גיטל'ה מהקיוסק — הלב הפועם של הכפר | לרגל היארצייט

הערב חל ז' בתמוז — יום היארצייט של מרת גיטל פרידמן ע"ה, המוכרת לכל בשם החיבה: גיטל'ה. בעלת הקיוסק המיתולוגי בכפר חב"ד, שהייתה הרבה יותר ממוכרת לחמניות, מוצרי חלב וגזוז. דמותה הייתה סמל לאהבת הזולת, חסד טהור ודאגה לאנשים קשי יום.
בת הרב פנחס פרידמן, אשת הרב יעקב ז"ל היתה אשה דגולה משכמה ומעלה, שדאגה לכל יהודי בכל זמן ובכל מצב.
הקיוסק היה הסוואה למעשי החסד הרבים שעשתה, רבים מהתמימים שלמדו בכפר חב"ד נהגו לסעוד את ליבם בקיוסק וזכו ליחס אימהי. תמיד דאגה שאיש לא יצא רעב מהקיוסק שלה. אישיותה הקורנת והלבבית משכו אליה רבים, ודאגה, סייעה בכל מה שאפשר.
גיטל'ה נולדה באודסה שבברית המועצות. יחד עם משפחתה נמלטה בדרך ניסית מרוסיה ועלתה לארץ ישראל בשנים שלאחר המלחמה. בכפר חב"ד הקימה את הקיוסק הקטן, שלימים הפך לנקודת ציון מרכזית בחיי הכפר.
קיוסק שהוא בית של חסד
מבחוץ נראה הקיוסק כמו חנות קטנה ופשוטה לממכר לחמניות, מוצרי חלב, עיתונים וגזוז. אבל מאחורי הדלפק הסתתרה ממלכה של חסד. בחדר פנימי סמוי מן העין הכינה גיטל'ה ארוחות חמות לעניים ולנזקקים, דאגה שלא יישאר רעב אחד בכפר, והכול בצנעה גמורה, מבלי שיבקשו או שירגישו כנזקקים.
ניחוחות ילדות: בולצ'קה, חמאה וגזוז פטל
ילדי הכפר עד היום זוכרים את הטעמים והחוויות: הלחמניות הטריות מרוחות חמאה, והגזוז פטל שנמזג ממכשיר מיוחד לתוך כוסות זכוכית. גם מבוגרים נזכרים בגעגוע במראות האותנטיים של ילדותם, שהתרחשו כמעט כולם סביב הקיוסק של גיטל'ה.
בעידן שבו לא היה בכל בית רדיו, הקיוסק של גיטל'ה הפך למעין מרכז מידע. שם שמעו התושבים על הקרבות במלחמות ישראל — מסיני ועד ששת הימים — ושם עודכנו בחדשות העולם הגדול.
בחנוכה הייתה מגיעה גיטל'ה לתלמוד התורה עם שק גדול מלא סביבונים וסוכריות, ומחלקת לילדים במאור פנים. היא ראתה בכך שליחות של ממש לשמח את ילדי הכפר ולעורר בהם שמחה חסידית אמיתית.
ברוב הימים ולאחר פטירתה בשם טוב, בנה הרב מאיר פרידמן, ניהל אף הוא את המקום ברוח חסידית. לא פעם נערכו במקום התוועדויות, שהפכו את הקיוסק הקטן למרכז חסידי הומה.
זיכרון שלא נמוג
גיטל'ה פרידמן ע"ה הייתה הרבה יותר מבעלת קיוסק. היא הייתה אחת מדמויות שמסמלות את הכפר של פעם. בעלת אוזן קשבת, יד נדיבה ונפש גדולה של חסד. במלאות היארצייט שלה, תושבי הכפר זוכרים ומזכירים את כל מה שעשתה בשקט, בפשטות ובחסד שאין לו שיעור.
יהי זכרה ברוך.
יש לכם זכרונות מעניינים? שתפו בתגובות>>>
