מערכת COL
|
יום י"ט טבת ה׳תשס״ו
19.01.2006
מסירותם של ילדי השלוחים / הרהור
כשצעד היום אחד המלמדים בעיירה על-יד מוסקבה וראה שהיחידים שצועדים ברחוב, למרות הקור העז של 30- אלו הם ילדי השלוחים, הוא נזכר בסיפורם של ילדי החסידים שצעדו ברחובות רוסיה באותם תנאיםלהמשך הכתבה
"אשריכם ילדי השלוחים" (תצלום: אשר ליצמן)
מאת א' מלמד
אני מתגורר באחת הערים המקורבות למוסקבה ומשמש בתפקיד מלמד לילדי השלוחים במקום מגורי. הקור ששורר במקום מגורי בימים אלו, חודר לעצמות והוא עומד על 28-. זהו אומנם לא החורף שלי ברוסיה אך זהו החורף הראשון בתפקידי כמורה של כתה א' בעיר.
היום, כשעשיתי את דרכי לכיתה, כמו בכל יום, הבטתי על הרחוב שהיה ריק. אף-אחד לא יצא בשעות בוקר מוקדמות לרחוב, מפני הקור העז. מרחוק אני רואה את תלמידי הכיתה שלי - ילדי השלוחים היקרים - שמתחילים להגיע טיפין-טיפין מבתיהם... כשלכל אחד מצטרף משקל נוסף בדמות מעילים, סוודרים וכובעים...
כשהגיעו לכיתה, התיישבו הילדים על-יד התנור וניסו להפשיר מעט את גופם הקפוא ולאחר-מכן ניגשנו ללימוד התורה היומי. ברגעים אלו חשבתי לעצמי: כשאני רואה אותם, אני נזכר בסיפורי-חסידים המספרים על ילדי החסידים שלמדו תורה בתקופת הקומוניסטים, למרות הקור העז והנה, גם כעת, לומדים ילדי השלוחים בתנאי-קור אבל הם לא מוותרים...
כשחשבתי על מסירות-הנפש של ילדי השלוחים המקבלים כוחם מהרבי, המשלח, התעוררתי מהרהורי ואמרתי להם: "אשריכם שזכיתם להיות שלוחים של הרבי, אשריכם שזכיתם לכזו מסירות-נפש".
גם לכם יש מחשבה חסידית, דעה, הרהור? שלחו למייל האדום
אני מתגורר באחת הערים המקורבות למוסקבה ומשמש בתפקיד מלמד לילדי השלוחים במקום מגורי. הקור ששורר במקום מגורי בימים אלו, חודר לעצמות והוא עומד על 28-. זהו אומנם לא החורף שלי ברוסיה אך זהו החורף הראשון בתפקידי כמורה של כתה א' בעיר.
היום, כשעשיתי את דרכי לכיתה, כמו בכל יום, הבטתי על הרחוב שהיה ריק. אף-אחד לא יצא בשעות בוקר מוקדמות לרחוב, מפני הקור העז. מרחוק אני רואה את תלמידי הכיתה שלי - ילדי השלוחים היקרים - שמתחילים להגיע טיפין-טיפין מבתיהם... כשלכל אחד מצטרף משקל נוסף בדמות מעילים, סוודרים וכובעים...
כשהגיעו לכיתה, התיישבו הילדים על-יד התנור וניסו להפשיר מעט את גופם הקפוא ולאחר-מכן ניגשנו ללימוד התורה היומי. ברגעים אלו חשבתי לעצמי: כשאני רואה אותם, אני נזכר בסיפורי-חסידים המספרים על ילדי החסידים שלמדו תורה בתקופת הקומוניסטים, למרות הקור העז והנה, גם כעת, לומדים ילדי השלוחים בתנאי-קור אבל הם לא מוותרים...
כשחשבתי על מסירות-הנפש של ילדי השלוחים המקבלים כוחם מהרבי, המשלח, התעוררתי מהרהורי ואמרתי להם: "אשריכם שזכיתם להיות שלוחים של הרבי, אשריכם שזכיתם לכזו מסירות-נפש".
גם לכם יש מחשבה חסידית, דעה, הרהור? שלחו למייל האדום
לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות - לקריאת כל התגובות
הוסף תגובה
2 תגובות
1.
מי ומה ואיפה
י"ט טבת ה׳תשס״ו
מי הילדים והמשפחה {השלוחים}
מה שמם
ואיפה הם גרים {איזה עיר}
מה שמם
ואיפה הם גרים {איזה עיר}
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
2.
Response
כ' טבת ה׳תשס״ו
These are pictures from Crown Heights..Not Russia
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
מאפשרים לכם לקבל
