ריזל: החוק החדש מאיים על 'הסכם חב"ד' המתגבש - ו'הקבוצה'
משה כהנא, COL
לאחר דרמה מורטת עצבים, עד הרגע האחרון: מתווה חוק הגיוס החדש שגובש בין הליכוד לנציגי הסיעות החרדיות כולל שורת צעדים מחמירים נגד תלמידי ישיבות שלא יתגייסו - לצד מנגנון יעדים קשוח.
מתווה הגיוס החדש מציג חובת גיוס לכלל האוכלוסייה בגילאי 18-26, ומגדיר יעדים ברורים להגדלת מספר המגויסים: 4,800 בשנה הראשונה, 5,700 בשנה השנייה, וחתירה לגיוס של 50% ממחזור הגיל הרלוונטי תוך חמש שנים. עמידה ביעדים אלו מוגדרת כהשגה של לפחות 95% מהמספר הנדרש.
עם כניסת החוק לתוקף, יופעלו סנקציות אישיות מיידיות כלפי מי שאינם מתגייסים או לומדים. אלו כוללות התליית רישיונות נהיגה, איסור על הוצאת רישיון חדש, עיכוב יציאה מהארץ (למעט מקרים חריגים מאוד שידונו בוועדת חריגים), ביטול העדפה מתקנת בשירות הציבורי, שלילת סבסוד ללימודים אקדמיים וביטול נקודות זיכוי במס לעובדים צעירים.
מעבר לכך, המתווה כולל סנקציות הדרגתיות על הישיבות במקרה של אי-עמידה ביעדי הגיוס. אם הישיבות יעמדו בפחות מ-75% מהיעד שנקבע להן, תקציבן יבוטל במלואו. אם יגיעו ליעד מעל 75%, אך לא ב-100%, כל אחוז פער בין היעד לביצוע יוכפל וינוכה מתקציבן. לדוגמה, עמידה של 80% מהיעד תגרור הפחתה של 40% בתקציב.
החוק יוגדר כהוראת שעה למשך 6 שנים. אם לא תושג עמידה רציפה ביעדי הגיוס השנתיים לאחר ארבע שנים, החוק יפקע ויתבטל אוטומטית.
*
הבוקר בשיחה מיוחדת ל-COL, מנדי ריזל מנתח את ההבנות החשאיות בין הליכוד לחרדים, ומסביר כיצד "הרע במיעוטו" בא לידי ביטוי במודל הסנקציות החדש, בעוד הסכם נפרד עם חב"ד עשוי להציל את היעדים: "הם אלה שיעזרו כביכול לצבא, ברצונם או שלא ברצונם, לעמוד ביעדים".
בהתייחסו לבחורי ישיבות חב"ד, ריזל מדגיש כי "החוק החדש עשוי לטרפד את הסכם חב"ד וצה"ל ועלול למנוע מבחורי חב"ד לנסוע לשנת ה'קבוצה' וכן לבחורים לנסוע לרבי לחגי תשרי, כפי שהיה עד היום. הבנות חדשות בין חב"ד לצה"ל ידרשו עבודה משפטית מורכבת, משום שצה"ל יהיה מחויב ללשון החוק שאוסר על מי שתורתו אומנותו לצאת מהארץ".
ריזל חושף כי מתנהל מזה זמן רב משא ומתן נפרד להסכם ייחודי עם חב"ד, וכעת עם החוק החדש הצדדים יצטרכו 'לחשב מסלול מחדש'. ביסודו של הסכם זה הוא ההבנה כי רוב בחורי חב"ד אכן מתגייסים בשלב כלשהו – בין אם כ"תמימים" (תלמידי ישיבה) השבים מ"קבוצה", ובין אם כאברכים צעירים. ריזל מציין שגם צה"ל וגם חב"ד לא מרוצים באופן מלא מהסכמים קודמים, אך קיים אמון הדדי רב יותר בין הצדדים, המוביל לאחוזי גיוס גבוהים יותר בקרב חב"דניקים.
הוא מדגיש כי חב"דניקים רבים רואים בגיוס שליחות להשפיע על אחרים ולשלב השפעה רוחנית על סביבתם, והמסלולים המיוחדים המוצעים להם, כמו שירות במקצועות טכנולוגיים כמתכנתים, הופכים את הגיוס לאטרקטיבי יותר עבורם, גם מבחינה כלכלית ואקדמית.
ריזל מוסיף ומציין כי יעדי הגיוס בצה"ל הם כלל-חרדיים, ולא מוגדרים פר-ישיבה. לכן, גיוסם המשמעותי של חב"דניקים עשוי לסייע לצה"ל לעמוד ביעדים הכלליים. הוא מציין לחיוב את אביגדור דיקשטיין, החרדי הבכיר בצה"ל, הפועל להשגת הסכם חב"ד מיטבי ולהתאמת המסגרות הצבאיות.
לסיום, ריזל מודה כי אם יעדי הגיוס השנתיים, כדוגמת 4,800 מגויסים בשנה הראשונה, לא יושגו, החרדים יצטרכו "להרבות בתפילה", שכן מדובר בחוק דינמי, "פלסטלינה" שתלמד ותעוצב תוך כדי תנועה. הוא מסכם שהחוק החדש, על אף האתגרים והסנקציות, מאתגר הרבה פחות מהגזרות המקוריות שנדונו.
מאפשרים לכם לקבל
