לדמותם של תנאים בפרקי אבות: הרבי שויתר על התפקיד הבכיר
בהמשך לפרקים הקודמים שעלו בשבועות שעברו, בעזרת ה' בל"נ בקיץ הקרוב, נעלה כל שבוע פרק מרתק על דמות של תנא מפרקי האבות של אותו השבוע, סיפורים עליו בחז"ל וביאורי הרבי על אותו התנא.
מתוך הספר 'תנאים ומשנתם' שבשלבי עריכה.
והשבוע, פרק על התנא עקביא בן מהללאל שמוזכר בפרקי אבות תחילת פרק ג.
עקביא בן מהללאל היה תנא בדורו של הלל הזקן, הציעו לו להיות אב בית הדין, שזהו התפקיד השני בחשיבותו לאחר נשיא ישראל, אך הוא ויתר על כך בגלל מידת האמת שבו. כמו כן הוא לא רצה להמליץ על בנו לחבריו מכיון שעל האדם לבנות את מעמדו בכוחות עצמו.
סיפורו מופיע במשנה, וכפי שמסופר במסכת עדיות פרק ה:
עֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלַלְאֵל הֵעִיד אַרְבָּעָה דְּבָרִים.
אָמְרוּ לוֹ: עֲקַבְיָא, חֲזֹר בָּךְ בְּאַרְבָּעָה דְּבָרִים שֶׁהָיִיתָ אוֹמֵר, וְנַעַשְֹךָ אַב בֵּית דִּין לְיִשְֹרָאֵל.
אָמַר לָהֶן: מוּטָב לִי לְהִקָּרֵא שׁוֹטֶה כָּל יָמַי, - שהפסיד תפקיד של אב בית הדין
וְלא לֵעָשׁוֹת שָׁעָה אַחַת רָשָׁע לִפְנֵי הַמָּקוֹם; - שפוסק נגד מה ששמע.
שֶׁלֹּא יִהְיוּ אוֹמְרִים: בִּשְׁבִיל שְֹרָרָה חָזַר בּוֹ.
הוּא הָיָה מְטַמֵּא שְֹעַר הַפְּקוּדָה וְדַם הַיָּרֹק; וַחֲכָמִים - מְטַהֲרִין.
הוּא הָיָה מַתִּיר שְֹעַר בְּכוֹר בַּעַל מוּם שֶׁנָּשַׁר וְהִנִּיחוֹ בַּחַלּוֹן, ואַחַר כָּךְ שְׁחָטוֹ; וַחֲכָמִים - אוֹסְרִים.
הוּא הָיָה אוֹמֵר: אֵין מַשְׁקִין (במי סוטה) לא אֶת הַגִּיּוֹרֶת וְלא אֶת שִׁפְחָה הַמְשֻׁחֲרֶרֶת; וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מַשְׁקִין.
אָמְרוּ לוֹ: מַעֲשֶֹה בְּכַרְכְּמִית, שִׁפְחָה מְשֻׁחֲרֶרֶת שֶׁהָיְתָה בִּירוּשָׁלַיִם, וְהִשְׁקוּהָ שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן. – והרי שפחה משוחררת דינה כגיורת והם השקוה אותה, ראיה לחכמים.
אָמַר לָהֶם: דֻּגְמָא הִשְׁקוּהָ. – מכיון ששמעיה ואבטליון היו בני גרים בעצמם, לכן השקו את הגיורת.
וְנִדּוּהוּ – בגלל שזלזל בכבוד נשיאי ישראל שמעיה ואבטליון.
וּמֵת בְּנִדּוּיוֹ, וְסָקְלוּ בֵּית דִּין אֶת אֲרוֹנוֹ. – עשו לו לוויה כשאבן מעל ארונו.
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: חַס וְשָׁלוֹם שֶׁעֲקַבְיָא נִתְנַדָּה!
שֶׁאֵין עֲזָרָה נִנְעֶלֶת בִּפְנֵי כָּל אָדָם מִיִּשְֹרָאֵל – שבכל העזרה שננעלת בזמן קרבן פסח אין מישהו נעלה
בְּחָכְמָה (בענווה) וּבְיִרְאַת חֵטְא כַּעֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלַלְאֵל.
וְאֶת מִי נִדּוּ?
אֱלִיעֶזֶר בֶּן חֲנוֹךְ, שֶׁפִּקְפֵּק בְּטַהֲרַת יָדַיִם;
וּכְשֶׁמֵּת, שָׁלְחוּ בֵּית דִּין וְהִנִּיחוּ אֶבֶן עַל אֲרוֹנוֹ;
מְלַמֵּד, שֶׁכָּל הַמִּתְנַדֶּה וּמֵת בְּנִדּוּיוֹ, סוֹקְלִין אֶת אֲרוֹנוֹ.
בְּשָׁעַת מִיתָתוֹ אָמַר לִבְנוֹ:
בְּנִי, חֲזֹר בָּךְ בְּאַרְבָּעָה דְּבָרִים שֶׁהָיִיתִי אוֹמֵר.
אָמַר לוֹ: וְלָמָּה לא חָזַרְתָּ בָּךְ?
אָמַר לוֹ: אֲנִי שָׁמַעְתִּי מִפִּי הַמְרֻבִּים, וְהֵם שָׁמְעוּ מִפִּי הַמְרֻבִּים; - והרי הלכה כרבים.
אֲנִי עָמַדְתִּי בִּשְׁמוּעָתִי, וְהֵם עָמְדוּ בִּשְׁמוּעָתָן;
אֲבָל אַתָּה, שָׁמַעְתָּ מִפִּי הַיָּחִיד וּמִפִּי הַמְרֻבִּין,
מוּטָב לְהַנִּיחַ דִּבְרֵי הַיָּחִיד וְלֶאֱחוֹז בְּדִבְרֵי הַמְרֻבִּין.
אָמַר לוֹ: אַבָּא, פַּקֵּד עָלַי לַחֲבֵרֶיךָ. – תמליץ עלי לחבריך החכמים שיקבלו אותי.
אָמַר לוֹ: אֵינִי מְפַקֵּד.
אָמַר לוֹ: שֶׁמָּא עִלָּה מָצָאתָ בִּי? – יש בי משהו פסול?
אָמַר לוֹ: לָאו,
מַעֲשֶֹיךָ יְקָרְבוּךָ וּמַעֲשֶֹיךָ יְרַחֲקוּךָ. – מעקביא מגיע המשפט המפורסם הזה.
*
הגמרא במסכת סנהדרין דף פח מבארת מדוע עקביא בן מהללאל לא נקרא מורד בסנהדרין:
אמר רב כהנא הוא אומר מפי השמועה והן אומרין מפי השמועה אינו נהרג, הוא אומר כך הוא בעיני והן אומרין כך הוא בעינינו אינו נהרג, וכל שכן הוא אומר מפי השמועה והן אומרין כך הוא בעינינו אינו נהרג, עד שיאמר כך הוא בעיני והן אומרים מפי השמועה. תדע: שהרי לא הרגו את עקביא בן מהללאל,
ור' אלעזר אומר, אפילו הוא אומר מפי השמועה והן אומרין כך הוא בעינינו, נהרג, כדי שלא ירבו מחלוקות בישראל. ואם תאמר מפני מה לא הרגו את עקביא בן מהללאל, מפני שלא הורה הלכה למעשה.
הוא היה אומר: המשנה במסכת אבות פרק שלישי מביאה את אמרתו המזוהה עמו יותר מכל:
עֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר:
הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים וְאֵין אַתָּה בָּא לִידֵי עֲבֵרָה:
דַּע מֵאַיִן בָּאתָ, וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ, וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן.
מֵאַיִן בָּאתָ? מִטִּפָּה סְרוּחָה;
וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ? לִמְקוֹם עָפָר רִמָּה וְתוֹלֵעָה.
וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן? לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
ביאורי הרבי
בשיחה של הרבי הריי"צ משנת תש"ב, הוא סיפר שהיה גאון גדול שהיה חסיד של אדמו"ר הזקן ושמו רבי ברוך מרדכי מבברויסק, פעם הוא ביאר את המשנה הזו על דרך הצחות, אבל בדרך שניתן ללמוד ממנה את ההשקפה החסידית:
עקביא בן מהללאל – העקב של האדם המתפלל לה', עקביא = עקב. בן מהללאל – של המתפלל לה', אומר, הסתכל בשלושה דברים, טיפה סרוחה – מלמדת להיות עניו. ולאן אתה הולך מלמד אותנו לא להיות שקוע בתאוות ובממון. ולפני מי אתה עתיד ליתן דין מלמד אותנו להיות ירא חטא.
והקשו אז על ביאור זה, מה המקור לפירוש זה על שם של תנא? וכן עקביא ומהללאל אלו שני אנשים נפרדים, אב ובן, ומדוע מפרשים אותם יחד?
באותו הזמן החל לצאת בניו יורק ביטאון בשם קובץ ליובאוויטש, לרבי, היה מדור קבוע בביטאון, בו היה עונה לשאלות תורניות ששאלו אותו. את המדור בחר הרבי לפתוח עם תשובה לשאלה הזו. (נדפס בקובץ ב', ובהמשך באגרות קודש ח"א אגרת קנד).
ראשית כל הביא הרבי ממקורות רבים בתנ"ך ובחז"ל שהיו דורשים את השמות, ולא רק את שם האדם, אלא גם את שמות אבותיו דורשים בהקשר אליו, ולדוגמא מהגמרא, ויקח קורח בן יצהר בן קהת בן לוי, הגמרא בסנהדרין מפרשת את כל שמות אבותיו של קורח בהקשר למעשיו של קורח.
זה בכלל, ובפרט בנוגע לעקביא בן מהללאל ניתן למצוא מקור לדרשת רבי ברוך מרדכי בדברי האריז"ל:
ונקדים מ"ש במדרש אגדת בראשית (הוצאות בובער, מבוא פי"א) וז"ל: ולמה נקרא שמו (של בן קינן) מהללאל, שהוא חזר בתשובה תחלה, להלל והתחיל לשבח לפני הקב"ה.
וזה"ל בכתבי האריז"ל בשער הגלגולים (הקדמה לא): דע כי כל הנשמות.. כלולים ונתלים באדם הראשון.. כל אבר ואבר מרמ"ח אבריו.. והנה העקב.. מתחלק ליותר מן תרי"ג ניצוצות נשמות ומכללם הם נשמת.. ונשמת עקביא בן מהללאל. וביתר באור שם (סוף הקדמה לב) וז"ל: עקביא בן מהללאל.. בסוד עקב.. ולכן נקרא שמו עקביא ולפי שעקביא זה תיקן גם כן בחי' מהללאל בן קינן לכן נקרא עתה עקביא בן מהללאל.
והוסיף הרבי חידוש: בעל הטורים והשל"ה בפרשת עקב דורשים שעקב רומז על ענוה ויראת ה', וזה מתאים לעדות במשנה בעדיות על עקביא בן מהללאל שאין עזרה ננעלת בפני לכל אדם מישראל בחכמה - ויש גורסין בענוה - וביראת חטא כעקביא בן מהללאל.
ובשיחת קודש הוסיף הרבי לבאר (ספה"ש תשמ"ח ח"ב עמ' 434) שמשנתו "הסתכל בשלושה דברים", קשורה לעבודת התפילה עליה נאמר בזהר ח"ב עמוד רמז: "לאסתכלא ביקרא דמלכא", להסתכל בכבוד המלך - וזה קשור לשמו של עקביא שרומז לעבודת התפילה, עקבו של מתפלל.
ולסיום מכתבו כתב הרבי:
ביאור יסוד צחות "תמוה" זו יוכל להיות לנו לדוגמא ולאות, כי בודאי כל המאמרים אשר בשיחות הקודש, אף אלו הנראים לתמוהים בעינינו, יש להם פי' וביאור היטב, ועל כגון זה ארז"ל (ירוש' פאה פ"א ה"א) כי לא דבר רק הוא מכם, ואם הוא רק, מכם הוא, למה שאין אתם יגיעים בתורה.
ואם צחות של חסידים הראשונים כן תורתם ועבודתם על אחת כמה וכמה.
מאפשרים לכם לקבל
