הרבי מלובביץ', יונתן אוריך ואני \ עמיחי אתאלי

עמיחי אתאלי, ידיעות אחרונות
הרבי מלובביץ', יונתן אוריך, ואני (18 סעיפים):
1. כבר שנים שאין לי קשר עם יונתן אוריך, האינטראקציה האחרונה שלי איתו היתה כשהוא הסתלבט עלי ברשת, ועדיין: אני מאמין לכל מילה שלו ביחס לרבי מלובביץ'.
2. אני מאמין לו כי אני מרגיש את אותו הדבר כלפי הרבי, ויום ההילולא שלו אתמול היה יום ממש לא שגרתי בשבילי.
3. כמו אוריך, גם אני מרגיש ככה בזכות שליחי חב"ד במזכרת בתיה, בזכות הרב שניאור אשכנזי שאותו פגשתי פעמיים בחיי, ובזכות יובל בובליל - שהיה שליח הרבי לעולמות הדיקור הסיני (מצד אחד יובל הוא לא באמת שליח הדיקור, ומצד שני ממש כן).
עוד בנושא:
הטור של יונתן אוריך, יועצו של ראש הממשלה>>>
4. אני מאמין לאוריך כי הרבי, ושליחיו אחריו, הם כל כך לא שיפוטיים, ופותחים את הלב לכל אחד, גם אם שגה, גם אם חטא, ונוגעים בך במקומות הכי עמוקים. אני מאמין לאוריך כי אני מזהה את הרגשות שאני מרגיש במה שהוא כתב.
5. יובל בובליל שהיה פעם מדקר סיני, הוא בחור מתוק שהייתי הולך אליו לדיקור בבית הוריו ביבנה. תוך כדי הוא חזר בתשובה ונעשה חב"דניק, ובזמן שהיה מטפל בי היינו מדברים על החוויה שהוא עובר. הוא האיר לי משהו בלב, והוא גם הכיר לי את שיעורי היוטיוב של הרב שניאור אשכנזי, שמאז יש לי במצטבר המוני שעות של האזנה להם.
6. כששליח חב"ד יוצא למשימתו, הוא נזרק לשטח כמו סוכן של ארגון ביון מפוקפק, כי מפעיליו מבהירים לו מראש: צא לדרך, מאיתנו לא תקבל כלום, תהיה חזק, עלה והצלח.
7. ובסוף הם כמעט כולם חזקים, וכמעט כולם מוצאים את השביל שלהם, ומצליחים להיות שליחי אמת.
8. והשבת, בסוף התוועדות ג' תמוז לרגל הילולת הרבי, זה הכה בי: הרב יוסף וחמי גליצנשטיין, זוג השליחים בשכונה שלנו במזכרת בתיה, הם שליחים אל משימה שבחלקה היא ממש הזויה, ויש בחב"ד עוד המונים כמותם.
9. כשהשכונה שלנו הוקמה הם הגיעו אליה תחת הרב אריה גרינברג היקר, השליח הראשי של מזכרת בתיה. הם נזרקו לאתר בניה, ונכנסו בין היתר אל קהילה צומחת שהיא ציונית דתית.
10. עכשיו, לכאורה זאת הזיה, כי אנחנו בוגרי ישיבות, לכל אחד יש תפילין, מזוזות ונגישות מלאה לבתי כנסת ולמקוואות. כולנו יודעים מה צריך לעשות בימי שמחה וחלילה אבל, ולכל אחד מאיתנו גם יש מערכת יחסים עם לימוד תורה.
11. לכאורה אפילו את הרבי מלובביץ לא הייתי צריך שהם יכירו לי, וגם לא את ספר התניא: גדלתי בבית ציוני דתי קוקניקי מובהק, אבל הרבי תמיד היה מוערך שם. ועדיין, מאז שאני בקשר קרוב עם הרב יוסף, השליח שלנו, הרבי הפך לדמות מאוד משמעותית בחיים שלי.
12. לפני חודשיים הייתי בניו יורק, המקום הראשון שנסעתי אליו משדה התעופה היה האוהל של הרבי. קיבלתי ליווי טלפוני צמוד מהרב יוסף. בהמשך ביקרתי לראשונה בחיי ב 770. נסיעה לארה"ב היא אירוע כייפי, במקרה הזה גם ממש התרגשתי.
13. הרבי היה איכפתי מכל יהודי ברמה לא נתפשת. הוא ראה רחוק, רוחנית ופרקטית, הבין מה המשימה של עם ישראל בעת הזאת, וכנגזרת מזה בנה את מפעל השליחות, שהוא אחד המעצבים הכי משמעותיים של העם היהודי בדורנו.
14. לפני כמה חודשים, באמצע ימי מילואים קודרים, נכנסתי לחנות תשמישי קדושה ביד בנימין, ומהמדף חייכו אלי משתי תמונת זכוכית, שני הענקים: הרבי מלובביץ' ולצידו הרב קוק.
15. קניתי את שתי התמונות והצבנו אותן בפינה שבה אלישבע מדליקה נרות שבת: לצד התמונות המשפחתיות שלנו, לצד תמונה של אחי אלחנן הי"ד, לצד תמונתו של הרב שלמה בן נעים זצ"ל, הגבאי, החזן, והאיש שהיה הכל בבית הכנסת של ילדותי, לצד בובה של בנימין זאב הרצל ושל הרב קוק.
16. לצד כל אלה, הרבי מלובביץ' ניצב על המדף הכי חשוב בבית שלנו.
17. אבא שלי קורא לגישה הזאת "חבקוק" שילוב של חב"דניק עם קוקניק. אני ממש לא מתיימר להעמיד את עצמי בקטגוריה המכובדת הזאת, אבל אני כן מתגעגע לרבי שמעולם לא פגשתי.
18. משהו בנוכחות של שליחי חב"ד בחיים שלנו עושה אותם לעמוקים יותר, למחוברים יותר, לאיכפתיים יותר ולרוחניים יותר. הם הופכים אותנו לאנשים טובים יותר וליהודים טובים יותר - ולכן אני מתגעגע ומרגיש החמצה גדולה על כך שמעולם לא פגשתי את הרבי שהוציא אותם אל השליחות הזאת.
