אני זוכר חוויית אזעקה ומקלט רק מעידן סאדם חוסיין
זה לי העשור השלישי שאיני גר בארץ הקודש. זה המון זמן.
זה אומר שהפעם האחרונה שאני ממש זוכר חוויה של אזעקה ומקלט הייתה בחורף תשנ״א, כשסאדם חוסיין הטיח בנו מטחי סקאדים. וגם אז, היה זה חדר אטום ולא מקלט.
מוזר לחוות את כל זה מרחוק.
כי מצד אחד אנחנו מחוברים לארץ בעצם היותנו יהודים בכלל ובעלי אזרחות ישראלית בפרט, ומצד שני אנחנו חיים בשקט ושלווה.
מצד אחד אנחנו מחוברים לוואטסאפ המשפחתי בו יש דיווחים על התראות ואזעקות ותמונות ממ״דים ומקלטים של בני המשפחה, ומצד שני, את רוב ההודעות אנו בכלל רואים בבוקר אחרי לילה שליו ושלם, לא על כסא כתר במקלט ואפילו לא על מזרון בממ״ד כי אם על מיטה נוחה בבית.
מצד אחד יש להודות שהרבה יותר נוח להסתכל על כל זה מבאזל, מצד שני, לפחות רעייתי ממש מתגעגעת דווקא עכשיו לארץ, לא סתם לארץ, לביחדנס הזה שקורה במקלטים.
הרבה מלחמות עברו על ארץ הקודש מאז שאנו גרים בשוויץ, זאת העכשווית היא הנוראית שבהם. לא במובן המאיים והקשה של המילה ׳נורא׳, אלא במובן הגדול והמיוחד של המילה ׳נורא׳ - כמו ימים נוראים או הא-ל הגדול הגיבור והנורא. כשאני אומר העכשווית אני מתכוון לזאת שהחלה בשמחת תורה תשפ״ד וכעת מגיעה לשיאה עם המתקפה האדירה של ישראל על איראן האייתולית.
לא רק בגלל שהמצב הבטחוני של ישראל כרגע טוב לאין שיעור מאשר היה כשהייתי נער ישראלי. אז הלא היו סביבנו שבעה צבאות ערב חמושים ונחושים לתת לנו לשתות את הים של עזה ח״ו, והיום ב״ה הצבא הרציני היחיד שיש סביבנו הוא צבא מצרים כי את ירדן משום מה כבר פחות סופרים. ממש פחדנו אז מעיראק, איראן, סוריה, לבנון והאמת שגם משוטרי ערפאת ושאר מרצחיו שניתנו להם רובים, והיום, ברוך השם כל אלה פחות או יותר לא קיימים.
ובכן לא בגלל כל זה המלחמה הזאת נוראית הוד, אלא מתוקף עצם התקומה של עם ישראל כלביא על אויביו תוך שותפות גורל, עזרה הדדית, התעוררות אמונית מדהימה, אהבה והתמסרות זה עבור האחר.
*
על יציאת מצרים מובא בחסידות שהאינטרס שהיציאה תיעשה בחיפזון הייתה של כל הנוגעים בדבר. המצרים, היהודים והקב״ה. המצרים רצו שהם ייצאו כבר כי לא יכלו יותר לסבול את המכות. היהודים כי רצו כבר לצאת לחופשי. הקב״ה, דילג ופסח והוציאם בחפזון כי ראה את החפזון של היהודים וזה כביכול עורר אותו לעזור ולחלץ אותם מהר.
הנה כך הסביר את זה הרבי במאמר ׳וככה תשל״ז׳: ״והעניין בזה, דהנה, ידוע דכל העניינים וההמשכות שלמעלה נמשכים על ידי עבודתם של ישראל, וכתורת הרב המגיד על מאמר המשנה דע מה למעלה ממך, פירוש, דע כל מה שלמעלה הכל הוא ממך (כלומר, כתוצאה מהתנהגותך), ובלשון המשנה והגמרא במדה שאדם מודד בה מודדין לו. וכן הוא בעניין החפזון, שהחפזון דשכינה תלוי הוא בהחפזון דישראל.
במילים שלי: הקב״ה מגיב לפי ההתנהגות שלנו, מה שקורה למעלה - מגיע ממך למטה.
אינני יודע חשבונות שמים, אבל דומני שההתנהלות של עם ישראל זה לזה, ההתגייסות של הציבור בארץ והאמת שגם בעולם לעזרה הדדית, לתמיכה במי שצריך איפה שצריך, כמו גם ההתעוררות האמונית האדירה של העם, משפיעה בודאי למעלה ומביאה לכך שנזכה לניסים ונפלאות ברמה תנ״כית שכזאת, כשאנחנו מחבקים זה את זה, הקב״ה מצטרף ומחבק גם הוא אותנו.
עם ישראל בארץ הקודש, אנחנו בגולה מצדיעים לכם בהשתאות ובהערכה רבה על העמידה האיתנה שלכם - היו חזקים.
עם ישראל חי!
הרב זלמן וישצקי
מאפשרים לכם לקבל
