מאת חיים ברון, COL

לא היה קל לקיים ראיון עם הרב אברהם כהן. "אני לא מחפש פרסום", הוא טען בלהט כל אימת שביקשתי ממנו לספר לגולשי COL את סיפור שליחותו המעניין. אבל לאחר מספר שכנועים, נאות הרב כהן לשוחח איתנו. הרב כהן, יהודי נינוח וחייכן. הוא מדבר בבהירות. בכלים אלו, הוא גם מצליח לכבוש את מאות המקרובים של בית-חב"ד בבאר-שבע.  

בימים אלה, מציין הרב כהן מנהל בית-חב"ד – בית-משיח בבאר-שבע שלושים שנות פעילות. "כשאני מסתכל לאחור", אומר הרב כהן בשיחה מיוחדת ל-COL, "אני לא מאמין איך היינו שורדים ללא כוחו של המשלח".

ואכן, במהלך הראיון, מסתבר שהקשיים שצצו לאורך השנים, לא היו קלים. "הרבי הדריך אותנו שלב-אחר-שלב ולמעשה כיוון אותנו בנושאים שונים".

הרב כהן יצא לשליחות בחודש טבת תשל"ו והיה השליח מספר שש-עשרה בארץ-הקודש. הרב משה סלונים שהכיר את כישרונותיהם של הזוג הצעיר, הציע להם לעבוד עם עולי רוסיה בבאר-שבע. "באותה תקופה", מספר הרב כהן, "הנושא של יהדות רוסיה היה מאוד חם והיענות ליהדות מצדם, הייתה מאוד חזקה". מפעילות עם עולי-רוסיה, עבר הרב כהן לפעילות עם שאר הסקטורים, כשאת מטה הפעילות הוא מנהל מביתו. בית-חב"ד.

"האמת", הוא מספר, "לא עיכלתי עדיין שאני משמש כשליח. כל פעם שמצאתי את עצמי עומד לדבר בפני קהל, המילים היו בורחות לי. היה לי מן פחד קהל. בכלל, באותה תקופה כל הנושא של שליחות לא היה כל-כך נפוץ והדבר לא היה פשוט".

כעבור שנה של פעילות, פתח הרב כהן בית-חב"ד קטן, שם ריכז את כל פעילותו.

עבודה של הרבי...

בחודשים הראשונים לשליחותו של הרב כהן, הוא פגש המון אנשים שסיפרו לו על היתקלויות שלהם בחסידי חב"ד בעולם: מעולי מרוקו, רוסיה ותימן. "לכולם היו מילים חמות וטובות על השלוחים", מספר הרב כהן. "לאחר מספר פעמים התחלתי להבחין שמפגש של שליח עם כל אדם, נחרת ונשאר בתודעה של אותו אחד".

כך למשל, סיפר לרב כהן עולה מצרפת את הסיפור הבא: "אשתי הייתה חולה במשך תקופה ארוכה והלכנו מרופא לרופא מבלי שקיבלנו שום פיתרון שריפא את אשתי. תודות לחבר, פניתי לרב גורביץ מצרפת וסיפרתי לו על הבעיה המעיקה עלי והוא, כחסיד, ייעץ לי לפנות לרבי.

תשובתו של הרבי הייתה שלא לחשוש. אני קיבלתי עידוד רב מתשובה זו. ואכן כעבור תקופה קלה, אשתי יצאה מאותה מחלה. אבל עדיין היה ספק בליבי שאשתי לא תזכה להוליד ילדים. אבל גם חשש זה התבדה וכל ילדי שייכים לרבי".

עוד סיפור: "פעם נכנסתי לאחת החנויות ואני דיברתי עם בעל-הבית על הרבי והוא הגיב: 'אתה תספר לי מי זה הרבי מליובאוויטש? בזכותו אני היום הולך'... ומיד סיפר לי את הסיפור המלא: באחד המלחמות, הוא נפצע קשה. בבית-הרפואה, הרופאים היו מודאגים נורא מהמצב והעריכו שהם לא יודעים מה יהיה בנוגע להשתקמותו.

הבעיה העיקרית של ההשתקמות, אמרו הרופאים, זה הרגליים. הוא כתב לרבי והתשובה שהתקבלה הייתה מאוד חיובית. "אני כיום מנהל מפעל בהצלחה", הוא אמר לנו בגאווה.

הרבי מחזק

הפעילות של משפחת כהן, הייתה מסביב לשעון: בנוסף לפעילות השוטפת: שיעורים, הרצאות, סדנאות, החלו לקיים פעילות עם נשים, ילדים, בני-נוער. כעבור מספר שנים, אשתו לא יכלה לעמוד בנטל והם לא ידעו מה לעשות. גם ריחוק המקום מהמרכז, הקשה מאוד. הצעד הבא, כמובן, הוא כתיבת מכתב לרבי.

"התייעצנו עם הרבי בעניין והוא כתב לנו להמשיך בשליחות. התשובה הזאת הייתה מאוד משמעותית עבורנו", אומר הרב כהן.

"להתפלל בנוסח חב"ד"

באמצע שנות הממי"ם, החליט הרב כהן לפתוח בית-כנסת חב"ד במקום. הבעיה הייתה סבוכה: מכיוון שהוא היה חסיד חב"ד היחיד באזור, הוא לא ידע לאיזה נוסח להתאים את התפילות. במכתב שכתב לרבי, פירט את הבעיה עם כל המשמעויות וגם ציין שהחל להתעסק עם רבנות. הרבי ענה: בנוגע לנוסח  - להתפלל בנוסח חב"ד ובנוגע לרבנות - ימשיך בכל הפעולות (התפקידים שכותבם).

הסיפור מאחורי "בית-משיח"

לפעילות חב"ד של הרב כהן, קוראים בית-משיח. סיפור מעניין עומד מאחורי השם הזה. הרב כהן: "זה היה בכינוס-השלוחים תשנ"ג. בעקבות מצבו הקשה של הרבי, המורל היה מאוד נמוך. זה הורגש באוויר. אני ישבתי ב-770 כשלפתע נכנס הרב מוטי ענתי. השמחה הפשוטה שלו כבשה כל אדם שנתקל בו.

"כשראיתי אותו, התחלתי לדבר איתו על ענייני משיח - שהיו בשיא הכותרות באותם ימים. כחלק מההחלטות שקיבלתי על עצמי בשיחתנו, החלטתי לשנות את השם 'בית-חב"ד' ל'בית-משיח'.

כשהגעתי לארץ-הקודש, התייעצתי בעניין הזה את צעירי-חב"ד והם אמרו לי שרק בהסמכת הרבי ניתן הדבר לשינוי. העברתי את הקשתי למזכירות וכעבור שבועיים, קיבלתי טלפון מהרב לייב גרונר שאמר לי שהרבי נתן אישור מלא לעניין".

שלושים שנה לפעילות שלך. איך ההרגשה?

"כחסידים, אנחנו לא מסתפקים. כיום, אנחנו ממשיכים וחושבים כיצד ניתן להמשיך לקדם את הפצת המעיינות וכמובן גם את הנושא של משיח וגאולה". כחלק מפעילות זאת, מידי שבוע מתקיים שיעור של הרב מענדל ווכטר ושל הרב יאיר כלב.

***

שני סיפורי שליחות

לפני שנתיים ימים, נפטר אביו של הרב אברהם כהן שהיה מרבה באמירת תהילים ומשניות לעילוי-נשמת מאות אנשים. "הוא היה חי את זה", מספר בנו הרב כהן. לאחר שנפטר, רציתי לקחת משהו מהנהגותיו ולהמשיכם.

"כעבור מספר ימים, דופקת על דלת ביתי אישה תושבת המקום שביקשה ממני לעזור לה לכתוב לרבי מכתב. ראשית, אמרתי לה כיצד מתכוננים לפני כתיבת מכתב ולאחר שעשתה את כל ההכנות הדרושות, פתחה בספר 'אגרות-הקודש'. אני הסברתי לה את משמעות התשובה והיא הייתה מסופקת. כשהבטתי על העמוד השני של הדף, הייתי בהלם מוחלט.

"הרבי כתב שם (תוכן): שמעתי שעומד לפתוח דברים שקשורים לאמירת תהילים ולאמירת משניות ומותר לציין את הגדול של דבר זה אך מאחר ששייך לצעירי-אגודת-חב"ד יש חשש שיפחת בעניין העיקרי שלח הפצת המעיינות ונראה לבטח שיעסוק בנושא של הפצת המעיינות".

***

"באחת מהשנים הראשונות", מספר הרב כהן, "החלטנו לארגן כינוס גדול. לא היה הרבה ימים, אבל קבענו על תאריך. כשדברנו עם העירייה, הם אמרו שיהיה בעיה 'מפני קוצר הזמן'. אבל לא יכלנו לוותר. לבסוף, העירייה נאתה לסייע. בעיצומו של האירוע, פלטה אחת מעובדות העירייה משפט ואמרה: 'אני לא מבינה איך הם הצליחו להרים אירוע ספונטני בצורה כל-כך מהירה"...