבות הוא איבד את שתי אצבעותיו, מלבד האגודל, ה"י. לאחר המלחמה הוא חזר לניו יורק.
לאחר כשנתיים הוא חזר ל770 וניגש לרבי לפני מנחה או מעריב, ושאל את הרבי, היות וכתוב בגמרא במנחות דף ל"ה (בספרו זאת, הוא מוסיף שהיום הוא מתבייש שהוא ציטט לרבי מ"מ, וכי הרבי לא יודע זאת?) שיש לכרוך את רצועות התפילין על האצבע השלישית דווקא, והיות ואין לו אצבעות - מה הוא יעשה?
הרבי עצר כמה שניות - ולו זה היה נראה זמן נצח - והרבי אמר לו, "אני מברך אותך, אתה תניח תפילין כרגיל ותכרוך את הכריכות על האגודל, והקב"ה מלמעלה יכרוך על האצבע השלישית, אני מברך אותך . .."
אותו יהודי מוסיף שרק רבי שיודע מה שקורה בעליונים, יכול להגיד כזה דבר.
וסיים, שמג' תמוז תשנ"ד הוא מגיע בכל ער"ח לאהל, והיום הוא הגיע לכבוד יום כיפור.
*
סיפור שלישי
הרבי חזה את המהפכה באיראן
יהודי ממוצא פרסי שמתפלל שחרית מידי שבוע באהל סיפר לי: הוא היה אצל הרבי שבת בקראון הייטס והוא שם לב שהרבי כשהוא עולה לתורה הוא מגביה את ספר התורה 7 פעמים.
כשהוא נכנס לרבי ליחידות, הוא שאל את הרבי מדוע הרבי עושה את זה, הרבי ענה לו שזה לא עניין ששייך לכל אחד, אלא עניין שצריך שיהיה מישהו כל דור שיעשה את זה, והרבי לקח על עצמו לעשות את זה בשביל כולם.
אותו יהודי מאיראן, והרבי דיבר אתו על היהודים שם ועל ספר תורה מסויים שהיה שייך למשפחתו שאותו יהודי הזכיר. בין דברי הרבי היה משמע מהרבי שהוא צופה את המהפיכה באיראן של חומייני, אפילו שזה היה כמה שנים לפני המהפכה - דברים שרק לאחר כמה שנים הוא הבין.
הוא הוסיף שהרבה שנים לא היו לו ילדים, והוא שאל את הרבי במכתב האם עליו לעשות ניתוח מסויים, והרבי ענה לו שלא, הניתוח היה מיועד לעשות ביום שני, ובאותו היום בדיוק הודיעו לאשתו שהיא הרה.
לסיום הוא אמר לי שאת כל המכתבים מהרבי הוא שומר בקלסר מיוחד.
מאפשרים לכם לקבל
