"בוא כמו שאתה": פריד שר על דברי הרבי לשיפוצניק
בשבוע שבו מציינים את היום הקדוש ג' תמוז, יום ההילולא של הרבי, היכה מחדש בלבבות סיפורו של נחום, חסיד פשוט מרוסיה הסובייטית שהגיע בשנות השבעים לאמריקה. כמו רבים, מצא עצמו עובד קשה כדי לעזור לאימו, הפך לשיפוצניק, והסתובב כמעט תמיד בבגדים מוכתמים בשפכטל ובצבע.
"פחות עניין אותי מה בדיוק היו המאמרים והשיחות, אבל תמיד הייתי שם, בפנים או בחוץ, ליד הבית האדום", סיפר נחום, שהתכוון כמובן ל־770 — בית מדרשו של הרבי. אבל ככל שהעבודה הלכה ותפסה אותו, וככל שבגדיו התרחקו ממחלצות שבת, כך גם הלכו ביקוריו אצל הרבי והתמעטו. "ככה לא נכנסים אל הרבי", אמר לעצמו.
עד שיום אחד, אחרי חתונה של חבר, לבוש סוף סוף בלבוש נאה, עבר אצל הרבי בחלוקת הדולרים. הרבי נתן לו את הדולר — אך לא שחרר. הביט לתוך עיניו ושאל: "וו ביסט דו? — איפה אתה?". נחום נבהל והשפיל מבט, עד שהשיב בלחישה: "איך בין דא — אני פה". ושוב שאל הרבי: "פארוואס קומסט דו נישט? — למה אתה לא בא?". עד שנחום, באומץ של אדם פשוט, ענה: "איך בין אלע מאל שמוציק — אני תמיד מלוכלך".
כאן אמר לו הרבי את המילים שנחרתו לדורות: "קום ווי דו ביסט, אבער קום — בוא כמו שאתה, אבל בוא".
*
הרב זלמן וישצקי מבאזל כתב על כך בטורו השבועי ב-COL, כיצד בכי אחז בו כששמע את הסיפור מנחום עצמו בשבת כ' אב. וכיצד מאז, שוב ושוב, הוא מהרהר במבטו של הרבי ובקריאתו האוהבת שלא מחכה לתיקון ולניקיון — אלא רוצה אותך, כאן ועכשיו, בדיוק כמו שאתה.
כשהאזין הרב וישצקי בימים האחרונים לביצוע המיוחד של אברהם פריד, ששילב את סיפור השיפוצניק לתוך הניגון החב"די "קול ביער", התקשה לעצור את דמעותיו. פריד, בקולו המרטיט, חיבר בין ניגון עתיק לחסידות נצחית, שהולכת אתנו גם בבגדים מוכתמים, גם בימים שאנחנו "שמוציק", ומזכירה לנו שהרבי מחכה — שנבוא.
צפו בביצוע של פריד:
4
0
4
0
מאפשרים לכם לקבל
