למה אני מתלהב מהשיר "אבא אני פוחד ליפול" של האבא והבן?
כולנו מכירים את המשפטים של "להוציא יקר מזולל", "כמוצא שלל רב", הנאמרים כל אימת שאנו רואים יהודים מתקרבים לרבונו של עולם ומתחברים לרבי, משנתו ומבצעיו.
המשפטים הללו מקבלים משנה תוקף ומשמעות מיוחדת כששומעים את השירה המיוחדת של האב ובנו, ר' רועי לביא ובנו לוי יצחק, שכבר עובדים יחד על יצירות מוזיקליות וצוברות תשואות מהקהל הרחב, ועתה הם ביצעו שיר מחודש (קאבר בלע"ז) לשיר אחר הנקרא "אבא אני פוחד ליפול" של זמר אחר בשם בן-צור ואלו הן תבותיו:
אבא אני פוחד ליפול / אני תלוי בין ארץ לשמיים / כי אל מטיב אתה בחסדך / אני לבד אני צריך אותך
אבא אני בונה תיבה / לפי שהמבול הזה יגיע / וישטוף את כל תאוות / זמן אליי זוגות זוגות
אבא תתקן אותי / הנשמה הזו קרועה לשניים / אני עומד אבל חייב לזוז / תאיר אותי באור גנוז.
אבא אני חייב אותך / מבארי יבשו המים / בצמאוני אל האמת / בין מה שחי למה שמת
ואם החושך יכה בי / יש לי ירח קטן בחלון / לתת לי קצת אור / יש ילד שמסתכל בי / אולי זה אני שפוחד לישון / כשהבוקר יגיע אתחיל שוב לחלום
אבא זה חונק אותי / והשנאת חינם הזו קשה לי / לא אל תקשיח לבבות / אל מטיב אתה עם הבריות
יש בי זעקה גדולה / והיא תגיע גם עד השמיים / אבא כי אוזל הזמן / תכוון אותי כוון מכאן
ואם החושך יכה בי / יש לי ירח קטן בחלון / שנותן לי קצת אור / יש ילד שמסתכל בי / אולי זה אני שפוחד לישון / כשהבוקר יגיע אתחיל שוב לחלום
*
אני בטוח שאם יפגוש אותי א' ממשפיעי תומכי תמימים הוא בטח יתפלא על כך שליבי עולה על גדותיו משמיעת שיר שאין בינו ובין שולחן של התוועדות חסידים ולא כלום, אך אם היה יודע מי הם האבא והבן המזמרים שיר זה הוא היה מתלהב לא פחות ממני.
רועי לביא גדל עם אמו שהיתה אם חד הורית ובגיל ילדות היא היגרה לאילת וקבעה את מקום מושבה כאן. הילד גדל כמו כל ילד אילתי רגיל שכל עניני תורה ומצוות היו אצלו כמונחים בחלון ראווה וספק אם כלל נחשף אליהם.
הנער גדל והלך ומן השמים טלטלו אותו בין מגורים בעיר תל אביב לבין אילת. רצה הקב"ה והוא התחיל להתקרב לאבינו שבשמיים תחילה באילת ואח"כ בתל אביב בישיבת רמת אביב הלוך וחזור. בית חב"ד באילת הפך להיות הבית הראשון שלו והוא עשה חיל בלימוד התורה ובקיום המצוות. לצידו עמדה אז רעייתו להיום הגב' פנינית שיחד דחפו זה את זה לעלות בסולם היהדות כשכל א' תומך בזולתו לא להשבר ולא להרים ידיים. הם עברו חליפות בין אילת לתל אביב הלוך וחזור שנה כאן שנתיים שם ובסופו של דבר החליטו להקים בית נאמן בישראל על אדני התורה והחסידות והם היום מהווים חלק מקהילת חב"ד באילת יחד עם חמשת ילדיהם.
דרכו של ר' רועי שזורה כולה בעולם המוזיקה והוא עצמו מייסד להקה של נגנים ואת כל עולם הנגינה שלו שהיה מצוי בג' קליפות הטמאות לגמרי הוא מעביר אט אט אל עולם הקדושה כשכל אלפי ורבבות מכיריו הרבים עומדים נדהמים מהמהפך שהוא עבר מהעולם ההוא לעולם בו הוא נמצא כיום.
*
בכרטיס הביקור של רועי נכתב כך:
רועי לביא הוא זמר-יוצר, גיטריסט, מלחין ומפיק מוזיקלי ישראלי, יליד אילת, המשלב ביצירתו רוק, פופ וסול עם עומק יהודי חסידי. לביא החל את דרכו המוזיקלית כשותף ומייסד של להקת הרוק "התבלינים", שהצליחה עם להיטים כמו "נמאס לי ממך" ו"אין סוף". במקביל, כתב והפיק שירים לאמנים מובילים, בהם שירי מימון ("כמה פעמים"), ודוד ד'אור.
במהלך השנים, עבר לביא מסע רוחני שהוביל אותו לחזרה בתשובה והשתייכות לחב"ד. בחייו ובמוזיקה הוא משלב בין עולמות – גרוב רוקיסטי ותחכום מוזיקלי יחד עם מסרים של אמונה, תקווה וחיבור יהודי. הוא הקפיד לאורך כל הדרך שלא להופיע בשבת, גם בתקופת "התבלינים".
כחלק מקריירת הסולו שלו, הוציא רועי שירים רבים מהם בלטו שירים כמו "היום שהציניות הרגה את הרגש" ו"לכתחילה אריבער" – האחרון בהשראת דברי הרבי המהר"ש מחב"ד. שירים נוספים כוללים את "האין היש והנצח" עם דוד ד'אור ו"יעטוף באהבה" עם יוסף נטיב.
כיום לביא מנהל את אולפן ההפקות "770 FM" באילת, שם הוא יוצר, מופיע ומשתף פעולה עם אמנים נוספים. הוא נשוי, אב לחמישה, וממשיך בדרכו המוזיקלית והרוחנית מתוך חיבור עמוק למקורות.
*
לאמיתו של דבר ההתרגשות שלי בשמיעת השיר המחודש של האב ובנו הוא יותר משל הבן לוי יצחק בבחינת 'יפה כח הבן מכח האב".
הילד לוי יצחק לומד אצלנו בבית הספר וכמו כל הילדים הוא רואה לפניו את כל העולמות, יש לפניו את העולם החסידי אותו רואה בביתו ובכיתתו ויש לפניו גם את העולם האילתי שכל ילד נחשף עליו. מחנכי הילדים הללו חייבים השקעה רבה לנתב אותם בדרך העולם בית א-ל והנה שפר עליו מזלו של הילד לוי יצחק שמנהלת בית הספר הרבנית לאה אייזנבך גילתה בו את הכשרון המוזיקאי שחנן אותו הבורא והיא החליטה להעצים אותו עד לשמים.
היא הפקידה בידיו את תפקיד האחראי על חדר המוזיקה בבית הספר והוא הפך להיות הנגן והמשורר בכל אירוע משמעותי בבית הספר, בהתוועדויות ובכנסים השונים הוא עומד ליד האורגן ומנגן כזקן ורגיל לא רק שירים עממיים אלא ניגוני דבקות ושירי רבותינו נשיאנו.
מילד רגיל לכל דבר שלפעמים משתמש באנרגיה שלו למעשי קונדס ושובבות או למילוי תאוות עולם הזה הוא לקח את תפקידו ברצינות והוא מנצל כל הזדמנות לנגן ולשיר את שירי הקודש ומקרב את כל שומעיו לתורה ולמצוותיו.
הוא פשוט מרגיש עצמו כשליח קטן שהטילו עליו משימה חשובה בתוך המערך הכללי שיחיש את ביאת משיח צדקנו בקרוב ממש.
להערות והארות אשמח ואשיב לדורשיי במייל: menorabadarom@gmail.com ובווצאפ 2711532-052
מאפשרים לכם לקבל
